אוהדי ארגנטינה חזרו לחיים בחסות שלושת נציגיו של אלוהים
מונדיאל 2018: הניצחון של ניגריה על איסלנד (0:2) החזיר את התכולים-לבנים לתמונה. האוהדים שכחו למסי את היכולת הנוראית בשני המשחקים הראשונים, צירפו את מראדונה לחגיגה ואי אפשר בלי האפיפיור. וגם: השיר המצחיק שחיברו הברזילאים נגד הפרעוש
ביום שאחרי התבוסה 3:0 לקרואטיה, נראו אלפי אוהדי ארגנטינה שעוד נותרו בניז'ני נובגורוד כמו במחלקת הטראומה. הלם, פנים נפולות, מדי פעם ממלמלים משפטים עם השם מסי. אבל אמש (שישי), בסביבות השעה 20:00, הם חזרו לחיים.
ה-0:2 של ניגריה (או כמו שהם קוראים לזה "ניחריה") על איסלנד, לא רק החזיר אותם חזק לתמונת שמינית הגמר, אלא שעכשיו הם תלויים רק בעצמם. ניצחון על הניחרים ביום שלישי והם בשלב הבא, כנראה מול צרפת. סיבה למסי-בה.
במדרחוב הראשי של העיר, ליד מתחם האוהדים שבו משודרים כל המשחקים על מסכי ענק, שוב נשמעו שירי האוהדים המוכרים. אך מי שגנבו את ההצגה היו שלושה ששרו בליווי דרבוקה, והניפו בכיכר המרכזית כרזה ענקית עם דיוקנו של פרנציקוס הקדוש, ומשני צדדיו דייגו ארמנדו מראדונה ולאו מסי. מעליהם הופיעה הכתובת בספרדית: "אלוהים והאפיפיור בצד שלנו". את המלים "בצד שלנו", שהיו כתובות אף הן בספרדית, הם מחקו וכתבו אותן ברוסית.
התרגיל הזה עבד מצוין. תוך שניות התקהלו סביבם מאות רוסים, ובעיקר רוסיות, שהצטרפו לריקוד לצליליה הסוחפים של הדרבוקה. והנה המילים של השיר (בתרגום חופשי, הלחן עממי): "קדימה ארגנטינה, את יודעת שאני אותך אוהב / היום אנחנו הולכים לנצח, ולגמור במקום הראשון / האוהדים המשוגעים האלה עזבו הכל בשביל הגביע העולמי / יש לנו את מסי ומראדונה".
ואם כבר שירה בציבור, לא רחוק מהם חגגה גם חבורה של אוהדים ברזילאים, שעדיין תולים תקוות בניגריה. להם היה שיר מקורי לא פחות: "אטה, אטה, אטה, אטה / למסי אין גביע אבל יש לוואמפטה". וההסבר: שחקן העבר ואמפטה נחשב לאחד השחקנים הפחות טובים בעיני האוהדים בברזיל, מה שלא הפריע לו להיכלל בסגל שזכה במונדיאל 2002 ביפן. והמבין יבין.
לפנייה לכתב/ת 
