"הנתנייתי", "האשדודי" והחיסולים: עדי המדינה שמסבכים את המשטרה
המשטרה שוברת את "מעגל השתיקה" של העולם התחתון ומגייסת עדי מדינה ללא הרף. התוצאה: גרסאות סותרות ופרשות - בהן תיקי דגל כגון 512 ו-1131 שמגיעים לעיתים למבוי סתום - וכך קרה עם החזרה מאישום ברצח נגד מוטי חסין: "השימוש בעדי מדינה נעשה בלי שיקול דעת - והציבור משלם את המחיר"
בשנים האחרונות הצליחה המשטרה לשבור את "מעגל השתיקה" של העולם התחתון וגייסה עוד ועוד עדי מדינה. אלא שעדותם של אלה יוצרת לעיתים גם בעיות. זה בדיוק מה שהוביל אתמול (א') את הפרקליטות לחתום על עסקת טיעון מקלה של חמש שנים עם העבריין מוטי חסין, שנאשם ברצח דיידונה (דוד ביטון). הסיבה: עד המדינה בפרשה 512 אמנם העיד נגד חסין, אבל עד מדינה אחר בתיק גולל סיפור אחר לגמרי. ואם לא די בכך, עד מדינה שלישי בתיק אחר, 1131, מסר בכלל שם של חשוד אחר. וזו לא הפעם הראשונה שעדי מדינה בתיק מסוים נסתרים על ידי עדי מדינה בתיק אחר.
כך בדיוק היה בתיק נגד ארגון הפשיעה של מוסלי, כשעד המדינה בתיק "הפליל" את אביאל וואהל. גם במקרה הזה, כחלק מפרשה 1311, עדות עד מדינה הביאה לשחרורו של וואהל ממעצר לאחר 15 חודשים. "השימוש בעדי המדינה נעשה ללא שיקול דעת", אומר סניגורו של מוטי חסין, עו"ד רצון דרחי - ומוסיף: "מי שמשלם את המחיר זה הציבור. לא אף אחד אחר".
תיק הדגל של משטרת ישראל, הלא הוא תיק 512, מאגד בתוכו לא פחות משמונה עדי מדינה שונים. המרכזי שבהם - שפוצץ את הפרשה - הוא עד המדינה הנתיינתי שגויס כבר לפני שנים רבות. הוא סיפר, בין היתר, על כך שמוטי חסין - יעד מרכזי של המשטרה ומי שכבר זוכה במשפט רצח של אבי דוד - כי הוא זה שרצח את דודי לוי.
לדברי עד המדינה, חסין התוודה בפניו בארצות הברית כי הוא ומאיר אברג'יל החליטו לרצוח יחד את ביטון, אחרי שהשני טען כי ביטון "לכלך" על אנשי ארגון הפשע בראשותו. תפקידו של חסין היה לארגן חיסול בשיטת "כיפה אדומה": להביא את ביטון למועדון לילה בחולון, לבלות איתו ואז לסמן ליניב בן סימון - עבריין אחר - את היעד לחיסול.
על פי עדותו של עד המדינה, מי שביצע את הרצח היה בן סימון, שהגיע עם כובע וירה ירייה אחת בגבו של ביטון. אלא שאז הגיע עד המדינה האחרון בתיק 512, "האשדודי" - שכוּנה גם "הקמב"ץ" של הפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי, שבו נרצחו שלושה אזרחים חפים מפשע - וסיפר סיפור אחר: הוא הודה במעורבות ברצח נוסף, חתם על הסכם עד מדינה בדקה ה-90 שבמסגרתו יבלה "רק" 14 שנים מאחורי סורג ובריח בתמורה לעדותו.
יש שגורסים כי ההסכם עם העד לא היה נחתם אלמלא שלף בפני החוקרים את הקלף שנקרא מוטי חסין, ואמר שביכולתו להפלילו ברצח דודי לוי. לפי העדות, מי שביצע את רצח ביטון היה שלומי משתאווה לוי - עבריין שבינתיים נרצח. לדברי עד המדינה, הוא עצמו סירב לבצע את המשימה בשל חששו שהמשטרה עוקבת אחריו - וכך לוי, לדבריו, הגיע רכוב על אופנוע וירה בביטון שתי יריות.
