הניצחון הגדול של אסד - וההשלכות על ישראל
המורדים בדרעא נכנעו, וכעת גם הגולן הסורי עומד ליפול לידי משטר אסד. החשש כעת הוא שצה"ל יצטרך להחזיק כוחות גדולים בגולן כדי למנוע חדירת טרור איראני בחסות הצבא הסורי - אבל יש גם היבטים חיוביים. תמונת מצב
כיבוש שטחים במחוז דרעא ומעברי הגבול לירדן הנמצאים מדרום לאזור מהווה ניצחון תודעתי חשוב לבשאר אסד ולרוסים. הוא חשוב מפני שהוא מהווה מכה מורלית קשה למורדים הסונים במשטר, שממילא נמצאים בנסיגה כמעט בכל הגזרות, ודרעא היא עבורם סמל. שם התחיל המרד לפני שבע שנים, שם הם החזיקו מעמד למרות מתקפות חוזרות ונשנות של צבא המשטר ושל המיליציות האיראניות וחיזבאללה, ולכן נפילת המחוז תכרסם קשות במוטיבציה של המורדים להמשיך את הלחימה.
למעשה, נותרו עכשיו שני מחוזות בסוריה שעדיין נמצאים בשליטת המורדים - אידליב שבצפון, שמחזיק מעמד לא מעט בגלל הכוחות הטורקיים הנמצאים בקרבתו ותומכים בו, והאזור שממזרח לנהר הפרת שהכורדים הסורים בסיוע אמריקני כבד מחזיקים בו. מחוז דרעא החזיק הרבה זמן מעמד בזכות האספקה והתגבורות שהגיעו אליו ממדינות ערביות, ביניהן סעודיה ואמירויות המפרץ, דרך ירדן. ירדן גם אפשרה לאמריקנים ולבריטים לתמוך במורדים הסורים משטחה באמצעות ייעוץ ואספקה. כעת זה נגמר.
צבא סוריה, שהתקדם בשני צירים, השתלט על מעברי הגבול עם ירדן ובכך נסתם נתיב סיוע יבשתי חשוב למורדים הסורים בדרום ובדרום מערב סוריה. המורדים בקונייטרה מבודדים עתה מעורק האספקה העיקרי שלהם מירדן, והגולן הסורי עומד ליפול כעת כמעט בוודאות - כפרי בשל - לידי משטר אסד. ישראל תמשיך להעניק סיוע הומניטרי כל עוד תוכל למורדים ולפליטים שנמצאים באזור הגבול ברמת הגולן, אבל לא יותר מזה. הניתוק מערוץ האספקה והתגבורת הירדני חרץ למעשה את גורל המורדים בגולן הסורי, שיצטרכו בקרוב לחתום גם הם על הסכם כניעה בתיווך הרוסים.
נוכחות מועטה של חיזבאללה
מנקודת ראותה של ישראל יש למצב החדש שנוצר בדרום סוריה כמה משמעויות, לא כולן בהכרח שליליות. אחת מהן היא העובדה שבכיבוש דרעא והכפרים שסביבה השתתפו רק כוחות מועטים של חיזבאללה והמיליציות השיעיות העיראקיות הפועלות בשליחות איראן. אנשי המיליציות האלו ואנשי חיזבאללה שהשתתפו במערכה היו לבושים במדי הצבא הסורי, אבל הם לא פעלו בעוצבות אורגניות, אלא יותר כחוליות וצוותים קטנים שהופעלו במקום שבו נדרשה מומחיות. מספרם המועט מוכיח שהרוסים אכן היו קשובים לדרישותיה ואזהרותיה של ישראל, ודרשו מהאיראנים שיהיו מעורבים רק במידה מינימלית בלחימה עצמה. כך גם לגבי נוכחות חיזבאללה באזור הלחימה.
בתמורה להיענות האיראנים ואסד לדרישה הזאת, התחייבו הרוסים ככל הנראה למלא את חסרון המיליציות האיראניות על הקרקע בהגברת ההפצצות מן האוויר, ואלו בסופו של דבר הביאו את המורדים בדרעא להיכנע לדרישות הרוסים, שגם תיווכו בהשגת הפסקת האש והכריחו את המורדים להסגיר את הנשק הכבד שלהם במסגרתה.
נקודה נוספת שראויה לציון היא שאזור דרעא היה המרכז שממנו פעלו בדרום סוריה ארגונים שהם שליחים של אל קאעידה. בהתחלה הם נקראו "ג'בהת א-נוסרה", ועכשיו הם נקראים חזית "פתח א-שאם". כיבוש דרעא מחסל את בסיס הארגונים המסונפים לג'יהאד העולמי שפעל מדרעא, וכזכור כמעט השתלט על מעבר הגבול בין סוריה לישראל בקונייטרה. ג'בהת א-נוסרה אמנם נוכח עדיין בגולן הסורי, אבל הוא כאמור מבודד וכנראה עומד בפני כניעה.
