ההרמון של המנהלת מצפת: "התנשקנו המון, מגעיל אותי להיזכר"
המנהלת של סמינר "כנפי יונה" נחקרה במשטרה. עכשיו הבנות וההורים מספרים לראשונה את גרסתם לפרשה שנחשפה ב-ynet: הנשיקות, הלינה המשותפת במיטה והתחושה ששימשו כשפחות: "היא אמרה: 'בא לי לנשוך לך את השפתיים'". וגם: שתיקת מנהלי הרשת החינוכית
דבורה (שם בדוי), בשנות ה-20 לחייה, הייתה אחת התלמידות החביבות על מנהלת סמינר "כנפי יונה" בצפת. בשבוע שעבר, בעקבות חשיפת ynet, אישרה המשטרה לפרסם כי המנהלת בת ה-39 חשודה בביצוע מעשים מגונים בנערות בזמן שהיו תלמידות בבית הספר. על פי החשד, היא אף ניצלה אותן לסייע לה בטיפול בילדיה ובעבודות בית שונות. במסגרת החקירה עלה גם החשד כי המנהלת הונתה את משרד החינוך במאות אלפי שקלים.
כעת מדברות התלמידות הנפגעות לראשונה ושופכות אור על הפרשה החמורה, יחד עם ההורים שהבינו כי הנהלת המוסד והרשת שאליה הוא משתייך מנסה לטייח ומסרבת לשתף פעולה עם החקירה ועם הרשויות, בין השאר, לכאורה, מחשש שמא חקירת ההונאה תוביל לשיטפון שיטביע גם גורמים אחרים במערכת.
על פי הטענות של הבנות והוריהן, נראה כי בין כותלי הסמינר נוהל כמעט הרמון. לטענתם, המנהלת הרחיקה תלמידות מהוריהן, ניהלה איתן קשרים אסורים, הפעילה עליהן מניפולציות פסיכולוגיות ושלטה בהן באופן מוחלט. בין השאר, הן מספרות, דרשה מהן לבצע עבורה מטלות בבית, נכנסה איתן למיטה, קיבלה מהן עיסוי לכפות הרגליים, ועוד. ברצותה, היא קבעה עם מי יתחתנו, ו"שברה" שידוכים שנקבעו להן בלא ידיעתה.
"הייתי ילדה חצופה"
חקירת המשטרה בפרשה החלה כבר לפני כמעט חודשיים, לאחר ששתי תלמידות הגישו תלונה, ועד כה העידו כבר עשרות נערות, בני משפחה וגורמים נוספים. עוד קודם לכן נעשתה פנייה למשרד החינוך, אך במחוז החרדי שאליו משתייכת הרשת לא מיהרו לטפל בבעיה. לפני כחודש שלחו ההורים מכתב דחוף לשר הפנים אריה דרעי, עם העתק ליו"ר ועדת החינוך יעקב מרגי ולמנהל הרשת חיים ביטון. במכתב, שהתקבל בלשכת השר, נכתב בין השאר: "המנהלת החלה את דרכה בניהול הסמינר לפני כתשע שנים, בקול רעש גדול... בתחילה הביאה את הסמינר להישגים יפים. אך דא עקא, התברר לאחרונה שבמסגרת כל האהבה וההערצה שלה זכתה אין מדובר באהבת תלמידות ומורות, אלא בתלות חולנית, כפייתית־אובססיבית ושלטון אימים שהנהיגה בסמינר".
לאחר שהבינו כי הנהלת המוסד מסרבת לשתף פעולה, ואף מסייעת למנהלת, החליטו ההורים לשבור את קשר השתיקה. לדבריהם, חלק מהבנות נפגעו גם מינית אם כי "לא כל הבנות שהיו בקשר אישי עם המורה נפגעו מינית. גם מתוך אלה שגרו איתה בבית חלק נפגעו וחלק לא. היא ניסתה, אבל היו בנות חזקות יותר שלא נתנו לה, למרות ששילמו מחיר בדמות ריחוק והשפלות".
דבורה, שלמדה בסמינר מכיתה ט', מתארת כיצד נשאבה אט אט פנימה. "המנהלת יוצרת תלות, לאט לאט מתקרבת לילדה, לוקחת אותה לשיחות, יוצאת איתה לטיולים בערב", מספרת דבורה. "הגעתי מבית לא פשוט, והיא אמרה לי 'אני אהיה דמות אימא בשבילך'. התחילה בעדינות ועם הזמן הגבירה את הקצב. כל הקשר עטוף בהמון מגע: בהתחלה ליטוף על היד, אחר כך חיבוק, בהמשך נשיקה על הלחי ובסוף זה הגיע לנשיקה בשפתיים ולקטע מיני".
