החלק הדוחה שהטכנולוגיה לא מעלימה / טור
לפני שנבחרת ברזיל כבשה בתוספת הזמן עשו שחקני קוסטה ריקה את כל ההצגות כדי להעביר את הדקות, והיה משעשע לראותם מזרזים את הברזילאים אחרי שקוטיניו כבש. יאיר קטן לא מבין איך אפשר לדבר על כבוד למשחק כשכבוד של מדינה חשוב יותר
לא משנה כמה אמצעים טכנולוגיים ישולבו בכדורגל, את החלק הדוחה הזה אי אפשר להעלים. איך אפשר לדבר על כבוד למשחק כאשר הכבוד של המדינה חשוב יותר? איש אינו כוכב גדול מדי מכבי ליפול על הדשא כדי למנוע מברזיל עוד התקפה. אם הם רואים זמן בסביבה הם לוקחים, לוקחים את הזמן. היה משעשע ביותר לראות את מה שקרה אחרי השער הברזילאי הראשון, כשאחרי משחק שלם של הצגות של חבריו, בראיין אוביידו נתן ספרינט כדי להניח את הכדור על נקודת הקרן בשביל לזרז את הברזילאים.
בין הפנדל שבוטל, ההצלות של קיילור נבאס והתסכול של ניימאר ששוב חיפשו את הרגליים שלו, האוהדים הברזילאים איבדו סבלנות. היה מדהים לחשוב שבחצות שלפני המשחק, הם עוד ערכו קרנבל ברחובות סנט פטרסבורג אחרי ההפסד של ארגנטינה, ואחד מהם אמר לי ש"הפסד שלהם אפילו עדיף על ניצחון שלנו". הם שרו "מי זה לעזאזל מסי? ניימאר הכי טוב", קפצו יחד עם אוהד פורטוגל (כי מה עדיף מאשר לאחד כוחות נגד האויב המשותף), ובזמן ששמעו ברוסית הוראות להתפנות מהמקום, לעגו לאוהד הודי של ארגנטינה. מגדל בבל של שמחה לאיד.
אף הפסד של אף נבחרת לא עדיף על ניצחון שלהם, ונייחס את האמירה לאופוריה רגעית ולאלכוהול בעורקים. לאוהדים האלה נשבר מהשפלות וכישלונות. הם מרגישים בצדק שהם שווים
הפעם זכייה בטורניר, וגם היריבות יודעות את זה. בין מריחת הזמן של קוסטה ריקה לברוטליות של שווייץ, נראה שבבית 5 מחפשים דרכים לא קונבנציונליות להתמודד עם האיום.
ובעיקרון, זה עובד. ברזיל של שני המשחקים הראשונים היא עדיין לא עצמה, למרות השיפור הניכר היום. כשניימאר כועס ורב עם השופט הוא לא במשחק. גבריאל ז'סוס נעלם לדקות ארוכות, פאוליניו הוא האכזבה הגדולה ביותר עד כה ואפשר לסמוך רק על הדינמיות של פיליפה קוטיניו הנייד שמנהל את המשחק מצוין.
במחזור האחרון סרביה צפויה לתת לברזיל לשחק יותר כדורגל. אבל אולי עדיף לצ'יצ'י שזה לא יקרה – כי 180 הדקות הראשונות היו קשות מדי, ועד שברזיל לא תדע להתמודד טוב יותר עם בונקרים ואגרסיביות, היא לא תוכל לזכות בתואר. לא בכל יום אפשר לבנות על צמד בתוספת הזמן.
לפנייה לכתב/ת 