יש עוד כיס של דאעש בדרום רמת הגולן במשולש הגבולות ישראל, ירדן וסוריה, אבל גם הוא כעת מבודד ומנותק מסביבתו, ולכן נפילתו היא רק עניין של זמן. כל אלו הן חדשות טובות מנקודת ראות ישראלית. צה"ל אמנם הצליח היטב להרתיע את ארגוני הג'יהאד העולמי שהתבססו בדרום סוריה ובגולן הסורי, אבל הם עדיין היוו סכנה וכעת היא פוחתת והולכת.
החשש: זליגה תוביל להסלמה
החדשות הרעות מנקודת המבט של ישראל נוגעות לשני היבטים. האחד - האפשרות שצבא המשטר הסורי ינצל את העובדה שכוחות האו"ם נסוגו מכמה עמדות שהחזיקו באזורי פירוז הכוחות בצד הסורי של קו הגבול ברמת הגולן. המשמעות היא שצבא סוריה עלול לנסות להפר את הסכמי הפסקת האש שנחתמו ב-74', הסכמים שמנעו נוכחות צבא סוריה ונשק כבד בקרבת הגבול עם ישראל. יש סכנה שאסד ינסה לבצע מחטף ולהיכנס גם לאזור שאליו לא היה רשאי להכניס קודם לכן נשק כבד וטנקים. אם המשטר הסורי יעשה את זה בחסות הרוסים, ייווצר מצב חדש שבו יעמוד צה"ל בחיכוך ישיר בטווח קצר עם כוחות סוריים שיהיו במרחק קילומטר ואפילו מאות מטרים מיישובים ישראליים.
במצב כזה ישראל תצטרך להחזיק כוחות גדולים בכוננות ברמת הגולן דרך קבע, כדי למנוע אפשרות של חדירת טרור איראני וחיזבאללה בחסות כוחות הצבא הסורי הנמצאים בסמיכות מיידית לגבול הישראלי. היבט שלילי נוסף הוא האפשרות שכאשר אסד ישלח את כוחותיו להילחם ברמת הגולן, הלחימה "תזלוג" לשטח ישראל. צה"ל בהתאם למדיניותו יגיב בעוצמה על הפצצות פגזים ועל חדירות מטוסים לשטחינו - אם יהיו כאלה - ולמצבים מסוג זה יש פוטנציאל הסלמה והידרדרות. חיכוך גבוה עלול תמיד לצאת משליטה ולהסלים לכדי קרב, מערכה או מלחמה של ממש. למדינת ישראל אין עניין בכך. לצד זאת, יש כאמור למדינת ישראל גם עניין ברור שהצבא הסורי לא יתקרב לגבול - עם זליגות וגם בלעדיהן.
וישנו גם ההיבט ההומניטרי. לישראל יש עניין להמשיך את הקשר ההומניטרי הטוב עם תושבי הכפרים והעיירות בגולן הסורי. אין רצון להיות מעורבים בלחימה לצדם, אבל יש לצה"ל ולמדינת ישראל עניין ברור להשפיע עליהם תודעתית באופן שיחדלו לראות בישראל גורם עוין. לעובדה זו עשויות להיות השלכות צבאיות, מודיעיניות ואולי גם - בעתיד הרחוק - השלכות מדיניות.
האינטרס הרוסי
התמונה לא תהיה שלמה אם לא נציין שלרוסים יש כעת אינטרס חשוב לזכות ברצונה הטוב של ישראל, כדי שצה"ל לא יפריע ולא יתנגד להשתלטות מחדש של צבא המשטר הסורי על הגולן הסורי. הרוסים רוצים להגיע להסדרה ארוכת טווח שתביא לסיום המלחמה בסוריה, הם רוצים להשליט מחדש את אסד על מדינתו ולשם כך הם צריכים שישראל לא תפריע.
לכן מיהר פוטין להזמין את נתניהו לראות עמו את משחק חצי גמר המונדיאל כמחווה של כבוד ויוקרה שתרכך את ההתנגדות הישראלית הצפויה להשתלטות הצבא הסורי על האזורים הסמוכים לגבול עם ישראל. פוטין גם מסכים כנראה לקבל את התביעה הישראלית שהאיראנים יחדלו להתבסס צבאית בסוריה, אלא שבניגוד לישראל, שדורשת יציאה מיידית של האיראנים ושלוחיהם, פוטין רוצה שזה יתבצע בהדרגה.
לעת עתה אין הסכמה בעניין זה, אבל הרוסים מאמינים שהם יגיעו עם ישראל להבנות. הם יודעים מצוין שישראל תהיה נכונה לבוא לקראתם הרבה יותר מאשר האמריקנים והכורדים, התופסים רבע משטחה של סוריה ממזרח לפרת ועם הטורקים, שמחזיקים בנתח ניכר משטחה של סוריה כדי למנוע הקמת מדינת כורדים בסוריה וכדי למנוע התמוטטות מוחלטת של המורדים הסונים באזור אידליב. התמונה מסובכת והמלחמה בסוריה עדיין לא הוכרעה, אבל נפילת דרעא הייתה תחילת הסוף וישראל צריכה להתכונן ליום שאחרי.
לפנייה לכתב/ת 
