אחרי יותר מ-70 שנה: נמצאה מחברת המוות מהגטו
ציירת לטבית ידועה התגנבה לגטו ריגה בתקופת השואה ואיירה במחברתה עשרות איורים על המציאות הקשה בגטו, כולל הוצאה להורג של יהודים. המחברת התגלתה לאחרונה במרתף בריגה והעתקים שלה הועברו ל'יד ושם'
ציירת לטבית ידועה שהתגנבה לגטו ריגה, שבו הוחזקו 50 אלף מיהודי לטביה במהלך מלחמת העולם השנייה, תיעדה בזמן אמת באיורים במחברת שלה את חיי היום יום בגטו ואת חיי הכפייה והסבל של היהודים. היא שמרה את המחברת בשולחן הכתיבה שלה, שהתגלת במקרה אחרי יותר מ-70 שנה, ו-40 שנה לאחר מותה, ומספקת עדות אמנותית ראשונה על החיים בגטו ממנו שרדו רק 1,000 יהודים.
אלכסנדרה בלצובה נולדה בשנת 1882 ברוסיה והגיעה לריגה ב-1919, לאחר שהתחתנה עם צייר לטבי ידוע בשם רומאנס סוטה. בשנת 1941 כבשו הנאצים את לטביה והעבירו את כל היהודים לגטו בריגה. כמה ממכריה של בלצובה הועברו לגטו והיא החליטה להתגנב לשם ואף הבריחה חבילות אוכל ותרופות למכריה, אחד מהם היה המורה שלה לפסנתר, אליו כנראה היתה קשורה מאוד. לאחר כל ביקור כזה עשתה רישומים במחברת של מה שראו עיניה.
בסתיו 1941, כאשר הביאה למורה למוסיקה חבילת מזון, היא פגשה אישה יהודיה שהכירה בשם אנה עם שני ילדיה. המפגש זעזע אותה והיא תיעדה אותו במחברת שלה. בתמונה נראית האמא בוכה. המוטיב של האם הצעירה מלאת היגון כנראה הותיר על בלצובה רושם עז והוא חוזר בכמה מהיצירות שלה.
היא שמרה את המחברת בשולחן הכתיבה שלה ואפילו קשרה את המחברת בחבל, כנראה כדי שלא תיעלם. היא גם לא מצאה לנכון לפרסם את הציורים האלה, כנראה בגלל קשר השתיקה שהיה סביב השואה בתקופת המשטר הסובייטי.
בשנת 1981 בלצובה נפטרה וכל הציורים שלה עברו בירושה לבת שלה, שנפטרה גם היא לפני כמה שנים. כל תכולת הבית וחפצי האמנות הועברו למוזיאון לאמנות של לטביה, שם מיינו את הדברים אך פספסו את המחברת הנדירה. היא התגלתה במקרה במרתף המוזיאון כאשר שופץ באחרונה, חבוייה בשולחן כתיבה ישן. בסיוע השגרירות האמריקנית הוחלט לאחרונה להציג את האיורים בתערוכה מרשימה במוזיאון בריגה ע"ש חסיד אומות עולם יאניס ליפקה. האיורים מוצגים בתוך מגירות ברזל על עמודים, כמעין מגירות זכרון.
באחרונה ביקר בארץ שר החוץ של לטביה, אדגרס רינקביץ'. בעת ביקורו במוסד "יד ושם" בירושלים ולאחר שניגש לעץ לזכרו של חסיד אומות עולם ליפקה, הוא הגיש למנהלת מוזיאון האמנות במוסד שני העתקים מהאיורים של בלצובה. "הסיפור לא היה מוכר במוזיאון לאמנות ב'יד ושם' ועורר ריגוש גדול", סיפרה לירון בר שדה, שגרירת ישראל בלטביה שעודכנה על ידי משרד החוץ הלטבי בנושא. משרד החוץ הלטבי מעוניין להביא את כל התערוכה המרשימה לתצוגה ב'יד ושם' בירושלים".
ממשרד החוץ הלטבי נמסר כי "השואה בלטביה נמשכה ארבע שנים והביאה להשמדתה של הקהילה היהודית, שנהנתה לפני כן מחיים תוססים. עד היום לא היו עדויות אמנותיות מחיי היום יום בגטאות בערים לטביות אליהן הועברו היהודים לאחר הכיבוש הנאצי של לטביה בקיץ של 1941. האיורים של בלצובה שנמצאו לאחרונה הם העדות האמנותית האותנטית הראשונה שנמצאה אי פעם. האיורים נמצאו בשולחן של הציירת שנפטרה בשנת 1981 ואף אחד מקרוביה לא ידע על קיומם".
השגרירה בר שדה אמרה: "במשך 70 שנה לא דיברו פה על השואה. הדור הצעיר נחשף לזה רק אחרי 91-92'. סביר להניח שהציירת לא כתבה ולא פירטה מתוך חשש, כי בימי הסובייטים אסור היה לדבר על נושאים כאלה. זה היה הזכרון שלה ומזל שהיא לא זרקה את זה. רק אחרי שהבת שלה נפטרה והורישה את כל היצירות והריהוט למוזיאון, עשו בדיקה וגילו שיש להם אוצר בלום מדהים שמספר את סיפור הגטו".
לפנייה לכתב/ת 
