משבר המהגרים: אירופה מתכנסת ל"אם כל הפסגות"
קנצלרית גרמניה מרקל מגדירה את הוועידה שתיפתח היום בבריסל "הפסגה שעשויה להכריע את גורל האיחוד כולו". ברקע: סירובן של איטליה ומדינות מזרח היבשת לקלוט מהגרים - ואיום שותפיה של מרקל לפרק את הקואליציה אם לא תקשיח בעצמה את מדיניות ההגירה של ארצה
מנהיגי האיחוד האירופי מתכנסים היום (ה') בבריסל לוועידת פסגה דרמטית בת יומיים, שלדברי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל עשויה להכריע את גורל האיחוד כולו. במוקד הפסגה יעמדו חילוקי הדעות של מדינות האיחוד בסוגיית המהגרים – והסיכומים שיושגו או לא יושגו בה עשויים לחרוץ אפילו את גורלה הפוליטי של מרקל, מי שנתפשה במשך שנים כמנהיגה החזקה והיציבה ביבשת.
הממשלה הפופוליסטית שעלתה לשלטון באיטליה בתחילת החודש נקלעה בשבועות האחרונים לעימותים קשים עם ממשלות אחרות במערב היבשת בעקבות סירובה לאפשר לאוניות מהגרים לעגון בנמליה. מספר המהגרים המגיעים כיום למדינות אירופה דרך הים נמוך בהרבה מזה שהיה בימי גל הפליטים האדיר ששטף את היבשת בשנת 2015, אבל ממשלת איטליה מתעקשת כי היא אינה יכולה לקלוט עוד מהגרים, אחרי שקלטה מאות אלפים בחמש השנים האחרונות. סירובה לאפשר לאונייה "אקווריוס" לעגון בשטחה עורר עימותים בינה לבין צרפת, ספרד ומלטה.
גם המערכת הפוליטית בגרמניה סוערת סביב אותה סוגיה. שר הפנים הורסט זיהופר, איש מפלגת "האיחוד הנוצרי-סוציאלי", אחת משתי השותפות הקואליציוניות של מרקל, הציב בשבוע שעבר לקנצלרית אולטימטום: אם לא תגיע עד סוף החודש להסדר חדש עם מדינות אירופה בנוגע לקליטת המהגרים, יורה השר – שלא על דעתה – למשטרת הגבולות שלא לאפשר את כניסתם של מהגרים שאין להם מסמכים מזהים בתוקף או של מהגרים שנרשמו כבר במרכזי קליטה במדינות אחרות ביבשת. מרקל חוששת שצעד כזה יגרור עימות חריף עוד יותר בין מדינות אירופה, שחלקן נושאות על כתפיהן נטל עצום של מהגרים. אם זיהופר יעשה מהלך כזה על דעת עצמו היא תיאלץ לפטרו. מהלך כזה עלול להוביל לקריסת ממשלתה ואף להליכה לבחירות חדשות, שבהן לא בטוח שתתמודד.
היום, שעות לפני צאתה לפסגה, אמרה מרקל למחוקקים בגרמניה: "לאירופה יש אתגרים רבים, אבל סוגיית ההגירה עשויה להתברר בסופו של דבר כזו שתקבע את גורל אירופה. מדינות האיחוד יכולות להתגבר על האתגר הזה באופן שיגרום לאנשים באפריקה ובאזורים אחרים להאמין שהערכים שלנו מנחים אותנו, או באופן כזה שאיש לא יאמין במערכת הערכים שהפכה אותנו לחזקים כל כך".
מה שבטוח לא יושג בפסגה הנוכחית הוא הסכם שיחייב את כל מדינות האיחוד האירופי לשאת בנטל של קליטת המהגרים על-ידי העברתם מהמדינות שלחופי הים התיכון כגון איטליה ויוון למדינות אחרות. מדינות במזרח אירופה, ובמיוחד הונגריה ופולין, מתנגדות בתוקף לתוכנית כזו. מדינות האיחוד האירופי נוקטות גישה ימנית יותר ויותר בעניין ההגירה, וגישה זו צפויה להתחזק ב-1 ביולי, כשאוסטריה של ראש הממשלה הצעיר והשמרן סבסטיאן קורץ תהפוך לנשיאה התורנית של האיחוד.
ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן אמר היום: "הנושא העיקרי בפסגה אינו ההגירה, אלא הדמוקרטיה באירופה. השאלה שעומדת במוקד היא במה אנשים מאמינים, מה צריך לעשות". ראש ממשלתה החדש של ספרד, איש השמאל פדרו סנצ'ס, אמר מנגד: "מה שאנחנו זקוקים לו הוא תגובה משותפת על אתגר משותף – ההגירה. אנחנו צריכים לגלות אחריות והזדהות. אחריות כדי לשלוט בגבולות שלנו, והזדהות עם מדינות אחרות – במיוחד גרמניה, שמתמודדת כעת עם משבר פוליטי".
גורם בכיר באיחוד האירופי הגדיר את הפסגה בבריסל "אם כל הפסגות" בשל המספר הגדול של נושאים חשובים שיידונו בה, לא רק נושא ההגירה, שלחץ כבד כל כך מופעל על מנהיגי אירופה לפתור אותו. מחר ידונו מנהיגי האיחוד גם בהצעה של צרפת וגרמניה לרפורמה באירו, במאמץ להימנע משקיעה חוזרת במשבר חוב ולשקם את האמון במטבע המשותף. אשר ל"ברקזיט", פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, המנהיגים צפויים לגנות את חוסר ההתקדמות בשיחות הפרישה. המנהיגים ידונו גם בסחר עם ארה"ב, ביחסים הרעועים בין מדינות מערב היבשת לבין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ובסנקציות על רוסיה.
לפנייה לכתב/ת 