לטענת דבורה, הקשר הלך והתעצם ונמשך זמן רב. "הייתי ילדה חצופה ושובבה, והיא אוהבת בנות כאלה וגם אומרת את זה", היא טוענת. "היא לקחה אותי לשיחה של שלוש שעות במשרד ונתנה לי אולטימטום, 'או שאת בוחרת להיות בקשר אישי עם מישהי מהצוות, או שאני מסלקת אותך'. קלטתי שהיא רומזת על עצמה, אבל הלכתי הפוך. ביקשתי עם הסגנית, אבל המנהלת סירבה. הצעתי מורה אחרת, והיא גם סירבה. אחרי שלוש שעות היא ביקשה שנצא פעם אחת לסיבוב בערב, ואחרי שעשינו את זה הרגשתי שזה נחמד, שהיא אמפתית ושיש לה כריזמה והיא באמת מאוד אימהית".
בשלב מסוים, מספרת דבורה, הפך ביתה של המנהלת לביתה השני ודבורה הרגישה כיצד היא הופכת, לתחושתה, למעין משרתת של המנהלת. "היא לא הייתה עושה כלום בבית", טוענת דבורה. "הכול הבנות היו עושות בשבילה. אני גידלתי את הילדה הקטנה שלה במשך שנתיים. היא הייתה עליי בשיעורים, הייתי יוצאת להאכיל אותה, לחתל אותה, לקום אליה בלילה. מבית הספר הייתי הולכת ישר אליה, ולא הייתי היחידה. היא יצרה אצלי תלות מטורפת. זה היה כאילו מרצון, אבל היא פשוט גררה אותנו. כאילו, למען השם, אני אמורה להתעסק עם המנהלת שלי?!"
לא הפריע לך שהיא בקשר עם בנות אחרות?
"בטח שזה הפריע. היא הייתה עושה מלא השוואות, מעוררת קנאה. היא הייתה באה ומספרת לי באיזו רמה היא בקשר עם מישהי אחרת".
"היא אמרה לבעלה לעבור לספה ואני ישנתי איתה עד הבוקר"
על פי התיאור של דבורה, בית הספר נחלק לדרגות שונות של קרבה למנהלת. "יש בנות שיכולות רק לצאת איתה לסיבוב", היא מסבירה. "כלומר, הן עדיין לא ראויות להיכנס אליה לבית. יש בנות שמתחילות להתקרב, והיא מכניסה אותן הביתה. ויש בנות שיכולות לראות אותה עם פיג'מה — שזו עוד דרגה. ויש את אלה שיכולות לעשות לה מסאז' ברגליים, וכאלה ששוכבות איתה במיטה. אותי היא הכניסה לאט אט. מתישהו היא כתבה שנראה לה שהיא מאוהבת ואז כתבתי לה שגם אני. תחשבי, הייתה תקופה שכל לילה הייתי עושה לה מסאז' ברגליים וככה מרדימה אותה. באותה תקופה היא נכנסה להיריון. חשבתי לעצמי איך זה יכול להיות? מתי? פעם אחת באתי אליה בארבע לפנות בוקר, והיא אמרה לבעלה לעבור לספה ואני ישנתי איתה עד הבוקר".
למה הגעת אליה בארבע בבוקר?
"היה לה מנהג כזה, שהייתה מעירה אותנו בטלפון בלילה והיינו מדברות".
זה נכון שהיא הייתה מכניסה בנות למיטתה כשגם בעלה שם?
"הוא פשוט היה בא ונרדם. התכסינו באותה שמיכה, על אותה כרית".
כמו רבות אחרות שאיתן על פי החשד ניהלה המנהלת קשרים שונים ומשונים, גם לדבורה היא מצאה משרה בבית הספר. "הכול שם מתנהל סביבה", היא אומרת. "וכל מי שבא איתה במגע נקלע לקשר אובססיבי. יש מורות שמרצות אותה, רודפות אחריה. היא גורמת לאנשים לרדוף אחריה, שולטת בהם. לדוגמה, נפגשתי עם בחור ואמרתי לה שאני לא רוצה לראות אותו יותר. היא לא הקשיבה לי, והזמינה אותו לשבת. אחרי כמה פגישות הרגשתי שמשהו לא בסדר ואמרתי לה. לילה לפני האירוסין בכיתי את החיים שלי לידה, והיא הייתה קרה כמו קרח".
דבורה התחתנה לבסוף, בניגוד לרצונה, עם הבחור שבו בחרה המנהלת. "לפני החתונה שאלתי אותה אם היא תבוא, והיא ענתה 'אני לא מסוגלת נפשית, אחרי שבגדת בי ככה'", היא משחזרת. "בסוף היא באה ושיחקה אותה קרובה". כעבור שלושה חודשים התגרשה דבורה, ואחר כך ניתקה את הקשר עם המנהלת וחזרה לבית הוריה. "הייתה תקופה שאימא שלי הייתה מאושפזת, והיא השתחררה סמוך לפסח", היא נזכרת באחד המקרים שגרמו לה להתעורר.
