"תשניק סב לידתי": הגמשת הקריטריון לרשלנות רפואית
תביעות בגין הפרעות באספקת חמצן לעובר התקבלו עד היום בתנאי שנגרם שיתוק מוחין. אבל שינוי בתחום עשוי להביא להכרה גם בפגיעות אחרות
תשניק סב לידתי הוא סיבוך רפואי שנגרם לעובר בסמוך ללידה או במהלכה כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן לעובר בהיותו ברחם. מחסור חמור בחמצן עלול לגרום לנזק מוחי לעובר כבר לאחר כ-15 דקות, בעוד שמחסור חלקי בחמצן יגרום לנזק מוחי לאחר פרק זמן ארוך יותר (לעתים שעות).
התופעה יכולה להיווצר בעקבות אירועים כגון קרע של הרחם, הפרדות (קרע) שלייה, צניחה של חבל הטבור, ירידת לחץ דם אימהי, קריסת תפקוד לבבי אימהי ודימום מסיבי או חסימת חבל הטבור.
ככל שחולף זמן רב יותר מתחילת התשניק ועד לחילוץ העובר מהרחם גדלים הסיכויים שייגרם נזק בלתי הפיך למוחו וכן למוות עוברי. מכאן החשיבות בחילוץ מוקדם של העובר במקרה כזה ורצוי בניתוח קיסרי.
תשניק סב לידתי יבוא לידי ביטוי בסמוך לאחר הלידה (אם העובר שרד) בסימנים שונים המעידים על הפרעה בתפקוד המוחי. מדובר למשל בשינויים ברמת הערנות, קושי להתחיל ולשמר נשימה עצמאית, טונוס שרירים רפוי, פרכוסים ועוד.
הוכחת רשלנות רפואית וקשר סיבתי – המצב הקיים
הוכחת רשלנות רפואית במקרים שבהם נולד עובר עם נזק בעקבות תשניק נעשית בשני שלבים. ראשית יש להוכיח רשלנות גניקולוגית בגין איחור בלתי סביר בחילוץ העובר מהרחם. שנית יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין העיכוב בחילוץ העובר מהרחם לבין הנכות הנוירולוגית שנגרמה ליילוד באמצעות חוות הדעת מומחה (בדרך כלל נוירולוג ילדים או מומחה לרפואת יילודים).
עד 2014, על מנת להוכיח קשר בין תשניק סב לידתי לבין נזק מוחי קבוע נדרשו התובעים לעמוד בקריטריונים נוקשים שנקבעו במסמך שהוכן ב-2003 על ידי הקולג' האמריקני למיילדות ורפואת נשים (ACOG) ואיגוד הפדיאטריים האמריקני. מדובר בגופים אינטרסנטיים מעצם טיבם שחיברו את המסמך בעיקר לצרכים משפטיים, אבל הקריטריונים אומצו על ידי בתי המשפט בארץ ובעולם.
כך למשל, אחד הקריטריונים המרכזיים שנקבעו היה שרק אם ליילוד נגרם שיתוק מוחין מסוג מסוים (שבא לידי ביטוי במגבלות מוטוריות) ניתן להכיר בקשר הסיבתי שבין התשניק לבין הנזק. אם לא התקיים קריטריון זה או אחד הקריטריונים האחרים, התביעה הייתה נדחית.
דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק דין שעסק ביילוד שסבל מתשניק סב לידתי ועיקר הנזק שנגרם לו היה נכות קוגניטיבית (הפרעה אפילפטית המלווה הפיגור שכלי) ללא פגיעה מוטורית (ע"א 2809/03 פלוני נ' הסתדרות מדיצינית הדסה). תביעת הרשלנות הרפואית נדחתה לאחר שבית המשפט קבע, בהסתמך על חוות דעת המומחים וכללי ה-ACOG, שתשניק סב לידתי יגרום תחילה לנכות מוטורית ורק אם התשניק הוא בדרגה קשה מאוד, שלא הוכח באותו מקרה, תהיה גם פגיעה נוירולוגית קוגניטיבית.
מאז פרסום הקריטריונים ב-2003 פורסמו מחקרים רבים שדיווחו על הפרעות נוירולוגיות והתנהגותיות אצל שורדי תשניק סב לידתי אפילו בדרגה בינונית (ולא רק קשה), גם ללא נכות מוטורית כמו שיתוק מוחין.
עדכון כללי ה-ACOG
ב-2014 עודכנו כללי ה-ACOG. הכללים הוגמשו ובמקום הקריטריונים הנוקשים שתובע היה חייב לעמוד בהם לצורך הוכחת הקשר הסיבתי בין התשניק לבין הנכות הנוירולוגית, נוסח מעין "סל" מאפיינים, ונקבע שככל שמתקיימים יותר מהם סביר להניח כי מאורע סביב הלידה גרם או תרם לפגיעה המוחית. בנוסף נקבע שאין הכרח להצביע דווקא על שיתוק מוחין, וגם פגיעות נוירולוגיות אחרות יכולות להיגרם כתוצאה מהתשניק.
שינוי זה יצר פתח להכרה בתביעות של ילדים שסבלו מהתשניק בזמן הלידה ואובחנו לאחר מכן עם קשיים קוגניטיביים ללא פגיעה מוטורית, כמו פיגור שכלי, אינטליגנציה גבולית, קשיי למידה, הפרעות קשב וריכוז וחוסר התאמה חברתית.
יש לזכור שכדי להוכיח את הקשר הסיבתי בתביעות רשלנות רפואית (כמו גם את הרשלנות), על התובע להרים את הנטל המשפטי במאזן הסתברויות בלבד, קרי ברמה של 51%, ולא מדובר בהוכחה ברמה המדעית-רפואית שהיא הרבה יותר גבוהה (סביב ה-95%).
לפיכך, אנו צופים כי העדכון בכללי ה-ACOG יביא לשינוי משמעותי בגישת בתי המשפט בתביעות מסוג זה ולהכרה בקשת רחבה יותר של תובעים.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד טל ניצן
עוסק ברשלנות רפואית
לפנייה לכתב/ת 
