בדיקת ynet: מבנים רבים בפריפריה לא ערוכים להתמודדות עם רעידת אדמה
תושבים רבים בצפון הארץ קיבלו אתמול תזכורת לכך שהבניין שלהם לא ערוך לרעידות אדמה. בניינים רבים בפריפריה הם ישנים ולא יעמדו בפני הרעידות. תושב בית שאן סיפר: "ביקשנו לפני הרבה שנים שיחזקו אבל אף אחד לא בא". תושב חיפה: "המבנים מאוד רעועים ומלאי סדקים"
שתי רעידות אדמה שהורגשו אתמול (ד'), אחת סמוך לשעה 6 בבוקר והשנייה קצת לפני 11 בלילה, בצפון הארץ ובמרכז עוררו מחדש את המודעות לכך שמבנים ישנים רבים בפריפריה לא ערוכים להתמודדות עם רעידות אדמה. בין היתר בגלל שלא בוצעו בפריפריה עבודות לחיזוק מפני רעידות אדמה ותמ"א 38.
"החסם העיקרי של התחדשות עירונית בפריפריה הוא שזה לא כלכלי", הסביר אהוד שליין מנכ"ל קבוצת ביתא להתחדשות עירונית. "ההשקעה של הקבלן במרכז או בפריפריה היא אותה השקעה, אבל התמורה במרכז גבוהה יותר".
שליין הוסיף: "בכל המקומות שמועדים לפורענות מבחינת רעידת אדמה אין חיזוק מבנים ואין מיזמי פינוי בינוי. ברעידת אדמה משמעותית הבניינים האלו יפלו. גם במקרה של מלחמה, הבתים האלו יינזקו מטילים הרבה יותר. הממשלה צריכה לתמרץ קבלנים לבצע את העבודה בפריפריה" .
אחת השכונות שמבניה אינם ערוכים ולא מבוצעים בה עבודות חיזוק היא שכונת אלי כהן בבית שאן. "ביקשנו לפני הרבה שנים שיבצעו חיזוק לבניין ואמרו מטפלים, מטפלים, אבל אף אחד לא בא", סיפר מוטי בן חמו, תושב השכונה. "מזניחים אותנו יותר מדי, רק הבטחות ואין פתרונות. ברעידת אדמה חזרה כל הבלוק שלנו יכול להתמוטט".
מור בן חיים, תושב העיר, הוסיף: "יש כאן הרבה שיכונים במצב לא כל כך טוב, אם תהיה רעידת אדמה קצת יותר חזקה הם נמצאים בסיכון רציני. תמ"א 38 לא מגיע לבית שאן כי זה לא כלכלי לקבלנים". בן חיים הוסיף: "הסכנה הגדולה היא ברעידת אדמה. גם אם לא רואים את הקריסה באותו רגע, מתחילה בבניין התפוררות שיכולה להביא בהמשך לסכנת חיים".
הרעידה שהייתה אתמול לא יכולה לגרום לנזק בשלד המבנה, מסביר ד"ר אבי שפירא, ססמולוג ומרצה בתוכנית להתמודדות עם מצבי חירום באוניברסיטת חיפה. "כל רעידת אדמה רומזת שיכולות להיות חזקות ממנה. אנחנו יודעים מהעבר שבאזורים האלה היו רעידות אדמה חזקות מאוד, שגרמו אסונות כבדים, ואנחנו בטוחים שרעידות כאלה תתרחשנה שוב".
מבדיקת ynet עולה כי גם בטבריה ובחיפה יש מבנים עם נזקים קשים, חלקם מבוקעים וסדוקים מנזקי העבר, שלא בוצעו בהם פעולות חיזוק. מוריס מלכה מחיפה סיפר: "גרתי עשרים שנה בשכונת קריית אליעזר בחיפה. המבנים שם מאוד רעועים, מלאים בסדקים. בין מבנה למבנה יש רווחים פתוחים. אין ספק שהשכונה זקוקה לרענון מידי, במיוחד עם התזכורת שהייתה לנו הבוקר. כבר המון שנים מדברים על פינוי-בינוי, באחד הביניינים כבר נאספו חתימות אבל התהליך נגרר המון זמן".