"ואז המנהלת קראה לי אליה לחדר ושאלה אותי אם אוכל לעזור בניקיונות או שהיא תביא בנות אחרות. אמרתי לה שאשתדל, אבל יש לי לימודים ואימא שלי משתחררת ואני חייבת לנקות את הבית שלנו לבד. כשיצאתי מהחדר היא קראה לחברה שלי לחדר, ואחרי חצי שעה היא הייתה קרירה אליי. היא אמרה לי: 'אני לא מבינה אותך. חברה שלך אמרה שהיא לא תישן בלילה כדי לנקות פה, ואת ככה לא השתדלת בשבילי. איפה היית בחודשים האחרונים, אצלי או אצל אימא שלך?' חטפתי שוק. הרגשתי שאני לא יכולה להסתכל לה בעיניים מרוב שנאה", היא מספרת.
מתי זה נגמר?
"בליל הושענא רבה, בדרך כלל באים ואומרים תהילים כל הלילה. הייתי אצלה בבית, זה היה השיא, התנשקנו המון, מגעיל אותי להיזכר. ואז היא אמרה לי, 'דבורה, אל תבואי לבית הספר. אני לא מרוכזת כשאני רואה אותך'. אז התחילה ההתרחקות. אחר כך כבר הייתי בטיפול תקופה, וזה עזר לי להשתחרר מכל מה שחוויתי איתה".
"המנהלת הפכה לכל עולמה"
ענת היא אימא לתלמידה שעדיין נמצאת בקשר עם מנהלת "כנפי יונה". "זיהינו שהיא נשארת בסמינר עד אמצע הלילה, ואחר כך היא כל הזמן בטלפונים", מספרת ענת מתי הבינה שמשהו אינו כשורה. "בהתחלה לא התייחסנו, עד שהתחלנו לראות שהמנהלת הפכה לכל עולמה. הרגשנו שאנחנו מאבדים אותה. כל הזמן 'המנהלת' ו'המנהלת'. עושה איתה הליכות בלילות, טלפונים לפנות בוקר, דברים מוזרים. כשהיא נכנסה לשידוכים ופגשה בחור מקסים שמצא חן בעינינו, המנהלת הטילה וטו. התקשרה ואמרה לנו, 'אני לא מוכנה שהיא תעבור, אני צריכה לראות את העיניים שלה כל בוקר'. היא הורידה את השידוך, והפגישה אותה בלי ידיעתנו עם בחור אחר".
בשלב מסוים, מספרת ענת, היא הציבה בפני בתה אולטימטום: "המנהלת או אנחנו". לתדהמתה, בחרה בתה במנהלת. "פשוט לקחה את הדברים שלה והלכה", מספרת ענת בכאב. "המנהלת הזאת פשוט לוקחת את הבנות מההורים והופכת אותן לשלה. היה לה קטע של ניפוץ טלפונים, שהיא הכניסה את הבנות לאקסטזה כזאת, ממש לטירוף. והיא מדברת אליהן בביטויים כאלה, 'אני רוצה לדעת אותך'. זה נורא".
כשהבינה שהיא מאבדת את הבת שלה סופית, לקחה ענת צעד לאחור והחליטה להימנע ממלחמות. "הבנו שאנחנו מפסידים במערכה", היא מודה. "אז חזרנו לקשר איתה, למרות שהיא עדיין בסמינר, ומגוננת על המנהלת ולא מרפה. תבינו, הבת שלי באמת תותחית, אבל האישה הזאת שולטת בה. בעלי אומר, 'אם היה כפתור ללחוץ והיא הייתה מתה, הייתי לוחץ עליו'. עד כדי כך. יש לה בבית הרמון של בנות, אנחנו מכירות אותן וההורים בקשר. המנהלת הזאת שולטת בהן, היא למדה קורסים בפסיכולוגיה ובגרפולוגיה, והיא מנתחת להן את הכתב ואת הנפש, הורגת אותן אחת אחת".
מה גרם לפיצוץ עכשיו?
"ברגע שהבנתי שהיה שם משהו מיני, שאלתי את דבורה, והיא אמרה 'זה לא היה אונס, כי זה היה בהסכמה'. אז הבנתי, והתחלנו לפעול. יש שם חבורה שלמה של בנות סביבה, לא מתחתנות, או מתחתנות ומתגרשות כי היא רוצה את השליטה על החיים שלהן. מוצאת להן תפקידים בסמינר, לא נותנת להן ללכת".
.
