רונאלדו יותר טוב ממסי / טור
הפורטוגלי, בניגוד לארגנטינאי, סוחב לבד על גבו נבחרת שאינה משופעת בכוכבים מהטופ העולמי ואפילו הוביל אותה לזכייה בתואר. עד כמה שהדבר נשמע מוזר, רונאלדו הוא הרבה יותר מראדונה ממסי. עמיר פלג מסכם סוף שבוע שהסתיים ב-0:3 לסופרמן על באטמן
לפני הכל, חייבים להבהיר: השוואה בין כריסטיאנו רונאלדו ללאו מסי היא עניין של טעם. בערך כמו לשאול את מי אתם מעדיפים – פאבלו פיקאסו או וינסנט ואן גוך? וולפגנג אמדאוס מוצרט או יוהאן סבסטיאן באך? יש לנו עניין עם שני אמנים, גאונים בתחומם, וזכותו של כל אחד לחשוב מה שהוא רוצה.
מכיוון שהדיון הזה אפילו קצת ילדותי, כדאי להביא דוגמה מהאגדות: את מי אתם מעדיפים – באטמן או ספיידרמן? אני, מכל גיבורי העל, הכי אוהב את סופרמן. זה שבמקום גלימה ו־S גדולה על החזה, מרחפת מעל ראשו הילה עם הכתובת CR7.
הדיבור הצפוף בנושא שנמצא כיום ברומו של עולם, מתבקש. גם הטלוויזיה הרוסית ערכה אמש השוואות, בהשתתפות כמה כוכבי עבר של נבחרת ברית־המועצות. היא הציגה שוב ושוב את השלושער שכבש מלך פורטוגל לרשת ספרד, לצד ההחמצות של הפנומן הארגנטינאי מול איסלנד, התמקדה מן הסתם בפנדל שנכבש ובזה שהוחמץ, בכדור החופשי שנשלח דקה לסיום המשחק שלשום לחיבורי השער הספרדי, לעומת הכדור החופשי בתוספת הזמן אתמול שנבלם בחומה האיסלנדית. 0:3 לסופרמן בסיבוב פתיחה מהסרטים.
אז נכון, בעוד פחות מחודש יש מצב שדווקא באטמן יניף את הגביע, ואפילו שאי שם ברבע או בחצי הגמר הוא ינצח בעימות ישיר את יריבו המושבע. אבל מבחינת הילד שאוהב את רונאלדו (והילד הזה הוא אני), זה ממש לא ישנה מסיבה פשוטה: סביב מסי יש שחקנים הרבה יותר טובים, ודי אם נזכיר מכונות שערים כמו סרחיו אגוארו וגונסאלו היגוואין. כשרונאלדו לובש את מדי פורטוגל, הוא סוחב לבד על גבו נבחרת שאינה משופעת בכוכבים מהטופ העולמי. ביורו 2012 הוא הביא אותם עד חצי המלכות, ארבע שנים אחר כך עד גביע אירופה לאומות. במובן הזה, עד כמה שהדבר נשמע מוזר, רונאלדו הוא הרבה יותר מראדונה ממסי.
ואם כבר הולכים על הגימיק של הטניס, בואו נשווה בין שני ענקי הדור ראש בראש: מסי יותר טוב ביציאה מהמקום, בדריבל על שטח קטן, בפירוק הגנות צפופות. רונאלדו מעולה באחד על אחד, סילון בלתי ניתן לעצירה בשטחים גדולים, בעל בעיטה, נגיחה וניתור הרבה יותר עוצמתיים. הארגנטינאי עושה את האחרים לצידו טובים יותר, הפורטוגלי סוחף את כולם אחריו.
מסי הרבה יותר נחמד וצנוע, רונאלדו הרבה יותר ווינר וקילר. לפעמים, כשהחברים שלו כובשים, הוא אפילו לא נראה שמח במיוחד. בקיצור, לא רק וירטואוז מדהים, אלא גם שחצן, מניאק במובן החיובי, שלא רואה אף אחד ממטר ובעל רעב בלתי נגמר. זה בדיוק מה שהופך אותו לכדורגלן מושלם, הגדול מכולם, בדיוק מי שהייתי רוצה בקבוצה שלי.
משום מה, יש לי תחושה שהיום אפילו שרת הרוח והצלצולים תסכים איתי.
לפנייה לכתב/ת 
