משרד הביטחון יפצה שרברב על פגיעה בשמיעה

במשך שנים נחשף עובד לרעש חריג ממכשירים כגון דיסק חיתוך ופטישון. ביהמ"ש קבע שהמשרד הפר את הוראות הבטיחות וישלם 86 אלף ש'

עו"ד סיגל רייך-הללפורסם: 11.07.18 , 17:16

בית משפט השלום בעפולה קבע לאחרונה שמשרד הביטחון יפצה שרברב שהועסק על ידו במשך עשרות שנים והוכיח ששמיעתו נפגעה כתוצאה מחשיפה לרעש. השופטת יפעת מישורי פסקה פיצוי נמוך יחסית – כ-86 אלף שקל - בין היתר משום שהתובע פעל באיחור וחלק מתביעתו התיישנה. את שאר הפיצוי יקבל העובד מהביטוח הלאומי.

השרברב, בן 59, הגיש בספטמבר 2012 תביעה נגד משרד הביטחון שבה טען כי כתוצאה מתנאי עבודתו נפגעה איכות השמיעה שלו והוא סובל מטנטון תמידי באוזניים. לדבריו, מאז תחילת עבודתו במשרד לפני כ-30 שנה הוא נחשף לרעש מזיק כתוצאה משימוש במכשירים מכניים כגון דיסק חיתוך ופטישון. הוא הוסיף שלא סופקו לו מעולם אמצעי הגנה מתאימים דוגמת אוזניות וקסדה ייעודית לצמצום הרעש. כמו כן, המשרד לא קיים הדרכות בטיחות כראוי והתעלם מתלונותיו ותלונות עובדים נוספים על אודות הרעשים.

דיני עבודה

מוטות מתכת נפלו על פועל. החברה: הוא אשם

עו"ד יואל נעים

מלגזן במפעל לצינורות נפצע במהלך עבודתו ונקבעה לו נכות. המעסיקה שלו טענה שהוא התרשל ואחראי לפציעה, אבל נדחתה בשתי ערכאות משפטיות

מוטות מתכת נפלו על פועל. החברה: הוא אשם

משרד הביטחון טען מנגד שהתובע עבד בסביבת עבודה מקובלת ולא נחשף לרעש בעוצמה ובכמות אסורים, מה גם שסופקו לו אמצעי הגנה לרבות אטמי אוזניים. המשרד הוסיף שהתובע קיבל הדרכות תקופתיות בנוגע לשימוש באטמי אוזניים ולסכנות שבחשיפה לרעש ונזקיו נובעים מגילו ולא מעבודתו.

טענתו המרכזית של המשרד הייתה שהתביעה התיישנה, שכן לתובע נערכו בדיקות שמיעה תקופתיות כל שנה וחצי, וכבר ב-1998 נמצאה ירידה, כך שהוא היה מודע לנזק במשך שנים.

השופטת יפעת מישורי קבעה באופן חד-משמעי שהתובע הצליח להוכיח שבמהלך עבודתו הוא היה חשוף לרעשים גבוהים ומזיקים החורגים מהערכים המותרים בתקנות הבטיחות ברעש, אשר נבעו משימוש ממושך בציוד מכני רועש. היא אמנם ציינה שלאורך השנים סופקו לו לסירוגין ובאופן חלקי צמר גפן ואטמי אוזניים – דבר שהעיד על סביבת עבודה רועשת, אך בד בבד קבעה שלא סופקו לו אמצעי הגנה יעילים מפני רעש כמו קסדה ייעודית.

נקבע שהמשרד לא עמד בחובות שמטילות עליו התקנות: בין היתר הוא לא ערך בדיקות סביבתיות תקופתיות, לא נקט אמצעי הגנה מפני רעש ולא הדריך את העובדים לגבי אפשרויות ההגנה על בריאותם מפני נזקי הרעש. משכך נקבע כי המשרד הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי התובע.

לגבי הנזק הסתמכה השופטת מישורי על חוות דעתו של מומחה מטעם התובע שהעריך כי "חשיפה ממושכת לרעש תעשייתי הביאה לירידה בשמיעה", וקבעה כי לא היה גורם אחר לנזקי התובע מלבד עבודתו.

עם זאת, חוות הדעת גם תמכה בטענת ההתיישנות של המשרד בנוגע לטנטון, שכן עלה ממנה כי נזק זה התגבש כבר ב-2002, יותר מ-10 שנים לפני הגשת התביעה. אולם נקבע שהפגיעה בשמיעתו של התובע התגבשה לאיטה במשך שנות עבודתו ולכן מדובר ב"אירוע עוולתי מתמשך" שעדיין לא התיישן.

משכך ייחסה השופטת מישורי לתובע נכות קבועה בשיעור של 10% בגין הירידה בשמיעה ופסקה לו פיצויים בגין הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות בסך כולל של 86,111 שקל, לאחר ניכוי דמי הפגיעה שקיבל מהביטוח הלאומי. משרד הביטחון חויב לשלם לו שכר טרחת עו"ד והוצאות בסך של 25,722 שקל.