הפילוסופיה של המשחק

זוכרים ששמעתם את אלי גוטמן מדבר על "ההבדלים בין פילוסופיית המשחק של ג'ורדי קרויף לזו של סלובודן דראפיץ'", את בוני גינצבורג מנתח את פילוסופיית המשחק של ניר קלינגר, שלא לדבר על פילוסופיית המשחק של מוטי איוניר? ובכן, הגעה בנסיבות של כדורגל לקלינינגרד, מחייבת סיור במוזיאון שמתעד את פועלו וביקור בקברו של עמנואל קאנט, מגדולי הפילוסופים בעת החדשה.

קאנט נולד ב-1724 ונפטר ב-1804 והעביר כאן את כל חייו. איך הגיע פילוסוף גרמני לעיר רוסית? אז זהו, שלא תמיד זה היה ככה. עד מלחמת העולם השנייה זו הייתה עיר גרמנית לחוף הים הבלטי וקראו לה קניגסברג, אבל אחרי שהצבא האדום כבש אותה מידי הנאצים, החליט יוזף סטלין על טרנספר: למעלה מחצי מיליון תושביה הוגלו למזרח גרמניה, ובמקומם אוכלס המקום ברוסים, למרות שמדובר בכלל במובלעת בין ליטא לפולין. היום זו אחת הערים היפות ברוסיה והגרמנים השלימו עם המצב, בלי לשלוח לכאן עפיפונים בוערים.

עמנואל קאנט(צילום: getty images)

קאנט ממש לא התעניין בכדורגל, אבל כן השתמש בו להמחשת הפילוסופיה שלו. "אם אדם מעוניין להיות שחקן כדורגל מוצלח", אמר פעם הפילוסוף הנודע, "הוא יזהה ויגזור את הכללים שיאפשרו לו להשיג מטרה זו". נקודה למחשבה עבור פרשנינו שאוהבים לדבר על פילוסופיות משחק, ואינם מבינים שהשחקן הישראלי פשוט אינו מזהה את הכללים הדרושים להשגת המטרה.

בית כנסת בקלינינגרד(צילום: עמיר פלג)

סוקרטס 1 - קאנט 0

לקאנט היה עוד "חיבור" ישיר לכדורגל, בזכות סדרת הטלוויזיה הבריטית הקורעת: "הקרקס המעופף של מונטי פייתון". באחד הפרקים נערך משחק בין שתי נבחרות פילוסופים - יוון נגד גרמניה.

בהרכב היווני כיכבו השוער אפלטון, אריסטו במרכז ההגנה ושני שחקני חוד מפחידים, ארכימדס וסוקרטס. הבולטים בהרכב הגרמני היו הקפטן גאורג הגל, המגן הימני קאנט, פרנץ בקנבאואר (הסאטיריקנים הבריטים החליטו שהוא גאון) ופרידריך ניטשה בהתקפה. קרל מארקס, אגב, נכנס רק כמחליף. היוונים לבשו טוגה, הגרמנים הופיעו בבגדי תקופתם, ורק בקנבאואר לבש את מדי באיירן מינכן. שפט ללא דופי: קונפוציוס.

התוצאה? ובכן, דקה לסיום החליט ארכימדס שהגיע הזמן להפסיק להתפלסף, צעק לפתע "אאוריקה!" ואחרי שחלף על פני כמה גרמנים הגביה כדור מדויק לרחבה. סוקרטס התעופף באוויר ונגח פנימה, 0:1 ליוונים. מי היה מאמין שכעבור כמה שנים ישחק סוקרטס אחר בנבחרת ברזיל, ואפילו ייצג אותה במונדיאל.

פסל של קאנט במוזיאון בקלינינגרד. לא התעניין בכדורגל(צילום: עמיר פלג)

רב ראשי, לוחם קרב מגע

לא מעט אוהדים ספרדים, מרוקאים, אנגלים, בלגים ואפילו שני ברזילאים ניצלו אתמול את רגעי ההפוגה בין הגשמים, כדי לקפוץ ממתחם ה"פאן פסט" הסמוך, שבו מוקרנים המשחקים על מסך ענק, לביקור במוזיאון ובקבר הצנוע של קאנט. איש מהם לא התעניין במבנה המפלצתי שמוקם ממש מעבר לכביש: בית הכנסת הגדול של קלינינגרד.

מדובר בשחזור מדויק של המבנה שהיה במקום עד 1938 והועלה באש בליל הבדולח. הרוח החיה מאחורי הפרויקט הוא החב"דניק דוד שוודיק, רבה הראשי של קלינינגרד, שגייס לצורך העניין את איש העסקים ולדימיר כצמן. מחיר הפרויקט: חמישה מיליון אירו. בנובמבר הקרוב, כשימלאו 80 שנה לליל הבדולח, מתכנן שוודיק לחנוך את היכל הקודש, להעביר בו שיעורי תורה ולפתוח בית תמחוי. הקהילה היהודית בקליניגרד כוללת כ-600 משפחות, וכולם מקבלים מהרב עיתון בשם "שימחה". מדור ספורט אין שם.

טיפוס מעניין שוודיק. גם רב, גם שוחט וגם מתאמן כל בוקר בטאי-צ'י שזה סוג של קרב מגע ("עם יהודים אני לא מתאבק"). יותר מ-20 שנה הוא מנהל את חיי הקהילה כאן ("יש יותר מעשר משפחות ששומרות שבת"). נכון להיום, בית הכנסת נמצא בביתו, ומדי יום א' מגיעים לכאן תלמידי בית ספר לשיעורי תורה ומסורת. "עד לפני כמה שנים לב לבייב מימן את בית הספר", מספר כבוד הרב. "אבל מאז שנקלע לבעיות זה נפסק". במרכז החדר יש גם פסנתר שהרבי מנגן עליו בעיקר בחגים.

רואה בכדורגל עוד ביטוי של יהדות(צילום: עמיר פלג)

ומה עם החג הכי גדול שהגיע לכאן עכשיו, המונדיאל? "אה, זה לא מעניין", אומר שוודיק, אך מדגיש: "הרמב"ם כתב בספר שלו שבכל דרך שאתה הולך, אתה צריך ללמוד את עבודת השם. והכדורגל גם מלמד איך להיות יהודי. לעזור אחד לשני".

אבל נבחרת ישראל בכדורגל לא טובה.

"כדורגל זה לא בשביל יהודים. יהודים צריכים ללמוד תורה, לעבוד ביחד ולעזור לזולת. אתה יודע למה נבחרת של כל המדינה לא כל כך מצליחה כמו קבוצה של עיר? כי בנבחרת של מדינה כל אחד מרגיש שהוא אלוף, אבל בקבוצה, למשל מכבי, הוא מרגיש שכולם גוף אחד, יהודים. את זה צריך ללמוד מהכדורגל".

על מכבי בכדורסל לא דיברנו, כי לך תסביר לו עכשיו על החוק הרוסי.