נזק מדיני או הגנה על חיילים? החוק שיאסור תיעוד לוחמים
הצעת החוק, המבקשת לשלוח למאסר את מי שיתעד חיילים בפעילות צבאית, אושרה בוועדת השרים בנוסח המקורי שלה עם עונשי מאסר כבדים. הדיון ישוב לוועדה לאחר אישור החוק בקריאה טרומית כדי לוודא שהשינויים שהיועמ"ש קבע, בהם ריכוך העונשים, יתבצעו. גורמים מדיניים מזהירים מפגיעה בתדמית ישראל בעולם ומה חושבים בצבא?
המשנה ליועץ המשפטי רז נזרי, אמר במהלך הדיון כי איסור צילום חיילים אינו עומד במבחן החוקתי. "אפשר ללכת להצעה מדודה תוך השוואה לשוטרים, אך הבעיה היא שזה יקבע עונש מינימום", אמר נזרי. "המשמעות היא שלא תהיה אפשרות שלא להגיע לרישום פלילי".
שר הביטחון אביגדור ליברמן בירך על אישור החוק וכתב בטוויטר: "חיילי צה"ל נתונים במתקפה מבית של עוכרי ישראל ותומכי טרור שמחפשים להשפיל לבזות ולפגוע בהם. נשים לזה סוף".
יו"ר מרצ תמר זנדברג תקפה את ההחלטה ואמרה כי "אם הממשלה כל כך חפצה לדאוג לחיילי צה"ל אולי כדאי שתתחיל לטפל במתנחלים שמפרקים רכבים צבאיים, פוצעים שוטרים וזורקים אבנים על חיילים"
על פי ההצעה של חבר הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), צילום והפצה של לוחמי צה"ל במהלך פעילותם ייחשב לעבירה פלילית שתגרור עונש מאסר שינוע בין חמש לעשר שנים במקרה שהצילום נועד לערער את רוח חיילי צה"ל, תושבי מדינת ישראל או לפגוע בביטחון המדינה.
היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט הצליח לרכך את הצעת החוק כך שהעונשים ינועו בין שבועיים לשלוש שנים. אך גם אם החוק יאושר בסופו של דבר בצורה חלקית ומצומצמת, הוא צפוי להגביל את הסיקור ביהודה ושומרון אך גם בגבולותיה של המדינה, שכן תמונות וסרטונים של אירועים רבים מגיעים לתקשורת הישראלית גם מהצד הפלסטיני או מארגוני שמאל.
גורמים מדיניים ציינו היום כי הניסיון למנוע את תיעוד החיילים במרחב הציבורי ביהודה ושומרון עלול לגרום נזק רב לתדמית ישראל בעולם. הגורמים ציינו כי "אנחנו נאבקים על תדמיתה של ישראל כמדינה דמוקרטית שפועלת בשקיפות, והיוזמה למנוע תיעוד עלולה להציג אותנו באור הפוך - כמדינה שיש לה מה להסתיר".
מלבד הריכוך של מנדלבליט לחוק בדמות הפחתת הענישה, ההצעה תושווה במידה רבה לאיסור ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו - כך שמשמעות החוק תהיה שהאיסור יהיה נתון לשיקול דעתו של החייל שיוכל להגביל את הצלמים והמפגינים אם הם מפריעים. יישום החוק יהיה תלוי במידה רבה בהנחיות שיקבלו החיילים בשטח.
הניסוח העמום של הצעת החוק יידרש ככל הנראה להגיע לפתחו של בג"ץ בדרך, אך ייתכן והחוק לא יהיה תקף רק לארגוני שמאל שמתעדים את הנעשה ביהודה ושומרון כבר שנים, ותוצריהם שליליים ברובם עבור הצבא. החוק זכה לברכתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן, אך בצה"ל טרם השיבו לשאלות ש-ynet הפנה לגבי חוות דעתו בעניין החוק, כנהוג בחוקים שנוגעים אליו.
אין התייחסות מדויקת לזהות הצלם
בלשכתו של אילטוב לא שוללים את הרחבת החוק גם כלפי צלמים ועיתונאים ישראלים שמסקרים את הנעשה בגזרות השונות באופן שוטף - ולא הגדירו אם הוא יהיה רלוונטי בשטחי A שנמצאים בשליטה פלסטינית. מצד שני, פעילי ימין מרבים לתעד את החיכוכים האלימים עם כוחות הביטחון במהלך פינוי מאחזים בלתי-חוקיים - ולא ברור אם החוף ייאכף גם נגדם.
