האחריות עוברת לעסקים: רפורמת הרישוי אושרה בוועדת הפנים
במסגרת הרפורמה, שאושרה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, יוכלו עסקים רבים לקבל רישיון עסק על בסיס תצהיר בלבד, במידה ולא התקבלה התנגדות מהרשויות תוך 21 יום. בנוסף, תוקף הרישיונות יוארך לפי סוג העסק
פחות בירוקרטיה, יותר אחריות: ועדת הפנים אישרה היום (ב') את רפורמת רישוי העסקים להצבעה בקריאה שניה ושלישית בכנסת. הרפורמה תאפשר לעסקים רבים בישראל לקבל רישיון עסק על פי תצהיר תוך 21 יום, בלי המתנה לרשויות, ובמסגרתה יוארכו תוקפם של רישיונות עסק רבים.
חלום מסוכן? לשליש מהישראלים יש כוונה לפתוח עסק ב-3 השנים הקרובות
המהלך בהחלט יקל על בעלי העסקים לקבל את הרישיון המיוחל, אך המבחן הגדול יהיה אם אכן תתבצע אכיפה משמעותית כנגד בעלי עסקים אשר לא יעמדו בהתחייבויות עליהם הצהירו, וכתוצאה מכך תיווצר סכנה לבריאותם או בטיחותם של אזרחים. בנוסף בעלי העסקים יצטרכו להבין כי יהפכו להיות חשופים יותר לתביעות אישיות במקרה של מפגעים.
במשרד הפנים אשר הוביל את הרפורמה יחד עם משרד ראש הממשלה ציינו כי לצד ההקלות ברגולציה, כוללת הרפורמה גם "הקמת מערך אכיפה ייעודי במשרד הפנים וברשויות המקומיות, פקחים בעלי סמכות להטיל קנסות ועיצומים כספיים, צווים לתיקון לקויים ואף מתן צווי סגירה מנהליים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיע לוועדה כדי לברך על אישור הרפורמה ואמר: "משרדי הממשלה ויתרו על כוחם כדי לתת לשוק לעבוד ולצמוח. מהו הרגולטור הכי טוב? השוק. הוא יעניש את בעלי העסקים שלא ידעו לשמור על האזרח".
שר הפנים, אריה דרעי מסר: "מדובר באחת הרפורמות החשובות שידע המשק בעת האחרונה, רפורמה המצעידה את הכלכלה הישראלית קדימה, משחררת חסמים וביורוקרטיה, ומעודדת צמיחה בקרב העסקים הקטנים והבינוניים בכלל ובמשק הישראלי בפרט, אני מבקש להודות לכל השותפים לדרך שהבינו את גודל המשימה וחשיבותה, וסייעו בהעברת הרפורמה".
יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש (ליכוד) הוסיף: "בעלי עסקים לא יצטרכו להמתין לנותני האישורים ולא יצטרכו לחשוש מדרישות משתנות. כשני שליש מבעלי העסקים יוכלו לעיין באתר ממשלתי שיפרט את הדרישות מבעל העסק, ולאחר שימלאו אחר הדרישות האחידות, להצהיר שהם עומדים בהן, ולקבל רישיון בלא להמתין לאישור הרגולטור. עם זאת הגברנו את כלי האכיפה של הרגולטור, שיוכל מעתה גם לשלול רישיון במקרים בהם הפר בעל העסק את תנאי הרישיון".
הארכת תוקף ואישור על בסיס תצהיר
במסגרת הרפורמה תתבצע חלוקה לפי רמת הסיכון של העסקים על פי הענפים להם הם משתייכים, ותשייך אותם לאחד משלושה מסלולי רישוי:
מסלול לקבלת רישיון קבוע על בסיס תצהיר: במסגרתו יינתנו 21 יום לרשות המקומית לבדוק אם העסק אינו נוגד את מדיניות רישוי העסקים שלה. אם הרשות תאשר, או לא תגיב בפרק זמן זה, יגיש בעל העסק תצהיר שעמד בתנאי המפרט שיפורסם על ידי משרדי הממשלה, ויקבל רישיון באופן מיידי. דוגמאות לסוגי עסקים המשתייכים למסלול זה: קיוסק, מכון לשטיפת רכבים, חנות פרחים.
