קרע אירופי סביב המהגרים, איטליה: "צרפת תהפוך לאויבת"
מחריף המתח בין מדינות האיחוד על רקע סירוב הממשלה החדשה ברומא לקלוט מהגרים והאולטימטום שהציבה למרקל שותפתה הקואליציונית. מקרון: "כבר אין עומס כמו פעם, צריך סנקציות למי שלא יקלוט פליטים". איטליה: "שחצן, מנותק. צרפת תהפוך לאויבת מספר 1 שלנו. קח את המהגרים אליך"
הקרע בין מדינות האיחוד האירופי בסוגיית המהגרים מוסיף להעמיק. ממשלת איטליה תקפה בסוף השבוע את צרפת, כינתה אותה "יהירה" ואמרה כי היא "עלולה להפוך לאויבת מספר 1" של איטליה בכל הקשור לענייני ההגירה. היום אחר הצהריים (יום א') התכנסו בבריסל כמה ממנהיגי מדינות האיחוד האירופי כדי לגבש עמדה אחידה בנושא המהגרים לקראת פסגה רחבה יותר של מנהיגי האיחוד, שתיערך ביום חמישי הקרוב ותעסוק בסוגיה זו.
הציטוט האיטלקי הלוחמני מסוף השבוע שייך לסגן ראש ממשלת איטליה לואיג'י די מאיו. בעקבות אמירתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון כי זרם המהגרים לאירופה כיום חלש מזה שהיה לפני כמה שנים אמר די מאיו כי דברי מקרון מראים שהוא מנותק. "איטליה נמצאת במצב חירום בכל הקשור לכניסת מהגרים, וחלק מזה נובע מכך שצרפת ממשיכה להדוף מהגרים שמגיעים אליה בגבול", כתב די מאיו בעמוד הפייסבוק שלו. "מקרון מסתכן בהפיכת ארצו לאויבת מספר אחת של איטליה בכל הקשור למצב החירום הזה".
בחודש שעבר הושבעה באיטליה ממשלה חדשה, ורבים מחשיבים אותה לממשלה הפופוליסטית הראשונה במדינה גדולה באיחוד האירופי. הממשלה מורכבת ממפלגת "חמשת הכוכבים" של די מאיו וממפלגת "הליגה" של מתיאו סלביני, שהיא מפלגת ימין ויש אף שיאמרו מפלגת ימין קיצוני.
סלביני הבטיח לאורך קמפיין הבחירות שלא לאפשר עוד למהגרים בלתי חוקיים להיכנס בסירות הצלה לגבולות איטליה, ומאז השבעתו לתפקיד מנע לפחות משתי ספינות מהגרים לעגון בנמלי ארצו. החלטתו זו הקימה עליו ביקורת קשה בצרפת ועוררה משבר דיפלומטי בין המדינות. את האונייה "אקווריוס", שעליה היו 629 מהגרים בלתי חוקיים ושסלביני סירב לאפשר לה לעגון בחופי איטליה, קלטה לבסוף ספרד, לא לפני שמתחה אף היא ביקורת על איטליה.
רומא למקרון: "יהיר, קלוט את הפליטים בעצמך"
מקרון אמר בסוף השבוע: "המציאות היא שאירופה אינה מתמודדת כעת עם משבר הגירה בעוצמה זהה לזו שחווינו בשנת 2015. מדינה כמו איטליה אינה מתמודדת כלל עם אותו לחץ מהגרים כמו זה שהיה עליה בשנה שעברה. המשבר שאנחנו חווים כיום באירופה הוא משבר מדיני".
שר הפנים האיטלקי סלביני אמר בתגובה כי בארבע השנים האחרונות קלטה איטליה 650 אלף מהגרים, התמודדה עם 430 אלף בקשות מקלט ואירחה 170 אלף "מהגרים-לכאורה" – התמודדות שעלתה לה יותר מ-5.8 מיליארד דולר. "אם לנשיא מקרון היהיר זאת לא בעיה, אנחנו מזמינים אותו להפסיק לשגר עלבונות ובמקום זאת להפגין נדיבות של ממש, לפתוח את הנמלים הרבים של צרפת ולאפשר לילדים, לגברים ולנשים להיכנס אליה", אמר סלביני.