דינה דיין, מנכ"לית החברה להתחדשות יישובית, אמרה: "אנחנו מנסים לשכנע את המדינה לעשות התחדשות עירונית בפריפריה. כיום, במקרה של רעידת אדמה חזקה מי שייפגע גם ברמת הרכוש וגם ברמה של סיכון חיים הם מקומות במעמד סוציואקונומי נמוך, בגלל מדיניות מכוונת של הממשלה".
הפתרון המוביל: תמ"א 38
התוכנית המרכזית שנועדה להתמודד עם איום רעידות האדמה בישראל היא תוכנית המתאר לעידוד, חיזוק ומיגון מבנים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38), שאושרה בשנת 2005, ונועדה לתת תמריצים כלכליים ליזמים לחיזוק מבנים באמצעות תוספת זכויות בנייה לבניינים וקיצור ההליכים הביורוקרטיים לקבלת היתרי בנייה.
הפרקטיקה המקובלת היא התקשרות בין דיירי הבניין ליזם שאמור לשפץ את הבניין, לבנות לדיירים תוספות כגון ממ"דים, מרפסות וחנייה ובתמורה לקבל לידיו את הדירות שנוספו לבניין ולמכור אותן בשוק החופשי.
עם זאת, הייעוד המקורי של תמ"א 38 לא מומש מכיוון שדווקא באזורים המועדים לפורענות, כמו טבריה ובית שאן, מחירי הקרקע נמוכים והיא אינה נחשבת כלכלית. בפועל, הערים המובילות בכמות הפרויקטים שיצאו לפועל נמצאות באזורי הביקוש במרכז הארץ ולא באזורים לאורך השבר הסורי-אפריקני בפריפריה, שמועדים להיפגע כתוצאה מרעידות אדמה ושבעבורם גובשה לכאורה התוכנית.
במקביל, גם במרכז הארץ לא נדיר לראות בניין עם שלט שמבשר בחזיתו כי בקרוב יצא במקום פרויקט תמ"א 38 לפועל, אך דבר אינו קורה.
מאז החלה תמ"א 38 לפני כ-12 שנה, רק כ-2,000 ביניינים ברחבי הארץ החלו עד כה תהליך חיזוק במסגרת התמ"א. כך עולה מנתונים שפורסמו אשתקד על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת. מדובר ב-2.4% בלבד מתוך כ-80 אלף בניינים שעומדים בקריטריונים. סך המבנים שהשלימו בפועל את התהליך עומד על כ-600, פחות מ-1% מהזכאים. בנוסף, כ-2,300 מבנים נוספים נמצאים בהליכי בקשות היתרים.
מי זכאי לתמ"א 38?
המבנים שזכאים לעבור תמ"א ולקבל זכויות בנייה הם אלו שנבנו לפי היתר בנייה שהוצא לפני 1 בינואר 1980, ושנקבע על ידי מהנדס שהם אינם בנויים על פי תקן ישראלי 413. לפי ההערכות, מדובר בכ-80 אלף בניינים שעומדים בקריטריונים, מכילים כ-800 אלף יחידות דיור, עם כ-3 מיליון תושבים.
במקביל, על המבנים שניתן היתר לבנייתם לאחר מכן, ושלא נבנו לפי התקן, חלות הוראות התמ"א ללא תוספת זכויות בנייה. בנוסף, התמ"א אינה חלה על מבנים שפטורים מהתקן, כולל מבנים בני קומה אחת או שתיים בשטח של עד 400 מ"ר ומבנים שאינם מאוישים רוב הזמן, כמו מחסנים ומבנים המיועדים להריסה. כיום עובדים על תיקון שנועד לעודד את השימוש בתמ"א 38 גם בפריפריה, במבני ציבור ובמבנים שנבנו במהלך השנים 1992-1980.
לפנייה לכתב/ת 