רוב הצלמים של "בצלם" הם מתנדבים פלסטינים שנושאים איתם מצלמה באופן קבוע. הפרות הסדר בגדה, מרדפים אחר מחבלים, פשיטות על כפרים ופעילות צה"ל בגבול עזה ולבנון מצולמים כמעט בשידור חי על-ידי פלסטינים וצלמים זרים ומועברים ללא סינון לרשתות טלוויזיה ערביות ובינלאומיות.
הסרטונים מופצים בהרחבה גם ברשתות החברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, ולא תמיד בזיקה לארגוני שמאל. מניעת פרסומם בישראל לא נראית כריאלית או כברת ביצוע גם אם תקום חטיבה שלמה בצה"ל שלוחמיה ייצאו מדי לילה לעצור פלסטינים שצילמו בטלפון הנייד שלהם לוחמים במחסום, בטרם הפיצו הסרטון.
גם אם רעיונותיו של אילטוב לא ייכללו בחוק הישראלי, הסנקציות על ארגונים שנוהגים לתעד את הנעשה ביהודה ושומרון ישנו את המציאות בשטח. סרטונים של תקריות כמו של סמח"ט הבקעה לשעבר סא"ל שלום אייזנר שהכה פעיל דני בפניו לפני כשש שנים, האירוע של דוד הנח"לאווי שדרך את נשקו לעבר פלסטיני וכמובן התקרית של אלאור אזריה - לא יותרו יותר להפצה או לצילום.
"הסרטונים עוזרים בחקירת תקריות חריגות"
בשיחות שערכנו עם מפקדי חטיבות מרחביות ביהודה ושומרון בשנים האחרונות, הובעה לא פעם מורת רוח מהמגמתיות של עריכת הסרטונים מצד הפלסטינים וארגוני השמאל, באופן שעיוות את התמונה המלאה נגד צה"ל. באותה נשימה, הודו קצינים בכירים באוגדת איו"ש כי לא אחת הסרטונים שמגיעים בעיקר מ"בצלם" משמשים עבורם ככלי ממשי בתחקיר תקריות חריגות וטיפול בתקלות שמתרחשות מעת לעת.
כבר כיום יש כלים משפטיים ברורים להגנה על לוחמים מפני צילום שעלול לפגוע בהם. לפני כשלוש שנים נחשד קצין מחטיבת גבעתי בהכאת פלסטיני לא חמוש ליד שכם. האירוע תועד על-ידי הפלסטינים ופורסם ברבים. הקצין ביקש מבית הדין הצבאי צו איסור פרסום על כל פרטיו המזהים לרבות תמונתו, ונציג מאגף המבצעים במטכ"ל אמר בבית הדין כי אכן הדבר עלול לסכן את הקצין. בית הדין השתכנע ואסר עד היום לפרסם את זהותו.
הצנזורה הצבאית, מלבד תפקידה לאשר או לפסול מידע צבאי - קבעה כי יש לטשטש את פניהם של לוחמי היחידות המסווגות. אחת הטענות בחוק היא שפעילי השמאל מפריעים ללוחמים במהלך הפעילות - וכבר היום יש לזה פתרון בשטח - חיילים שנמצאים בשטח צבאי סגור כמו בעוטף עזה בשבועות האחרונים רשאים לעכב כל גורם שמפר את ההוראה ולהזעיק משטרה למקום גם אם מדובר בעיתונאים.
הלוחמים עוברים תדרוכים כל הזמן בעזרת סימולציות והכנות מנטליות שלא להתעמת עם צלמי ופעילי שמאל, בעיקר בשל התוצאה השלילית שעלולה להיווצר לתדמיתו של צה"ל או של המדינה. בשנים האחרונות בצה"ל מרגישים שיפור בנושא, החל מהתקרית עם עהד תמימי בנבי סלאח ועד לשורת אירועים דומים בחברון שבהם הלוחמים לא נפלו בפח שטמנו להם.
אילטוב: "הצילום מסכן את החיילים"
חבר הכנסת אילטוב ניסה להסביר את ההיגיון מאחוריו בריאיון לאולפן ynet. "מטרת החוק היא לאסור צילום ותיעוד של חיילי צה"ל לא רק ביהודה ושומרון, אלא בעת מילוי תפקידם באופן כללי. זה פשוט מפריע לחיילים לבצע את המטלות שלהם", אמר אילטוב.
"תוקפים אותם, מקללים אותם וזה מסכן אותם. החומרים עלולים להגיע לא רק לכלי התקשורת, אלא גם לארגוני טרור. יזמתי את החוק בהתייעצות עם שר הביטחון. אני חושב שהאירוע שבאמת העיר אותנו היה כשצה"ל נערך לפרובוקציות בגבול רצועת עזה וראינו פעילים כאלה ואחרים שתקפו אותם, הפריעו להם ודחפו מצלמות לפני החיילים".
