"מסי הוא לא לוחם כמו מראדונה או רונאלדו"
אוהדי ארגנטינה ברחובות ניז'ני נובגורוד היו המומים אחרי התבוסה 3:0 לקרואטיה. רובם מאשימים את המאמן סמפאולי, אבל גם הפרעוש חוטף ביקורת ועקיצות. וגם: המפגש עם "טולה", המתופף בן ה-78 שמלווה את הנבחרת כבר 12 מונדיאלים. עמיר פלג, שליח ידיעות אחרונות ו-ynet לרוסיה, מדווח
ניז'ני נובגורוד הפכה אמש לחלק מההיסטוריה של ארגנטינה, ושל הכדורגל העולמי בכלל. העיר שנמצאת במרחק של שלוש שעות וחצי נסיעה ברכבת ממוסקבה, תיזכר מעתה כמקום שבו הובסו לאו מסי וחבורתו 3:0 על ידי קרואטיה, במה שעלול לסיים את חלקם של הארגנטינאים במונדיאל כבר בשלב הבתים.
קצת יותר מארבעה מיליון תושבים יש בקרואטיה, בערך עשירית מאוכלוסיית ארגנטינה. אלה בערך היו גם יחסי הכוחות באצטדיון. איך נראו האוהדים התכולים-לבנים בסיום? לא קשה לתאר. כמו אחרי תאונה קשה. איך הם נשמעו? שבורים טוטאלית, חותכים את המאמן חורחה סמפאולי, אבל די סלחנים כלפי האליל, לאו מסי.
הם ישבו שם שפוכים לגמרי על המדרכות שבאזור האצטדיון ובמטרו שהחזיר אותם לבתי המלון. רק שלוש שעות קודם הם כבשו את העיר במבחר שירי תהילה כשהם לבושים בשלל תחפושות, מסכות של האליל וכרזות שמאדירות את פועלו. על סיוט כזה איש לא חלם.
בכניסה למטרו פגשתי את "טולה", המתופף בן ה-78 שמלווה את נבחרתו מאז המונדיאל ב-1974. את התוף, אגב, הוא קיבל עוד לפני כן מלא אחר מאשר הנשיא לשעבר חואן פרון. אוהדים ארגנטינאים שעברו במקום מיהרו לבקש ממנו סלפי. המונדיאל הנוכחי הוא ה-12 שלו, ומי כמוהו מתאים כדי לנתח ולערוך השוואת: "זו הייתה הנבחרת הכי גרועה של ארגנטינה שאני זוכר. מסי לא עשה כלום. לא שיחק בכלל. זה לא מראדונה".
אגב, טולה ביקר בישראל בשנת 2000, ומציג מדבקה גדולה של דגל המגן דוד בחזית התוף הענק שלו, לצד שלל מדבקות שאסף במסעותיו עם הנבחרת. "הייתי בירושלים, בבית לחם ובנצרת".
סמוך לחצות, בכיכר שליד האצטדיון, יושבת בעיניים דומעות בין הארגנטינאים המדוכאם נדיה לנצ'וק מבאנוס איירס. "אני יותר מעצובה. לא ציפיתי לדבר כזה", היא אומרת. "קרואטיה אף פעם לא ניצחה אותנו. מה קרה? שום דבר. הם לא שיחקו בכלל, רק הסתכלו מה היריבה שלהם עושה. "אני מרגישה שהיום כל נבחרת יכולה לנצח אותנו. ישראל, מקסיקו, כל נבחרת. אני מרגישה כל כך מבוישת. בכיתי כי נסעתי המון בשביל להיות לשלושת המשחקים של שלב הבתים, הפסדתי ימי עבודה".
על המאמן חורחה סמפאולי אין לה (אם להתבטא בעדינות) מילים חמות: "צריך לשנות הכל, אבל קודם כל הוא צריך לעזוב. זה לא עובד איתו. מי יבוא במקומו? גז'ארדו לדוגמה".
מה קורה עם מסי?
"אין לי מושג. אולי מישהו שילם לו בשביל שלא ייגע בכדור. הוא פשוט לא זז. עכשו נצטרך לראות מה יהיה נגד ניגריה ומה יעשו איסלנד וקרואטיה, אבל אין לי תקווה. אני כבר לא מצפה מהנבחרת הזו לכלום".
לסיום, נדיה אומרת שהיא מצטערת שארגנטינה לא באה לירושלים, ואז מסתבר שהיא בכלל חצי יהודיה. "סבא שלי יהודי, הוא בא מפולניה". מה שגם גורם לה לצאת מהדיכאון ולפתוח במופע רחוב ספונטני עם שירה בעברית: "הבאנו שלום עליכם".
עטוף בדגל הארגנטינאי עומד אוהד אחר ומסביר לחמשת החברים שמקיפים "איפה טעינו". לאן נעלם מסי, אני קוטע אותו. "מסי הוא רק אחד מ-23 שחקנים".
סליחה? לפני המשחק ראיתי רק חולצות וכרזות עם המספר 10. כאילו האחרים בכלל לא קיימים.
"נכון. מסכים איתך, הוא חייב להיות יותר טוב אבל הוא עדיין רק אחד מ-23. מי שאחראי לכל זה הוא סמפאולי. הוא הכי גרוע. כל הנבחרת הזו בנויה מטעויות".
- ומסי הוא לא מראדונה.
"אני לא רוצה להשוות. מסי היה לבד, הוא לבד. כל האחרים לא עזרו לו. מסכים איתך שהוא לא מראדונה. הוא הטוב ביותר בעולם כיום אבל לא בטורניר הזה. כאן הוא הלך לאיבוד. הראש שלו לא כאן".
גם לא כמו רונאלדו שסוחב נבחרת שלמה על הגב.
"נכון, רונאלדו לוחם, כמו מראדונה. מסי הוא טיפוס אחר, אבל הוא גאון. אנחנו זקוקים למנהיג וזה אמור להיות המאמן. אבל לא סמפאולי".
מי כן?
דייגו סימאונה. הוא הטוב מכולם".
אולי הם היו צריכים לבקר בישראל?
"כן. לא יודע למה, אבל הם החמיצו הזדמנות מצוינת לבחון את הנבחרת לפני המונדיאל ולהבין במה הם צריכים להשתפר".
לפנייה לכתב/ת 
