הלוואה במחלוקת: מנהל חברת יהלומים מחק רישומים
סוחר שילם לספקית סכום על חשבון חוב. החברה פנתה להוצאה לפועל בטענה שלא כל החוב נפרע, אלא ששם נחשפה ההתנהלות של המנהל שלה
הרשמת דיאנה פסו-ואגו מלשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה קיבלה
לאחרונה טענת "פרעתי" של סוחר יהלומים שצבר חוב כלפי חברה שסיפקה לו סחורה. החברה הגישה למימוש שטר משכנתה על סך 346,050 דולר בגין החוב, אבל בשל מחיקות שביצע המנהל שלה בכרטסת ניהול החשבונות, קיבלה הרשמת את טענת החייב שלפיה שילם את החוב ברובו. שמות החייב והחברה לא הותרו לפרסום.
בבקשה לביצוע השטר שהגישה טענה החברה שהוא לא פרע את החוב ויש לממש את המשכנתה. החייב התנגד וטען שעל פי ההסכם נועד שטר המשכנתה להבטיח את החוב שהצטבר עד מועד החתימה, ולא חובות שייצברו לאחר מכן. הוא הסביר שהייתה הפרדה מוחלטת בין התשלומים ששילם על חשבון חוב זה לבין אלו ששילם על חשבון סחורה שלקח מהחברה לאחר מועד חתימת השטר. לדבריו, הוא השיב את מלוא החוב שהובטח במשכנתה, כך שאין בסיס למימושה.
לפני כשנה פתחה חברה המשווקת יהלומים תיק הוצאה לפועל נגד סוחר שהיה עמה בקשרים עסקיים. היא ביקשה לממש שטר משכנתה על סך 346,050 דולר שעליו חתם לטובתה וציינה שסיפקה לו יהלומים שאותם מכר בארה"ב, אך במהלך השנים הוא צבר כלפיה חוב. לפיכך הם הגיעו ב-2010 להסכם שבמסגרתו חתם הסוחר על שטר משכנתה לשעבוד דירת המגורים שלו לטובת החברה, במטרה להבטיח את החזר חובותיו כלפיה.
תביעה
שיתף סרטון בפייסבוק – ומצא עצמו בביהמ"ש
עו"ד נמרוד כנפי
במסגרת מחלוקת ניהולית סביב ישיבת "בית אורות" בהר הזיתים, שיתף תלמיד לשעבר סרטון ביקורתי ברשת. מנכ"ל הישיבה פנה לביהמ"ש - והפסיד
להוכחת טענותיו הוא הגיש מסמך מ-2015 שנערך בנוכחות הצדדים ובו נכתב כי קיים "חוב ישן" בסך 59 אלף דולר וחוב בגין סחורות בסך 39 אלף דולר. הוא גם הציג תדפיסים של כרטסת החשבונות של החברה, שממנה ניתן ללמוד כי ביצע תשלומים על חשבון החוב. לטענתו, בבקשת הביצוע שהוגשה על ידי החברה נמחק תיעוד זה.
מנגד, מנהל החברה העיד שאמנם קיבל מהחייב כספים "על החשבון", אך החוב גדל. לשיטתו, לא הייתה הפרדה בין החוב הישן שהובטח בשטר לבין החיובים השוטפים ושטר המשכנתה בא להבטיח כל חוב שנצבר לטובת החברה.
מחיקה בעייתית
אבל הרשמת דיאנה פסו-ואגו קיבלה את רוב הטענות של הסוחר וציינה שלפי חוק החוזים, בעת התשלום רשאי חייב לציין בפני הנושה עבור איזו התחייבות מועברים הכספים. בנסיבות אלה, לחייב הייתה זכות לבחור אם התשלום יעודכן על חשבון החוב שבהסכם או על חשבון החיובים השוטפים, והוא עשה כן במשך שנים. ואולם, מנהל החברה מחק נתונים אלה.
השופטת כתבה כי מעבר לבעייתיות במעשיו של המנהל – פגיעה בראיות ובמסמכים - יש כאן פגיעה בזכותו של החייב לקבוע איזה חוב ישולם קודם.
בנסיבות אלה אין בידי החברה מסמכים המעידים מה הסכום שנותר לתשלום בגין החוב המובטח במשכנתה, ומנגד, המסמכים שהגיש החייב מבססים את המסקנה כי רוב החוב שולם.
השופטת קבעה כי על פי המסמך מ-2015 עמד אז החוב המובטח על 59 אלף דולר בלבד. היא ציינה שמחומר הראיות עולה שהחייב שילם לאחר מכן 10,150 דולר. לפיכך היא קבעה שהחוב שנותר לפירעון ושמובטח במשכנתה הוא 48,850 דולר בלבד.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
- עו"ד דוד גור עוסק בהוצאה לפועל
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
