הרווקים שצריך להוציא להם כרטיס אדום
זה שיזמין אותך לקוויקי עוד לפני שתגידי לו את שמך, זה שמת ללקק לך את כפות הרגליים וזה שלוקח אותך לקופיקס בדייט הראשון - הפרלמנט של הלב הכריע את מי יש לנעול בחדר ההלבשה
פעם בארבע שנים זה קורה - מיליוני גברים הופכים לזומבים, נדבקים למסכי הטלוויזיה ומבלים לילות כימים בבהייה באחיהם הגברים המיוזעים בועטים בכדור, כאילו הגול שיבקיעו יפתור את המשבר עם איראן ויביא לשלום עולמי. ובזמן שהגברים משחקים אותה זכרי אלפא, גם אנחנו הנשים מוצאות את עצמנו חלק מהמשחק.
אז לזכר שרצה להבקיע בך גול בלי לדעת איך קוראים לך, לנסיך שרק רצה שתהיי הסינדרלה שלו ותתני לו ללקק לך את כפות הרגליים, ולנדיב הידוע שפינק אותך בדייט מהחלומות בקופיקס - רגע לפני שהגברים מסביבנו יחזרו לבעוט בעיקר בכדורי אבק, כינסנו את פרלמנט הלב שלנו ובדקנו לאילו גברים צריך להוציא כרטיס אדום, ואת מי יש לנעול בחדר ההלבשה.
הנסיך ותסביך סינדרלה
תשכחי מכל הפנטזיות על הפרפרים בלב והמבט המפתה בעיניים, הנסיך הזה רוצה רק איבר אחד: את כפות הרגליים שלך. בין אם הן נקיות, מלוכלכות, עם פדיקור של פאני-באני או סתם מיוזעות ומתקלפות אחרי יום שלם של הליכה בעקבי סטילטו, הנסיך ישאף ללטף, ללקק, לדגדג ולהסניף אותן. הרגליים שלך יהיו הממלכה שלו והוא יהיה המשרת שלהן.
אלוהים יודע באיזה שלב באבולוציה הוא נתקע אם הוא חושב שלהציע להשתטח על הרגליים שלך, עוד לפני שבירר אפילו מה שם המשפחה שלך, זה דבר לגיטימי, אבל זה הפטיש שלו. את מצידך אם לא הכרזת מראש שאת בקטע, רוצה לעשות רק דבר אחד איתן: לבעוט בו הכי רחוק שרק אפשר.
הטיפוס הביתי
שומע, קזנובה? אין לי ספק שיש לך ארבעה קירות מסוידים להפליא. יודע מה? יש מצב שאפילו יש לך תקרה שאשמח לבהות בה (אם נגיע לשלב הכפיות מתישהו בהיכרות בינינו), אבל למה נראה לך שאחרי שלושים שניות של שיחה, בלי שום היכרות מוקדמת בינינו, זה לגיטימי להציע לי להפוך לפיצה ולהפציע בדלת ביתך כשאני חמה ומבעבעת? עשה טובה. תעשה חיקוי לנטפליקס אנד צ'יל יור ליבידו.
שייקספיר מאוהב
להיות או לא להיות היוליה לרומיאו הזה? ברור שלא להיות. בוא, אם כבר החלטת להשקיע, הגדלת ראש והצלחת להקליד שורת פתיחה ארוכה יותר מ"היי", לפחות תוודא שהחלפת לשם שלי את הכותרת של הודעת הקופי פייסט (למרות שאם קראת לי במקרה ביונסה, יש מצב שאחליק את זה באופן חד-פעמי). ואם אפשר שתחזור רגע לבגרות בלשון (זו של המורה פנינה, לא זו שאתה מקווה שתפגוש את שלי), ותטה לפחות שלושה מתוך חמישה פעלים בעתיד באופן תקני, זה בכלל יהיה להיט.
דונאלד טראש
הפרופיל שלך זועק מפייק ניוז, והזעקה רק גורמת לביציות שלי להפוך לשקשוקה עם כל תמונת שאטרסטוק נוספת שאתה שולח. עזוב את זה שברובן אתה נטול ראש, כאילו ביקרת בגיליוטינה וכל מה שרואים זה קוביות על גבי קוביות, בתמונות שכבר כן רואים בהן את הפנים שלך אתה נראה כאילו שלפו אותך מאיזו פרסומת למשחת שיניים של הביוקר.
