ההשפעות של גירושין על ילדים
כשההורים מתגרשים הם חושבים על התקופה הראשונה בה הילדים עוברים את השינוי, אבל בעצם ההשפעות הן לאורך זמן. פסיכולוגית קלינית והתפתחותית מסבירה מה המשמעות של גירושין על הילדים
העלייה בשיעור הגירושין היא אחד מהשינויים הדרמטיים שחלו בחיי המשפחה בדור האחרון. כתוצאה ישירה חלה גם מדי שנה עלייה במספר הילדים הנאלצים להתמודד עם הבעיות הכרוכות בגירושי הוריהם. ביותר ממחצית ממקרי הגירושין מעורבים ילדים מתחת לגיל 18.
השלכות אלו נובעות בשל השפעתם של הגירושין על התנאים שבהם הילדים מתפתחים ומתחנכים, ובשל שינויים ביחסים המשפחתיים עימם הילדים נאלצים להתמודד. גירושין מהווים משבר עבור הילדים, משום שהם מערערים את המערכת המשפחתית, שאמורה לספק להם את צרכיהם הנפשיים והרגשיים, ולהעניק להם תמיכה, הגנה וביטחון.
חוקרים רבים (גונסברג והורביץ) מסכימים כי גירושין מהווים תהליך מתמשך, המערב שורה של גורמי לחץ עבור הילדים, שעלולים להשפיע עליהם לאורך שנים.
תגובות מידיות של ילדים בתהליך הגירושים עצמו מוכרות, אם כי לא תמיד מפורשות ומפוענחות כראוי או זוכות להתייחסות טיפולית נכונה. מעט דובר בקרב המשפחות ולעיתים גם בקרב המטפלים על השלכות לטווח ארוך. רק לאחרונה יש התעוררות מחקרית שנוגעת ל"סימפטומים הרדומים". קרי, השלכות ארוכות טווח של תהליך הגירושין לאורך מעגל החיים ובתחומים השונים בתפקיד המבוגרים.
תחושות של חסך וצער
במחקרים שבדקו הסתגלות של מבוגרים שחוו גירושי הורים בילדות, בהשוואה למבוגרים ממשפחות בהן לא חוו גירושין, נמצא שבוגרים להורים גרושים הם בעלי נטייה נמוכה יותר לרכוש השכלה גבוהה, בעלי הישגים לימודיים נמוכים יותר ונטייה גבוהה יותר לנשור מהלימודים.
בנוסף, הם בעלי ציונים נמוכים יותר במדדים תעסוקתיים, כגון יוקרה תעסוקתית וסיפוק מהעבודה. מבחינה כלכלית, הם בעלי הכנסה נמוכה יותר, מתקשים בלחצים כלכליים. יתר על כן, הם נוטים לעודף בעיות בריאותיות כרוניות ושימוש רב יותר בסמים ובאלכוהול.
קראו עוד:
אחרי הגירושים: ההסדר הנכון עבור הילדים
להודיע לילדים על גירושין - שלב אחר שלב
הטעויות הנפוצות ביותר של הורים גרושים
מבחינה רגשית, נמצאו הבדלים בין בוגרים להורים גרושים לבין בוגרים להורים נשואים, גם על ידי חוקרים שחקרו את השפעות הגירושין לאורך שלושים שנה. רבים מהנבדקים תיארו את עצמם כ"ניצולים", ודיווחו כי הגירושין השפיעו על מהלך חייהם באופן משמעותי.
הם נשאו זיכרונות קשים מהמריבות בין הוריהם וחוו תחושות של חסך וצער, על כך שנמנעה מהם ההזדמנות לגדול במשפחה שלמה. שנים רבות לאחר גירושי ההורים, רבים מהם ביטאו חוסר מוכנות ליחסים בוגרים, תחושות מתמשכות של בדידות ועצב, חשש מנטישה, בגידה ודחייה.
מעמידים פנים שאין בעיות
בנות להורים גרושים היו בעלות דימוי גוף ירוד יותר, בהשוואה לבנות להורים נשואים. בוגרים להורים גרושים תיארו רווחה נפשית נמוכה יותר ושיעור גבוה של סימפטומים של דיכאון, לחץ נפשי, חרדה ומצוקה פסיכולוגית ושכיחות גבוהה יותר של בעיות רגשיות.
נראה כי גם אם כלפי חוץ חלק מילדי הגירושין מראים חסינות למשבר שכרוך בפירוק התא המשפחתי, רמת המצוקה הפנימית נשארת לאורך זמן. חלקם גם מעמיד פנים שאין לכאורה בעיות.
גירושי הורים אינם מהווים אירוע יחיד, אלא תהליך מתמשך המתחיל עוד לפני הגירושין, כשההורים עדיין חיים יחד, וממשיך זמן רב לאחר שהגירושין עצמם מסתיימים.
תהליך הגירושין מעורר ומכניס לפעולה שורה של גורמי לחץ, המהווים נטל על כמות המשאבים הרגשיים המוגבלת של הילד וגוררים פגיעה בפיתוח מנגנוני הסתגלות.
פגיעה זו מגדילה את הסיכון להשפעות רגשיות והתנהגותיות ארוכות טווח שממשיכות בתקופת הבגרות. סוגיה מרכזית לפיכך היא כיצד ניתן למתן או אולי אפילו למנוע את ההשפעות השליליות של הגירושין על הילדים.
יום העיון שיתקיים במל"א ב-5 ביולי יעסוק בהשפעות הגירושים על ילדים בקבוצות גיל שונות.
פרופ' רחל לוי שיף, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בכירה, ראש המגמה לפסיכולוגיה חינוכית במרכז ללימודים אקדמיים-מל"א, יו"ר מועצת הפסיכולוגים ויועצת למשרדי החינוך, הבריאות והמשפטים.
לפנייה לכתב/ת 
