כל פעולה קטנה מעייפת אתכם? כדאי שתבדקו אם אתם לא סובלים מאי ספיקת לב
אם אתם לא מצליחים לעלות קומה אחת בלי להתעייף, אם אתם עולים בפתאומיות במשקל, או פשוט מרגישים זקנים מדי, יכול להיות שהלב שלכם מאותת לכם. הנה כמה דברים שאתם חייבים לדעת
בשיתוף נוברטיס
"הפסקתי ללכת לסופר, זה פשוט היה מעייף מדי", "לעלות קומה ברגל יכול לקחת לי 5-10 דקות, עם הרבה הפסקות בין מדרגה למדרגה", "שיחקתי עם הנכדים והרגשתי שאני לא מסוגל לנשום", "בדרך מהחניה למשרד הדופק שלי התחיל להשתולל", "גם לשכב במיטה מרגיש כמו מאמץ", "התנפחתי כולי, עליתי 3 ק"ג בשבוע", "פתאום הבנתי שאני רק נועלת כפכפים, מרוב שהרגליים שלי נפוחות", "אני אישה בת 55 בגוף של זקנה" – אם משהו מהמשפטים האלה מוכר לכן או לכם, אם אתם מרגישים מבוגרים מדי, אם אתם מתקשים בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות, יתכן שאתם סובלים ממחלה שנקראת אי ספיקת לב.
כמו במקרים רבים, ההתמודדות עם אי ספיקת לב מתחילה בגילוי ואבחון מוקדמים. אז איך תדעו אם זה נוגע לכם? הנה כמה דברים חשובים שאתם צריכים לדעת:
מה זה בעצם אי ספיקת לב?
דמיינו לעצמכם משאבה. בכל התכווצות של המשאבה היא מזרימה נוזלים לאורך תעלות וצינורות ומביאה אותם ליעד שלהם. כאשר המשאבה פועלת כסדרה, הנוזלים מגיעים לכל המקומות הנחוצים, אבל כשהיא פועלת באופן חלקי, אזורים שלמים נותרים מיובשים.
בגוף שלנו, המשאבה הזו היא הלב. על ידי פעימות קבועות ומתמשכות שריר הלב דוחף מידי יום בממוצע 10,000 ליטרים של דם, הנושא עמו חמצן ונוטריאנטים חיוניים אל עבר רקמות ואיברי הגוף, ובו בזמן מרחיק חומרי פסולת ופחמן דו-חמצני מאותן הרקמות.
כאשר התפקוד של שריר הלב נפגע, כאשר הוא נוקשה מדי, או חלש מדי ואינו מסוגל להתכווץ בצורה יעילה דיה, איכות הזרמת הדם בגוף נפגעת, חומרי המזון והחמצן אינם מגיעים לכל הרקמות, תפקוד האיברים והרקמות נפגע, וחומרי הפסולות מצטברים בגוף ומהווים סכנה. המצב הזה נקרא אי ספיקת לב.
מי יחלה?
"כאשר מתבוננים באוכלוסייה כולה", אומרת ד"ר מיכל לאופר, מנהלת מרפאות לב בבית החולים איכילוב, "1%-2% מכלל האוכלוסייה יסבלו מאי ספיקת לב. כאשר נכנסים לדקויות של רבדי הגילים השונים, אנחנו רואים שבאוכלוסיות מבוגרות המספרים מדאיגים הרבה יותר. בקרב בני 70 ומעלה יש 10% שכיחות של אי ספיקת לב, וכיום הסטטיסטיקות מורות כי לאדם בן 45, כ- 20% סיכוי לפתח אי ספיקת לב. על פי אותן הסטטיסטיקות יותר גברים יחלו, אבל גם אצל נשים רואים עלייה ברורה עם השנים".
לאי ספיקת לב יש תסמינים רבים. יש שונות רבה בין ביטוי התסמינים אצל אנשים שונים, הן מבחינת עוצמתם והן מבחינת מגוון התסמינים. רוב התסמינים של אי ספיקת לב מתאימים לשלל מחלות ותופעות, ופעמים רבות יש נטייה לשייך אותם למחלה ארעית, כמו צינון או שפעת, או לבטל אותם מתוך תחושה שזה טבעי. לאחר האבחון, אנשים רבים נוטים לתאר את הרגשתם הפיזית כתחושה של הזדקנות מוקדמת של הגוף, ורצון להיות יותר פעילים ממה שהגוף מאפשר.
למה כדאי לשים לב?
הנה התסמינים העיקריים של אי ספיקת לב:
קוצר נשימה שמקשה על ביצוע פעילויות יומיומיות, כמו הליכה קצרה או עלייה במדרגות, או בזמן שכיבה
עייפות וחולשה שאינם קשורים במספר שעות השינה או באיכותה
נפיחות בקרסוליים, ברגליים ובבטן
עלייה פתאומית במשקל (2 ק"ג ויותר בשבוע)
הפרעות שינה, קימות מרובות ונדודי שינה
איבוד תיאבון, הפרעות במערכת העיכול, בחילה
פעימות לב מהירות או לא סדירות
שינוי בתדירות מתן שתן, השתנה מרובה בלילות
שיעול מתמשך, חרחורים, ליחה לבנה או ורודה
פגיעה ביכולת הריכוז
קוצר נשימה פתאומי
כאבים בחזה
סחרחורת, איבוד הכרה, עילפון
על פי ד"ר לאופר, יש שלושה סוגים עיקריים של אי ספיקת לב, שאליהם נהוג להתייחס בהתאם לתוצאת מקטע הפליטה. מקטע הפליטה הוא היחס בין נפח פעימת הלב לבין נפח חדר הלב כשהוא מלא בדם.