נו, בחייאת. אתה חושב שעשו אותי באצבע? כי את שלי אני דווקא יודעת להפעיל טוב מאוד על המקלדת. חמש שניות של חיפוש הפוך בגוגל ואני ישר עולה על זה שהפרופיל שלך מזויף יותר מהתחת של קים קרדשיאן. קבל טיפ: אם כבר לזייף, אז לפחות תגרום לי לגרגר ולא לחרחר.
המרים הרשמי
תמתין שנייה, יא קסם. אני פשוט רוצה לוודא שיש לי את הפייסבוק הנכון של אימא שלך כי אני רוצה להראות לה איזה ג'נטלמן היא גידלה. אה רגע, לא לשלוח לה את הדיק-פיק ששלחת שלוש שניות אחרי ה"היי" הראשון, וחמש שניות לפני ה"זורמת לסטוץ"? חבל. אני בטוחה שהיא דווקא הייתה מאוד גאה שזו הדרך שלך לחפש כלה שתביא לה המון נכדים לבייביסטר בשבתות, חגים ומתקפות כינים בגן. אני, לעומת זאת, קצת פחות זורמת עם הכרת האנטומיה שלך לפני שאני יודעת אפילו את שם המשפחה שלך. אז במחילה, קח את החליל/נחש/צינור שלך, ולך לשחק קצת עם עצמך.
חוקר השב"כ
זה ללא ספק הזן האהוב עליי מכולם. הסוקרים של המכון לסטטיסטיקה פראיירים לידכם. אצלכם, אין דבר כזה סמול-טוק. אצלכם אין אפילו טוק. צרורות של שאלות אתם תטיחו לעברי. שם, גיל ועיסוק זו רק ההתחלה. אחרי זה, כי אנחנו "מכירים" כבר חמש דקות שלמות, כבר תשאלו מה השכר שלי, מה הפרופיל הרפואי שלי, האם אני מחוסנת ו/או מחונכת לצרכים, ומה הפנטזיה שלי (כרגע? שתעשה הודיני ותיעלם, אבל רק אחרי שתחזיר לי את עשר הדקות שבזבזתי על שיחת סרק איתך).
האבוקדו
כמה אירוני שדווקא הפרי הזה שנחשב למיני, מוצא את עצמו איכשהו משויך לזן הכי מבאס של גברים שיש – אלה שמתעקשים להגיד לך, עוד לפני שבכלל סגרתם חמש דקות להיכרות ביניכם, שהם פה רק בשביל הפאן והפנאן, ולא בשביל שום דבר רציני. ערב טוב לך את מושלמת, אבל הוא פשוט ממש לא בשל לקשר כרגע.
כשהוא יגיד לך את זה, ב-99% מהמקרים את כבר תדעי שנפלת על חרטטן-על. "הלא נועד לקשר" הזה הוא סתם כסת"ח שנועד לאפשר לו לעשות מה שהוא רוצה, בלי שיהיה חייב לך כלום. כי הרי לא היה כלום ולא יהיה כלום. וזה, חברים, לא קצת דבש. זה רקוב.
המתמטיקאי החובב
הבחור הזה יתחשבן איתך על כל פסיק. דייט ראשון בבית קפה מתחת לבית (שלו), רצוי קופיקס או איזה בן דוד קרוב ממשפחת 'הכל בדולר'. הלכתם למסעדה ואת הזמנת אוויר וכוס מי ברז? את חייבת לכסות את חלקך בטיפ. וזה לא שלא היית מציעה את זה גם ככה, אבל איכשהו זה עושה לך חשק להוציא אותו מהמשוואה עוד לפני שבכלל בדקתם אם הזוויות שלכם מתאימות. בקיצור, די ברור שפה זה לא מקרה של מינוס ומינוס שבסוף יתחברו לפלוס, ואזעקת האפס מהבהבת מתמיד.
