הסכם ההגירה: "המחלוקות שמאיימות על אירופה לא נפתרו"
באיחוד האירופי התגאו בהסכם ההגירה החדש, אך חלק מהמדינות מצננות את ההתלהבות. למרות שמרכזי מהגרים עשויים לקום גם בבלקן, הבהירו כמה מדינות: "הם צריכים להיות מחוץ לאירופה". פורטוגל קראה לאמץ "מדיניות אחראית ותומכת"
לא כל מדינות האיחוד האירופי מתגאות בהסכם ההגירה החדש : ראש ממשלת פורטוגל אנטוניו קושטה אמר אמש (ו') כי ההסכם "לא פותר את המחלוקות הגדולות שמאיימות כעת על האיחוד האירופי". לדבריו, ארצו תאמץ "מדיניות אחראית ותומכת". כבר בחודש מאי האחרון הביע קושטה תמיכה בהמשך קליטת מהגרים באירופה ואמר כי "אין לנו סובלנות לאמירות נגועות בשנאת זרים".
פרטי ההסכם שנחתם אתמול בבריסל עדיין לא ברורים, כמה מהסוגיות המרכזיות עדיין במחלוקת רבה והמציאות ממשיכה להכות ולהפיל חללים. אחת מהנקודות המרכזיות של אותו הסכם נוגעת להקמת "אתרי כינוס מהגרים" בצפון אפריקה. המהגרים שיחולצו מטביעה בים ירוכזו שם, ובקשות המקלט שלהם יישקלו בעודם באתרי הכינוס האלה ולא במדינות האיחוד האירופי. על פי התוכנית, האיחוד יחלוק באחריות לטיפול בבעיית המהגרים עם המדינות המרכזיות שקולטות אותם כמו ספרד, איטליה ויוון.
אבל לצד אותה "אחריות משותפת", יוקמו כאמור מרכזי מהגרים בצפון אפריקה ואולי גם במדינות בבלקן. צ'כיה ואוסטריה הבהירו במקביל כי אין להן כוונה להקים מרכזי מהגרים בשטחיהן. "הם צריכים להיות מחוץ לאירופה", אמר ראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש.
"אתרי כינוס המהגרים" מהווים המשך למדיניות ההגירה של האיחוד האירופי עם טורקיה. לממשלה הטורקית שולמו 3 מיליארד אירו כסיוע לפליטים ובמטרה למנוע מהם להגיע לאיי יוון. השורה התחתונה של אותו הסכם איחוד-טורקיה שנחתם במרץ 2016 הייתה שמספר המהגרים צנח ב-96% ביחס לשנת 2015, אז יותר ממיליון פליטים נכנסו לאירופה, רובם לאחר שנמלטו מאזורי הלחימה בסוריה ובעיראק.
המשבר קיבל מפנה דרמטי עם הקמת הממשלה הפופוליסטית באיטליה, שנבחרה על בסיס הבטחה להקשות על המהגרים להגיע למדינה. ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה, שחדש בפוליטיקה, הפך למושא ללעג לאחר שאמר כי ישתמש בדיונים באיחוד בכישוריו כעורך דין. ראש ממשלת שבדיה סטפן לופבן ציין בתגובה את ניסיונו כרתך ואילו ראש ממשלת בולגריה בויקו בוריסוב הוסיף: "אני כבאי".
איטליה עדיין רוצה "רילוקיישן מחייב" למהגרים במדינות האיחוד, אבל סלובקיה, הונגריה ופולין - וכאמור גם צ'כיה ואוסטריה - מתנגדות לכך. איטליה לא הייתה מרוצה שהאיחוד התמקד רק ביצירת אתרי הכינוס למהגרים בצפון אפריקה. באתרים אלו אמור להתבצע "סינון" של מהגרים. האיחוד עדיין מעוניין להקים אותם, גם במטרה לעצור את תעשיית הברחת המהגרים.
אלג'יריה, מצרים, לוב, מרוקו, ניז'ר ותוניסיה - כולן באפריקה - נחשבות כיעדים אפשריים להקמת מרכזים שכאלו, אך הפרטים המדויקים של התוכנית עדיין לוטים בערפל. מרוקו כבר סירבה ואף מדינה לא התנדבה עד כה לקחת חלק בתוכנית. גם לא ידוע מה תהיה עלות התוכנית, אך ברור שזול זה לא יהיה.
אימוג'ן סודברי מארגון "ועד ההצלה הבינלאומי" אמרה כי אתרי הכינוס מעלים לא מעט שאלות: "האם זה יעמוד בחוק הבינלאומי? האם אלו שייתפסו יועברו לנמל הבטוח הקרוב ביותר? צריך להבהיר זאת". אי בהירות מרכזית נוספת היא כיצד ואם בכלל ישולחו מהגרים שלא יוכרו כפליטים בחזרה לארצותיהם. עד כה שיעור "השיבה" עומד על פחות מ-40 אחוזים.
אתמול טבעה סירת גומי ליד חופי לוב, ובה כ-120 מהגרים. 16 אמנם חולצו חיים, אך כ-100 עדיין נעדרים. גופות של שלוש תינוקות אותרו, והתמונות הקשות משם מבהירות יותר מכל את בעיית ההגירה.
לפנייה לכתב/ת 