עוד הוסיף כי "אין לדברים האלה מקום. אנחנו שולחים את החיילים למלא את הפקודות שהצבא נתן והדרג המדיני החליט עליהם. אנחנו צריכים להגן עליהם גם מפני הפרחחים שמפריעים, אבל גם מהעובדה שצילומי חיילים מגיעים לכל מני כלי תקשורת באופן מעוות ולא אובייקטיבי".
מי שחושב על ההצעה שלך, אומר שבעצם המקרה של אלאור אזריה לא היה צריך להיחשף כי על פי החוק שלך זה אסור.
"זה ממש לא נכון. צה"ל מתעד כל אירוע ואירוע ביהודה ושומרון ולא רק שם. כל אירוע שהוא חריג מגיע לכלי תקשורת".
הפרשה הזאת נחשפה בגלל צילומים אזרחיים.
"גורמי האכיפה בצה"ל, בהם המשטרה הצבאית החוקרת והפרקליטות הצבאית אוכפים את החוק בצורה הכי מסודרת ולפי פקודת צה"ל. אני סומך על המקצועיות והמקצוענות של צה"ל. הדברים מתוחקרים. כל אירוע חריג, כל פעולת טרור מגיעה לתקשורת העולמית ולא רק על בסיס צילומים כאלה ואחרים. אפשר להרשיע גם בלי ראיות. לכן לבוא ולהגיד שרק בגלל זה אזריה נחשף זה ממש לא נכון".
מפקדי החטיבות ביהודה ושומרון אמרו לא פעם ולא פעמיים שהם משתמשים בסרטונים של "בצלם" בתחקירים של אירועים חריגים, כמו של דוד הנח"לאווי ואלאור אזריה. האם באמצעות החוק שלך צה"ל אמור להסתיר את הדברים האלה?
"הצבא לא צריך להסתיר שום דבר. זה לא מתפקידו לאכוף את החוק. הצבא יכול לתעד, והוא מתעד כל אירוע ואירוע. אין לי שום טענה לצה"ל ולגורמים בצבא. אני לא מדבר רק על ארגונים כאלה ואחרים, החוק אוסר את הדבר באופן גורף. אנחנו עדיין נמצאים בדיונים עם משרד המשפטים ובטח נשלים את הסוגיות שחשובות לו".
חבר הכנסת עיסאווי פריג' (מרצ) הגיב לדבריו של אילטוב ואמר כי מפלגתו רצתה לקבל את תיק הביטחון גם בשביל חוקים מהסוג הזה. "זה החוק הכי גרוע ופוגע בחיילי צה"ל שיכול להיות. כשאתם מדברים על רוח החיילים - זה מה שיפגע בה. מי שמחליט שהמצלמה והעט פוגעים - יש לו מה להסתיר".
אילטוב השיב לו ואמר: "המדינה צריכה לתת להם את ההגנה המירבית. אנחנו שולחים את החיילים, ואנחנו צריכים להגן עליהם במרחב שבהם הם לא מסוגלים לעשות זאת. אין לי מה להסתיר, אבל אני לא צריך לספק לארגונים אנטי-ישראליים לעוות את המציאות כפי שעשו זאת עד היום".
פריג' טען כי מדובר בהצעת חוק בלתי-חוקית בעליל שצריך לזרוק אותה לפח: "זאת הצעת חוק לסתימת פיות. היא לא רק נגד זכויות האזרח ושוברים שתיקה. פשוט אין לה מקום".
אילטוב נשאל אם החוק יחול גם על עיתונאים או גורמים פלסטינים שלא כפופים לחוק הישראלי, ואמר כי "אנחנו צריכים לדעת להגן על עצמנו משטחנו. אם יש לי שליטה צבאית על הצלם - אז אאסור עליו לצלם".
האם אתה מודע להשלכות המדיניות, ששוב יגידו שישראל פוגעת בחופש הביטוי?
"בדיוק מהסיבה הזאת אני לא רוצה לתת להם שום חומר שהם משתמשים בו נגדנו בלי שום אובייקטיביות. הם הרי מעוותים את הכל, מביאים את התמונה מהזווית שהם רוצים, ואני לא חייב לספק להם את זה. חובתי היא להגן על החיילים מכל הקשת הפוליטית שמגיעים לצבא. זה צבא העם ואני מגן עליו. ואם עיסאווי פריג' לא רוצה להגן על החיילים - זאת בעיה שלו.
לפנייה לכתב/ת 