ואז הגיעה הגרסה השלישית: עד מדינה אחר גויס בפרשה 1311 וסיפר לחוקרים כי מי שבאמת ביצע את הרצח הוא עבריין אחר, משה בן דוד. הקושי שהתעורר בתיק היה שאחד מעדי הראייה, שאף עובד כשוטר, לא זיהה במסדר זיהוי את משה בן דוד. אם לא די בכך,הגיעה החקירה הצולבת של עו"ד דרחי שמצאה עוד ועוד סתירות בעדותו של "האשדודי" - וכך נולדה לה עסקת הטיעון.
זה לא התיק היחיד שהסתבך בגלל גרסאות שונות של עדי מדינה: פרשה נוספת שנקלעה לקשיים היא רצח בר כהן ב-2012 בגינה ציבורית בבת ים, כחלק מהתיק נגד ארגון הפשע של מוסלי, שבו גייסה המשטרה עד מדינה מתוך שורון הארגון. על-פי המודיעין המשטרתי והעדות שמסר, הוא היה מעורב בצורה כזו או אחרת בשלושה מקרי רצח שאירעו בשנים האחרונות בחולון ובבת ים.
במסגרת עדותו, הפליל העד שורת "חיילים" בארגונו של מוסלי - בין היתר ברצח של בר כהן במסגרת עדותו הוא הפליל שורה של חברי ארגון מוסלי בין היתר ברצח של בר כהן. מי שהואשם בתיק היו אביאל וואהל וליאור גרינברג, שהופללו על ידי עד המדינה.
אלא שגם במקרה הזה, עד המדינה ששגויס על ידי היאחב"ל בפרשה 1131 שינה את התמונה: אותו עד מדינה, שהאחרונה "סלחה" לו על רצח ג'ורדן אזולאי מראשון לציון בתמורה למסירת מיקום קבורת הגופה, סיפר כי מי שביצע את הרצח של בר כהן היו בכלל שני עבריינים אחרים - דניאל סמרה ואוהד פרנקו - שנרצחו בעצמם.
בהודעת הפרקליטות לבית המשפט נאמר כי "במסגרת חקירה שהתנהלה באחרונה ביאחב"ל בנוגע לשורה ארוכה של פרשיות חמורות וסבוכות, נאספו ראיות חדשות אשר הצביעו על אפשרות שלפיה אחרים היו אלה שביצעו את הרצח של מושא האישום בתיק מוסלי, ומשכך, יש בהן כדי לעורר ספק סביר באשר למבצעי רצח בר כהן".
מבחינת הפרקליט בתיק, נסים מרום, העסקה עצמה היא דווקא עסקה מצוינת לנוכח הפערים בעדויות בין העדים. מצד אחד הוא סגר את תיק מוטי חסין, ומצד שני הוא כבר לא צריך להסתכן ב"שריפת" עד המדינה "הנתיינתי" על דוכן העדים – והוא משאיר אותו למשפט של עבריין אחר, אסי אבוטבול – שמואשם ברצח הודות לעדות הזאת.
בדרך הזו מצליח מרום להשאיר גם את עד המדינה הנתנייתי למשפט המרכזי של אסי אבוטבול, בלי שגרסתו נחקרת על ידי סניגורים ואמינותו נשברת. מצד שני, הוא גם מחזק את האמונה בעד המדינה בפרשה 1131, ובין היתר בגלל עדותו והכרסום בראיות הוא הגיע להסדר עם חסין.
עורך הדין רצון דרחי, המייצג את חסין, אמר כי "עד לפני מספר שנים היה עיקרון מוחלט שלא חותמים הסכם עד מדינה עם מי שיש לו דם על הידיים. העיקרון הזה נפרץ. המשטרה מעדיפה לגייס עדי מדינה כדי לפתור תיקים, ואז היא נתקלת בתופעות שבהן נתקלנו לאחרונה שעדי מדינה מספרים גרסאות סותרות. והבעיה הגדולה ביותר, שעדי מדינה בחסות החוק משתחררים לחופשי, כשהסיפור שהם סיפרו ובגללו חתמו איתם, מתברר כי לא היה ולא נברא".
לפנייה לכתב/ת 
