בניסיו דל-טורו: "המלחמה בסמים הפכה לז'אנר קולנועי"
עם סרטים וסדרות למכביר, נראה כי התרבות העכשווית נשבתה בקסמם של ברוני הסמים והמלחמה בהם. "הנושא הזה מאפשר לבחון את המצב האנושי", מסביר בניסיו דל-טורו את הפופולריות הגואה של הז'אנר בריאיון זוגי עם איזבלה מונר לרגל "סיקאריו: הנקמה", ומוסיף: "מה שמדהים הוא ששום דבר לא השתנה מאז 'טראפיק', ועברו 18 שנה". צפו
בניסיו דל טורו ואיזבלה מונר בריאיון
שתי מדינות, גבול אחד, חדירות, הסתננויות, ארגוני פשע, מנהרות טרור, פיגועים, שירותי ביטחון ומבצאים צבאיים. כל אלה הופיעו במותחן האקשן המצוין של דני וילנב "סיקאריו" מ-2015, וחוזרים עכשיו גם בסרט ההמשך "סיקאריו: הנקמה" שיצא השבוע לאקרנים בישראל ובארצות הברית. גם פה וגם שם יש לנושאי הסרט ערך אקטואלי. בעוד שדונלד טראמפ מפנטז על הקמת חומה בגבול עם מקסיקו, הציבור האמריקני קרוע בנושאים של הגירה. ואילו אצלנו עימותי הגבול עם עזה ממשיכים לצוץ שוב ושוב מעל ומתחת לפני השטח. למרות זאת, כוכב "סיקאריו: הנקמה" בניסיו דל טורו מעדיף בעיקר להתייחס לדמויות, ופחות להקשר הפוליטי.
"הסרט נוגע קצת לנושאים הללו של גבולות וכל זה, אבל הייתי אומר שהסרט הזה 'סיקאריו: הנקמה' הוא חקירה של הדמויות. זה מותחן שמונע על ידי הדמויות במידה מסוימת", אומר דל-טורו בן ה-51 בראיון ל-ynet. כזכור בפסטיבל קאן האחרון, דל-טורו היה קצת יותר נחוש כשבתור נשיא צוות השופטים של מסגרת מבט מסוים כיבד בנוכחותו את טקס פתיחת הביתן הפלסטיני ועמד דקת דומיה לזכר התושבים העזתיים שנורו ונהרגו מאש צה"ל במהלך ההפגנות על הגדר.
בעולם הדמיוני והמאוד מציאותי של "סיקאריו: הנקמה", דל טורו הפורטו-ריקני שב לדמותו של אלחנדרו, מתנקש מקסיקני שמשתף פעולה עם ה-CIA במלחמה נגד הקרטלים בארצו. הוא מונע מנקמה לאחר שאחד מברוני הסמים הורה לרצוח את אשתו ובתו, ובהוראת המפעיל שלו (ג'וש ברולין) הוא יוצא למשימה חדשה במגרש הביתי של ארגוני הפשיעה: להתחיל מלחמת הכול בכול בין כל הקרטלים. זאת בתגובה לסדרת פיגועי טרור בשטח ארצות הברית. אלא שבתוך ההמולה שנוצרת אלחנדרו מוצא תחת חסותו נערה מיוחסת בשם איזבל שנמצאת בסכנת מוות מכל הצדדים. כוכבת הילדים הצעירה איזבלה מונר מגלמת אותה בקפיצה ראשונה לעולם המבוגרים.
"זה היה נהדר. אהבתי את ההזדמנות לעשות את זה. אני לא יודעת איך ולמה חשבתי שאני מסוגלת לזה, כי כל מה שעשיתי לפני היה מאוד ילדותי ומכוון לקהל צעיר", אומרת מונר בת ה-17, שעל פי החוק לא עומדת בגיל הצפייה של מותחן ה-R rated, "אני לא יכולה אפילו לצפות בסרט באופן חוקי בלי אימא שלי. זה בסדר, אנחנו הולכות למקום ביחד", היא מודה, "אני אוהבת את סוגי הסרטים האלה. אני אוהבת את המצבים המותחים, הנבזיים והאינטנסיבים הללו, כשאת קוססת ציפורניים. כן אני אוהבת סרטים כאלה".
כשבוחנים את הקריירה הארוכה והמרשימה של דל-טורו, בולטים כמה תפקידים בהם כבר התנסה במותחנים ודרמות שמתפלשים בביצת הסמים המקסיקנית ומתחכך בקרטלים מדרום לגבול והרשויות האמריקניות שמצפונו. כך היה ב"טראפיק" של סטיבן סודרברג (2000), "בלי חוקים" של אוליבר סטון (2012) ו"Escobar: Paradise Lost" מ-2014 בו גילם את ברון הסמים הקולומביאני פאבלו אסקובר. בקרוב יככב כארכיפושע במותחן The Corporation. כשמוסיפים למאורת הסמים הקולנועית הזו סדרות כמו "שובר שורות" ו"נרקוס" וסרטים כמו "המסתנן" ו"תוצרת אמריקה" נראה כי הקהל מכור לסיפורים על ראשי הקרטלים שהפכו לכוכבי רוק וקוק בתרבות הפופולרית של היום.
"מה שאני חושב זה שתסריטאים, מספרי סיפורים, קולנוענים - הם שואלים מהחיים האמיתיים", אומר דל טורו, "יש שם כסף ויש אלימות, ויש התמכרות, שיאים ונקודות שפל, והם יכולים להשתמש בעולם הזה כדי לבחון היבטים שונים של המצב האנושי. אז אתה יכול להגיד שבמידה מסוימת, שכמו שמערבונים בוחנים את המצב האנושי, אז אפשר להגיד שסרטי מלחמות סמים הופכים להיות ז'אנר משלהם. יש כל כך הרבה. זה מתחיל בקולנוע ב'הקשר הצרפתי', 'פני צלקת', 'שאיפות' ועוד ועוד. אז זה מעניין, ומה שעוד מעניין מבחינתי זה שהזכרת את "טראפיק" שיצא לפני 18 שנה, ושום דבר לא השתנה".
בניסיו דל-טורו
מומלצים