המסלול השני כולל את אותו הסדר של 21 יום מול הרשות המקומית, בסופו יקבלו העסקים רישיון על תנאי ל-180 יום, כשהעילות לביטולו הן הפרה חוזרת של תנאי הרישיון, אי תיקון ליקויים או שינויים בעסק. לאחר 180 יום ייהפך הרישיון לקבוע. דוגמאות לסוגי עסקים אשר ישתייכו למסלול זה: מספרות ומכוני יופי.
המסלול השלישי מיועד לעסקים מסוכנים יותר, ובמסגרתו מגיש הבקשה יכול לבחור אם להגיש את התצהיר יחד עם הבקשה, או מאוחר יותר. מרגע הגשת הבקשה הרשות המקומית תודיע אם יש עילה לפסילה על הסף תוך 7 ימים, ו-תוך 21 יום תיתן תשובה אם יש לה התנגדות. בנוסף הרשות תהיה מחויבת לשלוח את הבקשה לנותני הרישיון הרלוונטיים (משרדי ממשלה, כבאות, משטרה), תוך 72 שעות. מיום הגשת התצהיר.
במהלך 49 יום העסק עדיין לא ייפתח, והרגולטורים יוכלו לבדוק אותו. לאחר מכן יקבל 180 יום רישיון על תנאי שבסיומם ייהפך הרישיון לקבוע אם לא ימצאו הפרות. דוגמאות לסוגי עסקים המשתייכים למסלול זה: מסעדות, בתי מלון ומרכולים.
בנוסף הרפורמה כוללת גם את הארכת תוקף הרישיון העסק לעסקים רבים, בינהם: פאבים ועסקי קייטרינג - שתוקף הרישיון הניתן להם יוארך משנה לחמש שנים, מועדוני ריקודים - שתוקף הרישיון שלהם יוארך משנה לשלוש שנים, בריכות שחייה ופארקי שעשועים להם יוארך התוקף משלוש לחמש שנים, בתי קפה, אולמות אירועים ומסעדות להם יוארך התוקף משלוש לעשר שנים, ומספרות ומכוני יופי להם יוארך תוקף הרישיון מחמש לעשר שנים.
עוד צוין ברפורמה כי יאוחדו הסטנדרטים למתן רישיון בין כל הרשויות המקומיות, ותוקם ועדה מייעצת, אשר תבחן כל דרישה משמעותית מצד משרדי הממשלה והרשויות, לשינוי הקריטריונים למתן רישיון עסק.
גם לפני הרפורמה - שליש מהישראלים רוצים לפתוח עסק
מנתוני מחקר האורך הבינלאומי GEM אשר נערך באוניברסיטת בן גוריון, עלה כי 12.8% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל (גילאי 18-64) נמצאים בשני השלבים הראשונים של הקמת העסק - שלב ההתהוות וההקמה, בהם העסק החדש לא שילם שכר מכל סוג יותר מ-3 חודשים, ושלב העסק הצעיר שמוגדר בתקופה שבין 3 חודשים ל-42 חודשים (שלוש וחצי שנים) שבהם העסק שילם שכר או תגמולים.
נתונים אלה הציבו את ישראל במקום החמישי מבין 24 המדינות המפותחות במחקר, ובמקום ה-22 מתוך 54 המדינות המשתתפות. החלוקה בוצעה משום שהמדינות המתפתחות משתתפות המחקר מאופיינות בתמהיל עסקים שונה מזה של המדינות המפותחות.
לפי נתוני המחקר, הכוונות באוכלוסייה הבוגרת בישראל ב-2017 להקים עסק חדש בתוך שלוש השנים הבאות עלו לרמה של 30.6%, והן ניזונות מרמת שאיפות גבוהה יותר להקמת עסקים של המגזר היהודי הוותיק ושל המגזר החרדי והערבי. זאת, למרות שנרשמה דווקא ירידה ברמת היזמות העצמאית החדשה בקרב המגזר הערבי בשנתיים האחרונות, מ-6.7% ב-2015 ל-2.7% ב-2017.
לפנייה לכתב/ת 