הרגשה של חוסר אונים
תמונה דומה להפליא מתאר גם חיים, הורה לילדה מהסמינר. "אנחנו אנשים מאוד תמימים", הוא אומר בצער. "לקח לנו הרבה זמן לקלוט מה קורה עם הבת שלנו". לדבריו, הסיפור התחיל לפני כחמש שנים, כשבתו החלה ללמוד בסמינר ופיתחה לדבריו "הערצה מוגזמת למנהלת". "לא הייתה להן דעה משלהן, רק 'המנהלת אמרה', אבל חשבנו שזה עניין של תקופה ושל גיל", מספר חיים. "אבל פתאום ראינו שהיא מוציאה כספים וקונה למנהלת מתנות, וככה גם החברות שלה".
לדבריו, "כשהבת שלנו הייתה במשבר, היא פנתה למנהלת שזיהתה כנראה את ההזדמנות והתחילה לשחק בה. היא נתנה לילדה להבין שהיא יכולה לפתור לה את הבעיות, אבל הייתה אומרת 'כרגע אין לי זמן לטפל, אבל את צריכה קשר רגשי חזק מאוד'. הבת הייתה חסרת אונים והתחילה להדק את הקשר עם המנהלת, והיא הובילה אותה למקום כל כך אפל. היא הייתה מתקשרת אליה בחמש בבוקר, אומרת לה 'אני רוצה שתבואי עכשיו'. גרמה לתלות מטורפת. הבת שלי נכנסה למערבולת, וכשהיא כבר אזרה אומץ והודיעה למנהלת בפנים שנמאס לה, המנהלת בתגובה השפילה אותה".
לדברי בתו של חיים, המנהלת כאילו הענישה אותה על כך שהעזה להתרחק, ואמרה לה: "את חולת נפש, סובלת מאו-סי-די, יש לך אובססיה, אף אחד לא יתחתן איתך ואין לך תקנה בחיים. את אדם נורא". לדבריה, הסיטואציה הזאת גרמה לה להסתגר ולהיכנס לדיכאון. "היא פשוט ריסקה אותה", מספר אביה. "בית הספר היה מחולק ל'מתנגדת' ו'מקורבת', יש דרגות במקורבות ויש כאלה שלא מוכנות להיות חלק מזה, והמורות והתלמידות מכנות אותן 'מתנגדות'. יש שם מורה אחת שמנהלת איתה קשר, ממש כמו זוג. הבנות קוראות לה 'שומר הראש של המנהלת', היא טסה איתה אפילו לחו"ל, ומנהלת איתה מערכת יחסים".
"אל תעשו ממנה פושעת"
עד שנחשפה הפרשה בשבוע שעבר סירב המוסד לאפשר לאנשי משרד החינוך ולשירות הפסיכולוגי העירוני להיכנס ולשוחח עם הבנות. רק ביום חמישי לראשונה הגיעו ל"כנפי יונה" אנשי המקצוע ושוחחו איתן. המנהלת עצמה עדיין במעצר בית בתנאים מגבילים, מחוץ לעיר, אבל השפעתה על הסמינר עדיין ניכרת. כמה וכמה בנות, וגם הורים, התגייסו לגונן עליה.
"אני מאמינה שזה יותר חוסר הבנה", סיפרה אימא לאחת התלמידות, "מכאן ועד לעשות מבן אדם פושע – הדרך עוד ארוכה מאוד". אימא אחרת אמרה: " יכול להיות שהיו שם שיחות לא מתאימות, מכיוון שהבנות חיו חיים לא מתאימים, אבל המטרה שלה הייתה לקרב ולחזק. במסגרת יחסים קרובים הרבה דברים נאמרים, הרבה דברים נעשים, הרבה דברים קורים, ואז יש גם פרשנויות".
להורים רבים, משני הצדדים, היו וישנן טענות קשות להתנהלות משרד החינוך. "אין דבר כזה, 'אנחנו לא מצליחים להיכנס'", אומר אבא לתלמידה במוסד. "המוסד הזה הוא חלק מרשת שנמצאת בפיקוח המינהל החרדי במשרד החינוך. אם לא נותנים להם להיכנס — תסגרו את המקום. איך דבר כזה קורה מתחת לאף שלהם במשך כל כך הרבה זמן?"
הללו מוכרות היטב לכל מי שעבד עם ומול האגף החרדי במשרד החינוך. בשנים האחרונות עלו שוב ושוב טענות שונות כלפי ההתנהלות תחת הפיקוח של האגף, וגורמים הקשורים למנהלת בית הספר אף רמזו כי החלק המעניין בחקירת המשטרה המתנהלת כיום נוגע דווקא להונאה. "זה יכול להפיל לא מעט אנשים".
"הרשת עומדת מאחורי הסמינר בעניין כי היא כנראה חוששת מהפן הפלילי של הכספים", מספרת ענת, אמהּ של אחת התלמידות שנפגעו. "אבל למען השם, מדובר במעשים שנמשכו שנים, בעשרות של בנות שנפגעו".
לפנייה לכתב/ת 
