כינו פקחית חניה "זונה" – והואשמו בביהמ"ש

גולש צילם פקחית רושמת לו דו"ח ופרסם פוסט מבזה. הוא ואחד המגיבים שהצטרפו לקללות הואשמו בהעלבת עובדת ציבור. מה נקבע?

עו"ד עמית זיופורסם: 22.06.18 , 06:53

בית משפט השלום ברחובות נענה לאחרונה לבקשת גולש לבטל כתב אישום שהוגש נגדו בגין העלבת עובד ציבור בפייסבוק: לפני כשלוש שנים הוא פרסם פוסט על פקחית מיבנה שרשמה לו דו"ח וכינה אותה בין השאר "בת זונה", אבל השופטת אפרת פינק קבעה שמדובר בביטוי שגור שלא מקים את יסודות העבירה. מנגד נדחתה בקשתו של נאשם נוסף – שהגיב לפוסט בגידופים בעלי אופי מיני בוטה נגד הפקחית - וההליכים נגדו יימשכו.

באוקטובר 2015 הבחינה פקחית ברכבו של הנאשם הראשון חונה במקום אסור ביבנה. כשביקשה לרשום לו דו"ח הוא צילם אותה בטלפון הנייד ולאחר מכן העלה את הסרטון לעמוד הפייסבוק שלו. באחת התגובות כתב הנאשם השני: "היא הייתה צריכה ללכת משם ולתת לך לפני מציצה טובה, אבל מרוב שהיא בת אלף זונה היא רגילה שנותנים לה ישר סטירה ואז טוחנים אותה. סליחה על הפוסט הגס אבל צריך להגיד את האמת".

לשון הרע

כתבה בפייסבוק "קלפטומנית" - ותפצה

עו"ד עזרא גולדמן

גולשת פרסמה תמונות של אישה שהסתכסכה עם אחיה וליוותה אותן בשורת גינויים והאשמות קשות. בית המשפט קבע שמדובר בלשון הרע

כתבה בפייסבוק "קלפטומנית" ו"גנבת" - ותפצה

הנאשם הראשון כתב בתגובה: "אני אתייעץ עם עורך הדין שלי ואפילו אגיש תלונה במשטרה על ההתנהגות שלה, עם זונות צריך ללכת כמו זונות... היא פקחית לא רק שרמוטה, היא גם בת בת בת זונה". לפוסט היו מגיבים נוספים שהשתמשו בביטויים "זונה" ו"כלבה", אך לא הוגש נגדם כתב אישום.

השניים הגישו בקשה לביטול כתב האישום. הראשון טען שלפי הפסיקה קללות וגידופים אינם מהווים אוטומטית העלבה של עובדי ציבור, ומדובר בדרך אופיינית של אנשים מסוימים להביע עליהם ביקורת. הוא הוסיף שאי-האשמת יתר המגיבים מהווה אכיפה בררנית ואפליה פסולה. גם הנאשם השני טען שהיה מגיב אקראי, בדומה ליתר, ואין סיבה לאבחנה ביניהם. הוא הוסיף שאינו מכיר את הפקחית כך שאין לייחס לו כוונה לפגוע בה באופן אישי.

המדינה טענה מנגד שגידופים וקללות לא יכולים לחסות תחת חופש הביטוי. זאת ועוד, הדברים פורסמו בפייסבוק וזכו לתפוצה רחבה ואכן הגיעו לידיעתם של הפקחית ומעגליה החברתיים. היא הוסיפה שהביטויים שבהם השתמשו הנאשמים עולים בחומרתם על הביטויים של יתר המגיבים, כך שלא מדובר במקרה של אפליה פסולה.

אלימות מילולית מינית

השופטת אפרת פינק הבהירה שהשניים עשו שימוש בקללות ובגידופים מכוערים ומעוררי שאט נפש הראויים לכל גינוי. עם זאת, היא קיבלה את בקשתו של הנאשם הראשון לביטול כתב האישום וציינה שלא כל אלימות מילולית תיחשב העלבת עובד ציבור, והעבירה דורשת פגיעה בליבת כבודו של העובד באופן המבזה אותו ופוגע ביכולתו להגשים את יעדיו.

לדבריה, לנוכח השימוש התכוף בקללה "זונה", בפרט במרחב הווירטואלי, לא ניתן לומר כי הוא "פוגע בליבת כבודו של העובד".

היא הוסיפה כי אין הסבר לאבחנה בין נאשם זה לבין יתר המגיבים שפרסמו דברים דומים וגם מסיבה זו מוצדק לבטל את כתב האישום.

לעומת זאת, השופטת דחתה את בקשתו של הנאשם השני וקבעה כי הוא לא הסתפק בקללה השגורה אלא השתמש בביטויים מיניים המשפילים ומבזים את הפקחית כאישה. היא כתבה כי הנאשם "החפיץ" את הפקחית והתייחס אליה כאל "זונה" ממש.