מה ההבדל בין מהנדס להנדסאי?

מחד מסלול הכשרה קצר המתמקד בנושאים ספציפיים יותר, מאידך מסלול אקדמי ארוך המאפשר עיסוק בלתי מוגבל, דוגמת עבודה על בניינים של 50 קומות. אף כי יש הבדלים רבים בין תפקיד והכשרת מהנדסים והנדסאים, עם השנים, ככל שההנדסאים החלו לעסוק בדיסציפלינות שונות של תכנון, ניהול ופיקוח, הגבולות בין המהנדס וההנדסאי הלכו והיטשטשו במידה מסוימת. רבים אינם מודעים להבדלים בבואם להחליט על המסלול שישפיע על המשך מהלך חייהם. לכן אספנו 5 הבדלים שחשוב לדעת בין מהנדס והנדסאי:

1. דרישות קבלה ללימודים

מהנדסים: ישנם ארבעה מוסדות בישראל שבהם ניתן ללמוד הנדסה אזרחית – בן גוריון, הטכניון, אריאל, וסמי שמעון. בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון דרישות הקבלה ללימודים, שעולות במיוחד בשנים האחרונות, נשענות על ציון סכם המורכב ממקצועות בגרות ריאליים מורחבים, יחד עם ציון פסיכומטרי.

הנדסאים: יש שני מסלולים מקובלים ללימודי הנדסאים. ראשית, המשך תיכון במסגרת כיתות יג'-יד' - במסלול זה אין תנאי קבלה ספציפיים, אם כי השתלבות במסלול מחייבת קבלה לבית הספר התיכון שבו מתקיים מסלול כזה. המסלול השני הוא לימודי הנדסאים מבוגרים (אחרי צבא בדרך כלל - בדומה ללימודים לתואר ראשון), כאשר תנאי הקבלה הנדרשים הם תעודת בגרות בדרך כלל.

מיכל קרסני (צילום: רמי חכם)

2. מסלול ההכשרה

מהנדסים: הכשרה של מהנדס אזרחי אורכת ארבע שנים להשלמת תואר ראשון מסוג B.S.c, ולעיתים ממשיכים לתואר שני שיארך בין שנתיים לארבע שנים (בהתאם ליכולת). עם קבלת התואר נרשמים בפנקס המהנדסים והאדריכלים של רשם המהנדסים (התואר מקנה למעשה את הזכות להירשם).

אחרי שלוש שנות התנסות מקצועית, מקבלים רישיון מהנדס (למעט מהנדסי מבנים שצריכים לעבור בהצלחה בחינה אחרי השלוש שנים לפני שהם מקבלים רישיון). המהנדס מקבל הכשרה רחבה במקצועות בסיס כגון מתמטיקה, פיזיקה וכימיה, וכן עובר קורסים (דוגמת עיקרי תכן מבנים ובניית המהנדס), אשר יותר מקנים כלים יצירתיים לפתרון בעיות מורכבות מאשר טכניקה.

הלימודים נשענים על התפיסה שבהנדסה שום בעיה אינה בהכרח דומה לקודמתה, ולכן צריך ללמד את המהנדסים לעתיד כיצד לנתח ולהתמודד עם מקרים לא מוכרים.

הנדסאים: הכשרה של הנדסאי אזרחי אורכת בין שנתיים לשלוש שנים, כאשר בסופה עוברים ההנדסאים בחינה של מה"ט (במסגרתה הם מגישים עבודה שהם צריכים להגן עליה מול פאנל בוחנים, בדומה לתזה); הצלחה בבחינה מקנה רישיון הנדסאי, ואין צורך בלימודי המשך או בעוד בחינות על מנת להמשיך לעבוד כהנדסאי (ישנם אמנם הנדסאים שבוחרים בהמשך לעשות מעבר למהנדסים, ואז הם מקבלים הקלות מסוימות בתואר הראשון, כגון פטור מקורסים אחדים).

מטרת לימודי ההנדסאות הינה להקנות ידע וטכניקה ביצועית גבוהה - והדבר נעשה על ידי חזרה על מקרים ובעיות הנדסיות ספציפיות נפוצות, שההנדסאים לומדים לפתור היטב. במובן זה ההתמקצעות מאפשרת השתלבות מהירה יחסית בשוק העבודה.

3. סוגי עבודות מבחינה פורמלית

הנדסאים: ההנדסאי נועד במקור לשמש כעזר למהנדסים, אך בשנות ה-60 של המאה הקודמת עקב מחסור במהנדסים ובאדריכלים ניתנו להנדסאים גם סמכויות לתכנן "מבנים פשוטים". כלומר, היום מבחינת הסמכות הפורמלית, הנדסאי שעוסק בתכנון רשאי לתכנן רק מבנה פשוט (יש כמה הגדרות למבנה פשוט, אחת מהן היא שגובהו לא יעלה על 4 קומות), והנדסאי בביצוע יכול להיות אחראי רק על מבנה פשוט.

מהנדסים: מבחינת סמכות אין הגבלה למהנדסים, אשר רשאים לתכנן ולהיות אחראים על ביצוע של כל מבנה, החל בגשר וכלה בבניין של 50 קומות ויותר. יש לציין ש"עם סמכות גדולה מגיעה אחריות גדולה", והאחריות המוטלת על כתפיהם של מהנדסים גדולה, כאשר במקרים מסוימים האחריות אף פלילית.

4. הזדמנויות קריירה

הנדסאים: בהתאם למגבלות בסוג המבנים, כך גם מגוון התפקידים שיכול לבצע הנדסאי מראש מוגבל. בהרבה מקרים הנדסאי יעבוד תחת מהנדס ויהווה יד מסייעת. ההגבלה נובעת הן מראש מסוגי התפקידים שניתן לבצע (למשל, תפקידים סטטוטוריים ברשויות מקומיות - הנדסאים אינם יכולים להיות מהנדסי רשות או וועדה מקומית - אם כי הם כן יכולים להיות פקחי בנייה של הרשות), הן מיכולת ההתקדמות (למשל, ביחידות בינוי של הצבא המהנדס, שהוא כמעט תמיד קצין, עולה בדרגות ובתפקידים, וההנדסאי, שהוא בדרך כלל נגד, "חסום" בתפקידים יותר נמוכים).

מהנדסים: מרבית התפקידים פתוחים ויכולת ההתקדמות בהתאם לכישורים. מסלול התקדמות אפשרי בחברה קבלנית פרטית הוא לדוגמא: תפקיד ראשון כמהנדס ביצוע, לאחר מכן מהנדס פרויקט, אז מהנדס אזור, אחר כך מהנדס מרחב, וניתן להגיע למהנדס ראשי אך אף לתפקיד מנכ"ל החברה.

5. שכר

רמות השכר נגזרות כמובן מהאפשרויות ומיכולת ההתקדמות, אך רמות השכר הן לערך:

מהנדסים: שכר של מהנדס שכיר מתחיל נע בין 7-12 אלף שקל, ויכול להגיע בתפקידים הבכירים ל-70 אלף שקל ויותר.

הנדסאים: שכר של הנדסאי מתחיל נע בין 5-8 אלף שקל, ומגיע לכ-15 אלף שקל.

מיכל קרסני, מנכ"לית איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות