שתף קטע נבחר
 

חללית יפנית הגיעה לאסטרואיד שלעברו תשגר קליע

בתום מסע של שלוש שנים וחצי הגיעה החללית לאסטרואיד רְיוּגוּ. המשימה אמורה לאסוף דגימות ולחזור ב-2020 לכדור הארץ

 

 

הדמיה של החללית היפנית והאסטרואיד    (צילום הדמיה: סוכנות החלל היפנית)

הדמיה של החללית היפנית והאסטרואיד    (צילום הדמיה: סוכנות החלל היפנית)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

החללית היפנית היאבוסה-2 הגיעה הלילה (יום ד') בתום מסע של שלוש שנים וחצי בחלל, לאסטרואיד רְיוּגוּ - שאותו היא צפויה לחקור בחודשים הקרובים.

 

היאבוסה-2 שוגרה בדצמבר 2014 לעבר האסטרואיד, הנמצא במרחק של כ-300 מיליון ק"מ מכדור הארץ ושקוטרו הוא 900 מטרים. המטרה העיקרית של המשימה היא לאסוף דגימות מהאסטרואיד, על מנת לנסות להבין כיצד החיים בכדור הארץ החלו. "הכל פועל כמתוכנן", אמר דובר סוכנות החלל היפנית במסיבת עיתונאים. "המשימה הגיעה לאסטרואיד. עכשיו אנחנו מרגישים הקלה, אבל עדיין קיים מתח אם המשימה העיקרית תפעל כמתוכנן".

 

האסטרואיד רְיוּגוּ, כפי שצולם ב-24 ביוני (צילום: סוכנות החלל היפנית, AP)
האסטרואיד רְיוּגוּ, כפי שצולם ב-24 ביוני(צילום: סוכנות החלל היפנית, AP)

 

בחודשים הקרובים תהיה החללית במרחק של כ-20 ק"מ מעל האסטרואיד והיא תמפה בין היתר את פני השטח שלו. היאבוסה-2 מכילה תותח קטן שישגר קליע נחושת במשקל שני קילוגרמים, ובמהירות שני קילומטרים לשנייה, במטרה ליצור מכתש באסטרואיד. זרוע רובוטית שתצא מחללית האם תאסוף מהמכתש דוגמיות קרקע במטרה להביאן לכדור הארץ. בנוסף, חללית האם תשחרר שלושה רוברים קטנים שיקפצו על פני השטח של האסטרואיד, וכן מעבדה נייחת לניתוח הרכב הקרקע שמסוגלת לקפץ פעם אחת בשם מסקוט - שהמחשב שלה הוא מתוצרת רמון צ'יפס הישראלית.

הדמיה של החללית והאסטרואיד (הדמיה: סוכנות החלל היפנית)
הדמיה של החללית והאסטרואיד(הדמיה: סוכנות החלל היפנית)

 

על-פי המתוכנן, החללית היפנית צפויה לחזור לכדור הארץ בסוף שנת 2020, השנה שבה תארח טוקיו את האולימפיאדה.

 

המחשב הישראלי מנהל את הנחתת, מפעיל את המכשירים השונים ומשדר חזרה את הנתונים לחללית האם - ומשם לכדור הארץ. "ההרגשה מדהימה", אמר בתחילת השבוע פרופ' רן גינוסר, מנכ"ל רמון צ'יפס הנתמכת על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. "מדהים לחשוב שהמחשב שלנו יישאר שם על האסטרואיד, זה כמו דגל על הירח או על מאדים, אבל עוד יותר מאתגר. טיפוס על האוורסט הוא כאין וכאפס לעומת נחיתה על אסטרואיד, ומי יודע - אולי כורי אסטרואידים בעתיד ימצאו את הקופסה הקטנה שלנו ויחזירו אותה בשלום".

 

 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סוכנות החלל היפנית, AP
האסטרואיד רְיוּגוּ
צילום: סוכנות החלל היפנית, AP
מומלצים