רציתם נשות חינוך? קיבלתם בייביסיטר

"פרשות הפעוטונים" האחרונות לא מפתיעות. ההשקעה נמוכה, הפיקוח רופף ולעובדות מתייחסים כשמרטפיות. הגיע הזמן להפנים שמסגרות גילאי 3-0 הם מוסדות חינוך לכל דבר. זה דורש הכשרה וקוד אתי. ממש כמו רופאים

ד"ר נירה ואלהפורסם: 19.06.18 , 08:18

הפעוטה יסמין וינטה שמתה בפעוטון בפ"ת

מקרי ההתעללות והאלימות שנחשפו לאחרונה בגנים לתינוקות ופעוטות מציפים את ההזנחה המתמשכת של מדינת ישראל, שעדיין לא השכילה להסדיר את המסגרות הקיימות לגילאי לידה עד שלוש. כיום ברור שתקופת החיים הראשונה בחיי הילד היא קריטית להתפתחות תקינה ומיטבית, אבל למרות זאת ממשיכה המדינה לזלזל בה. ההשקעה כספית הנמוכה ביחס למדינות ה-OECD, הפיקוח החלקי והבלתי מספק, מתן האחריות למשרד הרווחה במקום למשרד החינוך והיחס לעובדות כמטפלות במקום נשות חינוך, לא מותירים ספק – מדינת ישראל רואה גם היום במסגרות אלה כמסגרות משמורת על הילדים ולא מסגרות חינוכיות.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

התוצאה של היחס זה מביאה לאחת הבעיות המרכזיות במסגרות הללו שלוש: העסקת עובדות ללא כל הכשרה לחינוך בגיל הרך. הן נקראות בטעות "גננות" אבל חובה להבהיר: גננת היא מי שלמדה חינוך לגיל הרך, ויש לה תואר ראשון ותעודת הוראה לחינוך תינוקות, פעוטות וילדים בגילאי לידה עד שש. בארץ, רוב העובדות עם ילדים במסגרות של גילאי לידה עד שלוש לא עברו הכשרה מקצועית או אקדמית בגיל הרך ובוודאי שרובן המכריע אינן גננות.

אז מה עושים? פועלים להגברת המודעות הציבורית להכשרת מחנכות לגיל הרך. הסייעות בגני הילדים, העובדות בצהרונים, המלוות ילדים עם צרכים מיוחדים - כולן חייבות להיות נשות מקצוע בתחום. מדובר בתפקידים קריטיים הדורשים מבדקי התאמה והכשרה מקצועית - ובהתאמה גם תגמול הולם.

כמובן שיש לכך מחיר כלכלי, כמו כל הכשרה מקצועית או תואר אקדמי, אבל היא קריטית על מנת שאשת מקצוע מיומנת תעבוד עם הילדים ולא שמרטפית.

בנוסף, ומאחר שרגולציה לא פותרת את כל הקשיים, חשוב לנסח קוד אתי שישמש מצפן בקבלת החלטות מקצועיות בגני הילדים, כפי שנהוג במקצועות אחרים בישראל כמו רפואה, פסיכולוגיה, עיתונות ועוד, וכפי שהשכילו מדינות מערביות לנסח.

הקוד האתי אמור להסדיר את הערכים שלאורם פועלת הפרופסיה. מתוך העבודה שלי בשטח עם גננות וסטודנטים לחינוך בגיל הרך עולה צורך ורצון לעבוד עם קוד אתי שיסייע בהתמודדות מול דילמות ערכיות מגוונות העולות בעבודה היומיומית של גננות. לפיכך חשוב לנסח קוד אתי עם כללים מנחים בעבודה מול הילדים, ההורים ובין הצוותים, תוך הצבת טובת הילד והילדה במרכז והתפתחותם התקינה מבחינה נפשית ופיזית.

הקוד האתי עשוי לסייע במצבי דילמה שונים כגון: מה לעשות כשלהורים מסוימים אין את היכולת לקנות מתנות יקרות לילדי הגן, בניגוד להורים אחרים? איך לפעול מול דרישת ההורים שהילד שלהם לא ישחק עם ילד אחר שהוריו הם מהגרי עבודה/יוצאי אתיופיה/עולים מרוסיה? מה לעשות כשאחת העובדות מסרבת לגעת בילד עם כינים?

בנוסף ומעבר לשיקול טובת הילד והילדה, הקוד יקנה מעמד מקצועי - פנימי וחיצוני - ויהווה צעד נוסף וחשוב לתפיסתם והערכתם של צוותי החינוך הפועלים בגנים.

הגיע הזמן להסדיר את המסגרות של לידה עד שלוש ולהתייחס אליהן כמסגרות חינוכיות. זוהי הדרך הנכונה ביותר למניעת מקרי התעללות בילדים. יתרה מכך - זוהי הדרך לגידולם וטיפוחם של כלל הילדים במדינה השואפת להקנות לילדיה חינוך, ולא משמורת.