שתף קטע נבחר

מסע בין כוכבים: הזאר ואמבאפה ראש בראש

המנהיג השקט נגד ילד הפלא, המסירות הגאוניות מול הפריצות המסחררות. שני השחקנים הכי טובים של בלגיה וצרפת במונדיאל מסתערים על כרטיס ראשון לגמר

מנהיגות

הזאר: 27 הוא הגיל המושלם לעבור את השלב האחרון בתהליך הצמיחה כשחקן מוביל ולקחת עליך נבחרת. לבלגיה יש עוד שחקנים במעמד כזה הבלם הוותיק וינסנט קומפאני, השוער תיבו קורטואה, אפילו מרואן פלאיני שמביא הרבה ניסיון אבל הזאר מיצב את עצמו במהלך הטורניר כאיש שמחבר יכולת שיא עם מנהיגות שקטה, והוא ממגנט אליו את החברים.

 


 

 

אמבאפה: ייקח עוד זמן רב עד שהוא יגיע לשם. בינתיים אמבאפה הוא האח הקטן של כל השחקנים, זה שמדהים את כולם עם קול צלול ומדויק ב"מה נשתנה", שהמשפחה משוויצה בו ושמחה בהצלחתו. נגד אורוגוואי, למשל, אפשר היה לראות עדיין רגעים קטנים של איבוד ראש וחוסר בגרות, אבל איש לא מצפה ממנו להתנהג אחרת בתור שחקן צעיר כל כך.

 

אמבאפה והזאר (צילום: גטי אימג'ס)
אמבאפה והזאר. רק אחד יהיה בגמר(צילום: גטי אימג'ס)

 

קוסמות

הזאר: עושה כרגע ברמה הגבוהה ביותר את הדברים שהופכים שחקן כדורגל לסופרסטאר. מכדרר מושלם, מוסר מחונן, מצטיין גם בפיניש כאשר הוא מגיע להזדמנויות. יש לו את הניצוץ המיוחד שמשאיר אוהדים עם לסת שמוטה. הדבר היפה בו הוא שמדובר במכשף בלי גינוני כוכבות: הוא לא יהסס להיאבק גם בהגנה ולעזור בשמירה על הכדור כדי לתת לחלק האחורי לנשום.

 

אמבאפה: הארי פוטר, הספר שעדיין לא נכתב. אם עניין הגיל היווה חיסרון מסוים כשדיברנו על המנהיגות, כאן הוא יתרון ענק, מאחר שאמבאפה שואף להמציא טריקים קטנים תוך כדי תנועה, לעשות את המהלך שכולם ידברו עליו ולהביא קריזה למי ששומר עליו. כשהוא נהנה על הדשא כולם מרגישים את זה.

 

 

 

ייחוד 

הזאר: הקשר הבלגי הוא אחד השחקנים החכמים ביותר שתוכלו למצוא בעולם. חוכמת משחק אינה מתבטאת רק במסירות גאוניות, אלא בידיעה המדויקת מתי ולאן לכוון את הנבחרת. הוא יודע באיזה נקודה ללחוץ, להגביר את הקצב, לשלב את האגפים ולתת משקל למי שלא נגע כמה דקות כדי שיישאר חד.

 

אמבאפה: לפני כחצי שנה, במהלך משחק של פ.ס.ז' מול ליל, אמבאפה כבש שער אחרי מהלך בו הגיע למהירות של 44.7 קמ"ש בערך כמו אוסיין בולט (44.72) בזמן קביעת שיא העולם ב־100 מ' ב־2009. למרקוס רוחו מארגנטינה לא צריך לספר על זה, הוא הרגיש את המהירות הזו מצוין לפני שהוחלף תשוש בהפסקת המפגש מול צרפת בשמינית הגמר.

 

 

תיאבון

הזאר: אפשר לומר שהוא פשוט מורעב. האליפויות עם צ'לסי, הגביע האנגלי, אפילו הזכייה בליגה האירופית כל אלו לא הרגיעו את חוסר השקט שלו, הרצון להשיג תארי ענק. הוא וחבריו מזכירים ללא הרף את ההפסד לוויילס ברבע גמר היורו כמשחק שלא מרפה מהם, כי הם הרגישו את כאב הפספוס. יש לו תשוקה אמיתית לטרוף את הגביע.