בדבריו בסוף השבוע אמר מקרון גם כי הוא תומך בהטלת סנקציות של האיחוד האירופי על מדינות באיחוד המסרבות לקלוט מהגרים שהוכח כי הם זכאים למעמד של פליט. "לא ייתכן שיהיו מדינות שנהנות בלי סוף מהזדהות של מדינות האיחוד ושמפגינות בלי סוף את האנוכיות שלהן כשזה נוגע לענייני המהגרים", אמר מקרון. דבריו היו רמז ברור להונגריה, פולין וצ'כיה, המתנגדות בתוקף לתוכנית חלוקת המהגרים בין מדינות האיחוד – ומסרבות לקלוט אותם.
סקר שפורסם היום בצרפת קובע כי הפופולריות של מקרון בציבור הצרפתי הגיעה לשפל חדש – 40% תמיכה. בסקר הקודם היה שיעור התמיכה בו 41%.
גורלה של מרקל על הכף
העימות בין מדינות אירופה בעניין הפליטים בא כשברקע המערכת הפוליטית בגרמניה סוערת סביב אותה סוגיה. שר הפנים של גרמניה הורסט זיהופר, איש מפלגת "האיחוד הנוצרי-סוציאלי", אחת משתי השותפות הקואליציוניות של מרקל, הציב לקנצלרית אולטימטום: אם לא תגיע עד סוף החודש להסדר חדש עם מדינות אירופה בנוגע לקליטת המהגרים, יורה השר – שלא על דעתה – למשטרת הגבולות שלא לאפשר את כניסתם של מהגרים שאין להם מסמכים מזהים בתוקף או של מהגרים שנרשמו כבר במרכזי קליטה במדינות אחרות ביבשת. מרקל חוששת שצעד כזה יגרור עימות חריף עוד יותר בין מדינות אירופה, שחלקן נושאות על כתפיהן נטל עצום של מהגרים. אם זיהופר יעשה מהלך כזה על דעת עצמו היא תיאלץ לפטרו. מהלך כזה עלול להוביל לקריסת ממשלתה.
בסקר שפרסם היום עיתון בגרמניה קובע כי תמיכת הציבור בקואליציה של מרקל פחתה ל-31%, שני אחוזים פחות מבסקר הקודם, ואילו התמיכה במפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה בגרמניה", המתנגדת למהגרים, גדלה ל-16%. זה שיעור התמיכה הגדול ביותר שבו זכתה "אלטרנטיבה לגרמניה" בסקר זה.
בבואה לכינוס המנהיגים האירופים בבריסל היום אמרה מרקל כי חלק גדול מהדיונים שיתקיימו היום יתמקדו בגבולותיו החיצוניים של האיחוד האירופי ובהפחתת מספר המהגרים הבלתי חוקיים המגיעים אליו. מרקל אמרה כי עד שיושג פתרון כלל אירופי יש צורך בהסכמים דו-צדדיים ותלת-צדדיים בעניין ההגירה. "אנחנו יודעים שלא נוכל לגבש פתרון כבר בוועידת הפסגה ביום חמישי הקרוב", הודתה מרקל. בין הבאים לכינוס היום בבריסל ראש ממשלת לוקסמבורג. הוא אמר כי השאלה הניצבת במוקד הפסגה האירופית אינה אם מרקל תמשיך לכהן כקנצלרית גרמניה – אלא כיצד לפתור את בעיותיה של אירופה.
מקרון אמר בבואו לפסגה המצומצמת: "יכול להיות שיתוף פעולה בין 28 מדינות האיחוד האירופי – או בין קבוצה קטנה יותר של מדינות שרוצות לפעול יחד". ראש ממשלתה החדש של איטליה ג'וזפה קונטה אמר בהגיעו כי איטליה תציג למדינות האיחוד "הצעה חדשה לגמרי" בעניין המהגרים.
אחר כך, בערב, פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס מובאות ממסמך המציג את הצעה החדשה של איטליה. איטליה קוראת להפחית את הכספים שהאיחוד האירופי מעביר למדינות שאינן מוכנות לקלוט פליטים, ואומרת שיש צורך במרכזי מהגרים נוספים בכמה מדינות אירופיות ולא רק באיטליה ובספרד. לפי המסמך, איטליה דורשת שמדינה המצילה מהגרים מטביעה בים אינה יכולה להיות מחויבת לקבל על עצמה את הטיפול בבקשות המקלט שלהם בשמן של כל מדינות האיחוד האירופי. במסמך מזהירה איטליה כי סכנה נשקפת לעתידו של אזור אמנת שנגן, האזור שבין המדינות החברות בו אפשר לנוע באופן חופשי, בלי בדיקה בביקורת הגבולות.
לפנייה לכתב/ת 