1. מקטע פליטה (EF) נמוך מ-40% (המכונה גם אי ספיקת לב סיסטולית או התכווצות לב מופחתת), בה החדר השמאלי מורחב והוא אינו מתכווץ בצורה יעילה. יכולת הזרמת הדם לרקמות נפגעת. פעמים רבות זה נגרם בשל התקף לב, מחלות מסתמיות או מחלות קרדיומיופטיות, הגורמות להיחלשות של שריר הלב.
2. מקטע פליטה (EF) גבוה מ-50% (המכונה גם אי ספיקת לב דיאסטולית או התכווצות לב שמורה), בה החדר השמאלי נוקשה ואינו מתרחב או מתמלא בצורה
מספקת. הגורמים העיקריים למחלה זו הם עיבוי של הלב בעקבות יתר לחץ דם לא מאוזן, היצרות של עורקי הלב, מחלות של המסתמים ועוד.
3. מקטע פליטה בין 40%-50% – קבוצת ביניים שהוגדרה לאחרונה.
חולי אי ספיקת לב מדורגים ומטופלים בהתאם לרמת התפקוד שלהם:
דרגה 1 – אין הופעה של תסמינים. טיפול על ידי שינויים באורח החיים, תרופות לב ומעקב.
דרגה 2 – החולה מצליח לבצע פעילויות יומיומיות ללא בעיה, אבל מתעייף ונהיה קצר נשימה בזמן ביצוע פעילויות מאמצות. טיפול על ידי שינויים באורח החיים, טיפול תרופתי ומעקב צמוד.
דרגה 3 – קושי בביצוע פעילויות יומיומיות בסיסיות, תחושת קוצר נשימה, תשישות ודפיקות לב מהירות גם בעת פעילות גופנית מתונה.
דרגה 4 – התסמינים מופיעים גם בזמן מנוחה, קושי רב בתפקוד יומיומי.
מתי צריך להתחיל לדאוג?
כל רופא יאמר לכם שדאגה אינה טובה ללב, ולכן כאשר עולה חשש או חשד לבעיה רפואית מומלץ להתייעץ עם רופא. התסמינים של אי ספיקת לב יופיעו ככל הנראה באופן הדרגתי, ולכן מומלץ להשוות בין התפקוד הפיזי שלכם בעבר לתפקוד כיום.
קשיי נשימה, קושי בביצוע מטלות יומיומיות, קושי לעלות במדרגות הבית, שינה לא רציפה ונפיחות ברגליים הם לרוב התסמינים הראשונים. העלו בפני הרופא כל שינוי שחל בהרגשה הפיזית שלכם, ביכולת התפקוד היומיומי, אם אתם מרגישים שהגוף שלכם "הזדקן" בטרם עת, שנויים במצב הרוח, חרדות ופחדים העולים בעקבות השינויים הפיזיים, או במידה שבני משפחתכם מתלוננים/מעירים על קושי שלכם לבצע פעולות שביצעתם בקלות בעבר.
אם אחד מהתסמינים הבאים מופיע צריך לפנות בדחיפות לרופא:
כאבים בחזה
חולשה, התעלפות
פעימות לב מהירות או לא סדירות, במיוחד אם מלוות בקוצר נשימה או כאבים
קוצר נשימה פתאומי, ליחה וורודה
אם אובחנתם בעבר כסובלים מאי ספיקת לב ויש הופעה חוזרת ונשנית של התסמינים
אז מה עושים?
"העלאת מודעות", אומרת ד"ר לאופר, "היא צעד בכיוון הנכון. המחלה היא פרוגרסיבית, היא מחמירה עם הזמן, ורק מעקב וטיפול מתאימים יכולים להאט את ההידרדרות.
הנתונים מפחידים ומדברים על 50% תמותה בתוך 5 שנים, ואנחנו חייבים לזהות את החולים ולהתחיל את הטיפול בהם בהקדם. אנחנו יודעים שכאשר חולה מתאשפז הוא לא מצליח לחזור שוב לאותה נקודת בריאות התחלתית.
מחקרים מדברים על 25% מהחולים שיתאשפזו שוב תוך חודש, ו-50% שיתאשפזו שוב תוך חודשיים. אנחנו חייבים למצוא את החולים, לאבחן אותם ולתת להם את הטיפול הטוב ביותר על מנת למנוע את ההחמרה. כיום יש תרופות חדשות שמביאות לשיפור משמעותי בתסמינים, מפחיתות את תדירות האשפוזים ואת התמותה מהמחלה. חשוב להתאים את התרופה לחולה על מנת לתת לו את הסיכוי הטוב ביותר לנהל חיים ארוכים ואיכותיים".
בשיתוף נוברטיס