עקב טיפול רשלני: איש קבע יוכר כנכה צה"ל
נגד תחזוקה נפצע במשחק כדורסל ושבר את ידו. אולם במרפאה הצבאית הסירו לו את הגבס רק אחרי 33 יום. נקבע שהעיכוב גרם למחלת כאב כרונית
בית משפט השלום בחיפה קיבל
לאחרונה את ערעורו של נגד תחזוקה בשירות קבע שנפגע בידו הימנית במהלך משחק כדורסל שבו השתתף כשהיה בחופשה, והורה למשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל. השופט אורי גולדקורן קבע שהנפגע הצליח להוכיח באופן "מתקבל מאוד על הדעת" שקיים קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי שקיבל במסגרת הצבא לאחר הפגיעה לבין מחלת הכאב הכרוני (CRPS) שממנה הוא סובל כיום.
במרץ 2014 הוא הגיש בקשה להכיר בו כנכה צה"ל הזכאי לתגמולים ושיקום ממשרד הביטחון. אלא שקצין התגמולים דחה את בקשתו תוך הסתמכות על חוות דעת רפואית שקבעה כי מדובר בסיבוך נדיר ואין כל קשר בינו לבין הטיפול הרפואי שקיבל במסגרת הצבא.
במהלך חופשה מצה"ל באוקטובר 2013 שיחק איש הקבע כדורסל במגרש הספורט "ליאו בק" בחיפה, נפל על יד ימין וחש כאב. הוא פונה לבית החולים רמב"ם בעיר ושם ידו גובסה. הוא המשיך לקבל טיפול במרפאה צבאית (בית חולים 10), אלא שרק לאחר 33 ימים – תקופה ארוכה ביותר ביחס למצבה של היד – הורידו לו את הגבס. בסמוך לכך התגלה שהתפרצה אצלו מחלת CRPS (תסמונת כאב אזורי מורכב שגוררת ליקויי תפקוד ונכויות).
רפואה משפטית
חייל שלקה בסכיזופרניה הוכר כנכה צה"ל
מערכת psakdin
משרד הביטחון דחה תביעה של החייל לשעבר, אבל ערעור שהגיש התקבל בביהמ"ש שקבע: יש קשר בין התפרצות המחלה לשירותו בגבול הצפון
בדצמבר 2015 הגיש הנגד ערעור על ההחלטה לוועדת הערר שבבית משפט השלום, וטען כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי הרשלני שקיבל לבין התפרצות מחלתו. לדבריו, הטיפול שקיבל במרפאה הצבאית - ובמיוחד הגיבוס הממושך שלא לצורך - הביא לחוסר הפעלה של הגפה וללחץ מיותר עליה. חוות דעת של מומחה מטעמו קבע שאלה גורמים מוכרים להתפרצות המחלה או להחמרתה.
מנגד טען קצין התגמולים שיש להעדיף את מסקנות המומחה שלו, שסבר שלא ניתן לקבוע בוודאות מהם הגורמים למחלת ה-CRSP.
חזר על גרסתו
לפני שהכריע בשאלת הקשר הסיבתי בחן השופט אורי גולדקורן אם גיבוס עלול להיות אחד הגורמים למחה. הוא ציין כי המערער הצליח להוכיח את הקשר הסיבתי דווקא באמצעות עדותו של המומחה מטעם קצין התגמולים, שהסביר כי כאשר קיים גיבוס היקפי נוצר לחץ על היד שיכול לגרום להופעת המחלה.
השופט הבהיר שבמסמכים הרפואיים הופיעו ביטויים לקיומו של לחץ על ידו של המערער דוגמת "כף יד ואצבעות – נפיחות", שתמכו בגרסת המערער בדבר הלחץ והכאבים שמהם סבל.
לבסוף נקבע כי העובדה שתקופת הגיבוס הארוכה של המערער, בצירוף העובדה שהמחלה התפרצה מיד עם הסרת הגבס, מספיקות להוכחה בדרגה הדרושה של "מתקבל מאוד על הדעת" כי הקיבוע המתמשך הוא זה שגרם למחלתו של המערער.
משכך ביטל השופט אורי גולדקורן את החלטת קצין התגמולים וקיבל את הערעור. המשמעות היא שהנגד יוכר כנכה צה"ל לכל דבר ועניין. קצין התגמולים חויב לשלם למערער שכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד נועם אייל
- ב"כ קצין התגמולים: עו"ד אסנת בן אברהם-בוגוד
- עו"ד שרון מאירי עוסק בייצוג נכי צה"ל
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים