בן 66 עדיין במילואים: "אמשיך כל עוד אני יכול לרוץ"
הנשיא ריבלין העניק למרק לאוצקר ולחיילי מילואים בולטים נוספים תעודת הצטיינות על תרומתם יוצאת הדופן. לאוצקר, שמשרת בגדוד מילואים באוגדת עזה, הוקפץ בצו 8 בשלושת המבצעים האחרונים ברצועה: "נותן דוגמה אישית לאחרים"
מרק לאוצקר יכול להתחרות על תואר לוחם המילואים הוותיק ביותר בצה"ל. בגיל 66, אחרי שחווה מלחמות בלבנון, בעזה וברמת הגולן, הוא קיבל אתמול (ב') את ההוקרה המגיעה לו, כשנשיא המדינה ראובן ריבלין ושר הביטחון אביגדור ליברמן העניקו לו ולחיילי מילואים בולטים נוספים תעודת הצטיינות על תרומתם יוצאת הדופן. "השמיעה שלי פחות טובה, אני צריך משקפיים ואני לא חד כמו שהייתי בגיל 20 או 40, אבל פיזית אני חזק", אמר לאוצקר בשיחה עם ynet. "בגילי יש יותר זמן לעשות כושר, ואמשיך לשרת כל עוד אני יכול לרוץ. גם אחרי זה אשרת במילואים, בתפקיד אחר".
לאוצקר התגייס בשנת 1972 לחטיבת גולני, ישירות לקרבות הבלימה בחרמון במלחמת יום הכיפורים. כיום הוא משרת בגדוד המילואים בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה, ובקרוב עשוי למצוא עצמו מקבל צו 8 ומוקפץ למלחמה בעזה, כפי שכבר אירע לו שלוש פעמים בעשור האחרון, במבצעים "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן". גם הפעם, מרק לאוצקר מחכה בקוצר רוח להקפצה הטלפונית.
הגדוד של מרק אחראי על משימת ההגנה ביישובי צפון העוטף בזמן חירום, ולקח בין היתר חלק מרכזי בנטרול מחבלי הקומנדו של חמאס שחדרו בצוק איתן לחוף זיקים. רק לפני כחודש סיים לאוצר, מהנדס כימיה ב"כימיקלים לישראל", 25 ימים של שירות מילואים בתור נהג מבצעי בתעסוקה מבצעית בגבול עם סיני, בגזרת ניצנה, לאחר שאת רוב שירותו כמילואימניק עשה כחובש קרבי. פעמיים כבר קרה לו ש"נזרק" שלישותית מהגדוד, אחרי שקצינות שלישות חדשות מיהרו לפטור אותו בטעות מהמשך שירות כאשר נדהמו לגלות את גילו. וכך, מזה כחצי יובל, מרק לאוצקר מגיע למילואים בהתנדבות, מעודד מתמיכה והערצה להם הוא זוכה בביתו שבלהבים מאשתו כרמלה, שלושת ילדיו וארבעת נכדיו.
"אני לא מפקד בכיר", הוא אומר, "אני חייל פשוט. תרומתי לא נמדדת בשעות שמירה, נהיגה או ישיבה בחמ"ל אלא בדוגמה האישית לחיילים אחרים, בהם צעירים שלא רוצים לעשות מילואים אבל רואים אותי ומתביישים". לדברי מרק, בחלוף השנים היו מעט אנשים שכינו אותו פראייר ותהו מדוע הוא ממשיך לעשות מילואים: "אני עושה זאת בכיף. מותר להגיד את המילה ציונות? ככה צריך. אנחנו לא שווים כלום בלי המדינה שלנו. אמרתי למג"ד שלי כבר שבכל מילואים הוא חייב לקרוא לי".
בגדוד של מרק משרתים לוחמים שצעירים יותר מילדיו, ולדבריו הוא מתעקש שלא יעשו לו הנחות: "הם נותנים לי הרבה כבוד, ורואים בי אחד משלהם, כי אני מראה להם שאני לא גרוטאה. אחד היתרונות בגיל שלי הוא שצריך פחות שעות שינה, אז אם אני מסיים משמרת לילה בחמ"ל בשש בבוקר, אני נותן עוד שעתיים למחליף שלי, ומעיר אותו בשמונה. בתעסוקה בגבול מצרים עשיתי 8-8, ובסיומן יצאתי גם עם חפ"ק המ"פ לשטח, כדי שהנהג שלו ינוח קצת. קרה לי כבר שבתדריכים כולם תפסו כבר את הכיסאות אז ישבתי על הרצפה. אחד החיילים הציע לו את כסאו, לפעמים הסכמתי ולפעמים נשארתי על הרצפה כי אני כמו כולם".
בניגוד למקומות עבודה רבים שמנהליהם רואים בעין עקומה עובדים שעושים שירות מילואים, בעיקר כלוחמים שנעדרים לעיתים לימים או לשבועיים-שלושה, מרק מספר שבעבודה שלו היחס אחר: "בקטע של צחוק המנהלים שלי אמרו לי פעם לחתום על הליכון באפסנאות, אבל כולם מפרגנים בסך הכל ובטח לא עושים לי פרצופים".
לפנייה לכתב/ת 
