10 נזיפות מישראל לעולם הגדול
מוחות הכדורגל מישראל, שנזהרים מאוד בביקורת על הקולגות, שוב יורדים על הסופרסטארים הגדולים בעולם. אין גבול לחוצפה ולפרובינציאליות
תם סיבוב המשחקים הראשון, חגיגת הכדורגל העולמית בעיצומה, אבל גם כשאתה יושב באצטדיון ברוסיה והדופק עולה, הסלולרי רוטט. החברים מישראל מדווחים כי פארסת זוויות הצילום הגיעה לסיומה, אך שערוריית השדרים והפרשנים הולכת ומתעצמת.
כן, מוחות הכדורגל מישראל, שנזהרים מאוד בביקורת על הקולגות ועל כוכבי־העל בארץ, שוב יורדים על גדולי השחקנים בעולם, ומלמדים את טובי המאמנים איך צריך לשחק. אין גבול לחוצפה ולפרובינציאליות. רק בישראל. נראה לכם שגם פרשן מלוקסמבורג או שדרית מניז'ר נוזפים בגדולי הכדורגל העולמי? הנה 10 נזיפות מישראל לעולם הגדול, רק מהיומיים האחרונים:
"אם הברזילאים לא יבינו שבשחצנות, ביוהרה ובזלזול לא מגיעים לשום מקום, הם יגמרו את הטורניר הרבה יותר מוקדם ממה שהם חושבים" (העיקר שמוטי איוניר, שפוטר מקבוצה בליגת המשנה בישראל ומצא עבודה בתחתית הליגה השנייה בצ'כיה, שומר על צניעות).
"השופט פה מזמביה וראינו אתמול שופט מגמביה. כנראה שהשופטים האפריקאים נוטים לשרוק על עבירות ששופטים אירופים לא היו שורקים" (ניר לוין. מהפרשנים האזיאתים שיודעים להסביר הכל).
"בלגיה לא עושה את הדברים נכון. למרות שהאמצע צפוף, הם לא משחקים מהאגפים" (טל בנין, שפוטר לאחרונה גם מבני־סכנין, מלמד את מאמנה של אחת הנבחרות הטובות בעולם איך לשחק).
"אדן צריך לשחק מצד שמאל ודה בריינה צריך לשחק יותר קדימה. זה פשוט. מאמן לא צריך להיות פרופסור" (ג'ובאני רוסו מחלק הוראות לאדן - הזאר, לא בן־בסט. העיקר שפרשן יכול להיות ליצן).
"בלגיה עולה ליתרון בלי כדורגל חכם במיוחד" (שרון נסים, שדר כדורגל מחלם, באבחון פסיכומטרי).
"התרומה של ויטסל מזערית. המאמן מעדיף אותו למרות שהוא משחק בסין" (לוין מזלזל בליגה שהערוץ שמעסיק אותו משדר בהתלהבות את משחקיה).
"לאנגלים יש הגנה בינונית. לרמות הגבוהות זה לא יספיק" (איוניר, שקרס לא מזמן עם הפועל ת"א מול התקפת עירוני נשר).
"למה סאות'גייט לא עושה שינוי במערך, למה הוא מחכה?" (רמי ויץ מתפלא על חוסר ההבנה של מאמן אנגליה ומשדר גם דברים שלא רואים בסטטיסטיקה).
"האנגלים אפורים. סאות'גייט חסר ניסיון" (ניר קלינגר, שפוטר מכמה קבוצות בקפריסין, מפגין חוצפה בינלאומית).
"אין כמו ישראל. אל תסעו לבלגיה. אין מה לעשות שם" (דנה פאן־לוזון ממליצה על המוזיאונים ועל שכיות החמדה בפתח־תקווה).
לפנייה לכתב/ת 
