קנקנים מלפני 2,000 שנה חולצו ממערה בגבול לבנון
מהמערה, הנמצאת על מצוק שגובהו כ-30 מטרים בגליל המערבי, הוצאו שני קנקני יין (אמפורות) גדולים שלמים, קערה, סיר בישול, שתי פכיות, ושברים של מספר קנקנים נוספים. החוקרים מעריכים כי האנשים שהסתתרו במערה "ברחו מאירוע אלים שעבר על האזור"
קנקני יין גדולים, סירי בישול וכלי חרס נוספים בני יותר מ-2,000 שנה חולצו בסוף השבוע האחרון ממערה שנמצאת על מצוק בשמורת טבע בגבול לבנון. המבצע הייחודי נערך במבצע משותף למכללה האקדמית צפת, רשות העתיקות, המרכז לחקר מערות ישראל ומועדון שוחרי המערות.
בשנה שעברה ערך ד"ר ינון שבטיאל, חוקר מערות ומרצה בכיר ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית צפת, סקר לחיפוש מערות ששימשו מקלט ומסתור בגליל המערבי, בחסות רשות הטבע והגנים. במהלך הסקר הופתע לגלות מערה תלויה על צוק תלול בגובה רב, שבתוכה כלי חרס עתיקים.
בסוף השבוע חזרו למערה ארכיאולוג רשות העתיקות ד"ר דני שיאון וד"ר ינון שבטיאל, על מנת לבצע בה חפירה ארכיאולוגית ולחלץ את הממצאים לצורך מחקר. במבצע חילוץ הממצאים השבירים בני יותר מ-2,000 שנה מגובה של כ-30 מטרים, לקחו חלק ולדימיר בוסלוב ובועז לנגפורד, מטובי גולשי הצוקים בארץ מהמרכז לחקר מערות (מלח"ם) ישראל של האוניברסיטה העברית בירושלים, ומתנדבים ממועדון שוחרי המערות. עקב סמיכות המערה לגבול הלבנון, תואמה החפירה עם שלטונות צה"ל, מהם זכו החופרים לעזרה רבה. החפירה נערכה בהיתר של רשות הטבע והגנים.
במהלך המבצע גלשו החופרים בחבלים לתוך המערה, ותוך עבודה מאומצת ומאורגנת, ערכו חפירה ארכיאולוגית במהלכה חולצו מהאדמה שני קנקני יין (אמפורות) גדולים שלמים, קערה, סיר בישול, שתי פכיות, ושברים של מספר קנקנים נוספים
לאחר הוצאתם נעטפו הממצאים השבירים, והם שולשלו בתוך שקים מרופדים מגובה של כ-30 מטרים, בעזרת מערך חבלים ושליטה מלמטה, עד למרגלות המצוק, עד שהגיעו אל הקרקע ללא פגע. הממצאים פונו במסע רגלי אל נקודת מפגש עם רכב, והועברו למעבדות רשות העתיקות.
ד"ר דני שיאון מרשות העתיקות אמר: "בבדיקה ראשונית, נראה כי הממצאים מתוארכים לתקופה ההלניסטית - בין המאה ה-3 למאה ה-1 לפני הספירה. מפני שמדובר בכלי בישול - סירים, צלחות ועוד, נראה שמי שהביאו את הכלים למערה התכוונו לחיות בה לזמן ממושך. אנחנו מניחים שמי שהסתתרו כאן, ברחו מאירוע אלים שעבר על האזור".
ד"ר שיאון הוסיף: "אנחנו נחקור את הכלים במטרה לתארך אותם, וכך נוכל, אולי, לקשר את הכלים לאירועים היסטוריים הידועים לנו. מסקרן איך הכלים הוכנסו למערה, שהגישה אליה מסובכת ומורכבת ביותר. ייתכן שפעם התאפשרה לשם גישה נוחה יותר, שנעלמה עם השנים".
ד"ר ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת הוסיף: "חילוץ הממצאים העתיקים מהמערה היה המבצע המורכב ביותר שהשתתפתי בו עד כה, במסגרת סקר מערות המקלט שאני עורך בגליל מזה 20 שנים. שיתוף הפעולה בין המכללה האקדמית צפת, רשות העתיקות וצוות המלח"ם שוב הוכיח את עצמו באופן הטוב ביותר".
לפנייה לכתב/ת 