 

אמבאפה: שחקן עם רקע מיוחד, מאחר שבניגוד להזאר שהתחיל בצורה רגועה יחסית בליל ולאט־לאט צבר תאוצה, החלוץ הצרפתי נזרק מייד למים העמוקים. מגיל 17 הוא משחק תחת הלחץ הרציני ביותר, מקרבות האליפות והריצה בצ'מפיונס עם מונאקו ועד לפ.ס.ז' שמכוונת לתואר בכל מפעל. הרעב הוא כבר חלק מהדי־אן־איי שלו, רפלקס שמכוון אותו לנצח בלבד.

 

קיליאן אמבאפה חוגג (צילום: AFP)
נולד כדי לזכות בתארים(צילום: AFP)

 

השפעה

הזאר: בגלל שקווין דה בריינה התעלה רק במשחק האחרון מול ברזיל ולפני זה היה "רק" טוב אבל לא טוב ברמה שהוא מסוגל לספק השליטה של הזאר במגרש בלטה יותר. נראה שבלגיה תלויה מאוד בכל מה שהוא יעשה מול צרפת. אם חברו לקבוצה אנגולו קאנטה ינטרל אותו, או שהזאר סתם יתפוס יום חלש, אז רומלו לוקאקו יקבל פחות כדורים והשטף ייפגע.

 

אמבאפה: בגלל שהנבחרת משחקת לא מעט על המהירות והטכניקה שלו, הוא בא לידי ביטוי יותר מול ארגנטינה ששיחקה פתוח ופחות נגד אורוגוואי המסודרת. זו נקודה מעניינת הוא השחקן הבולט ביותר של צרפת בטורניר, אבל בניגוד להזאר, ההרגשה היא שהנבחרת שלו תהיה מסוגלת לנצח גם אם לא יבלוט (למרות שיהיה לה קשה יותר). כרגע הוא הבונוס, הערך המוסף בנבחרת מעולה.

 

אדן הזאר מול מאקוטו האסבה וגאקו שיבסאקי (צילום: AFP)
אדן הזאר. לא ממש מנהיג(צילום: AFP)

 

אישיות

הזאר: יותר דומה ללאו מסי מאשר לכריסטיאנו רונאלדו בכך שאינו מחצין את הרגשות שלו על המגרש. הוא טיפוס שקט יותר, שלא רץ לצרוח על השופט או מנסה להטריף בתנועות ידיים את הקהל. זה תואם גם לחיים שלו מחוץ למגרש, איש משפחה שהפך לאב כבר בגיל 19 (יש לו שלושה בנים), ולא קורע את מדורי הרכילות.

 

אמבאפה: האישיות הנוחה היא חלק חשוב מאוד בכך שהצליח להשתדרג מדי עונה בגילו הצעיר ולא חווה עדיין משברים רציניים בקריירה, אבל ברור שהיא תתפתח ותשתנה בצורה מסוימת ככל שיתבגר. הוא מבין את מעמדו כשחקן צעיר, ומוטיב שחוזר בתיאורים שלו מדבר על הנחישות האדירה להצליח ועל כך שהוא מכוון מטרה ומקדיש את כולו למשחק.

 

קיליאן אמבאפה חוגג (צילום: רויטרס)
קיליאן אמבאפה. עוד ילד(צילום: רויטרס)

 

תחזית לעתיד

הזאר: אחרי שכריסטיאנו רונאלדו יעזוב רשמית את ריאל מדריד הקיץ, וזה נראה בלתי נמנע, לצ'לסי שלא תשחק העונה בליגת האלופות יהיה קשה מאוד למנוע מהזאר לעבור לבלאנקוס. זה היה משהו שהוא מעולם לא התנסה בו להגיע למועדון בסדר גודל כזה כשחקן שכל העיניים עליו אחרי מונדיאל גדול. יש לו אופי מתאים להשתלב ולהפוך ללב של ריאל בשנים הקרובות.

 

אמבאפה: בדרך כלל היינו אומרים שהשמיים הם הגבול, אבל בגלל שקשה לזכור מתי ראינו שחקן בן 19 עם סט נתונים ויכולות כזה, נראה שהשמיים יהיו רק תחנת ביניים עבורו אם יתנהל נכון, והוא בדרך לגלקסיות אחרות. ברגע שילמד לתת תרומה יציבה בקבוצה ובנבחרת, יתבגר ויצבור עוד ניסיון, הוא צפוי להיות השחקן הטוב בעולם.

 

כריסטיאנו רונאלדו (צילום: רויטרס)
רונאלדו. כשהוא יעזוב הזאר יגיע?(צילום: רויטרס)

 

מה הם אמרו זה על זה

הזאר: "בהתחשב ביכולת שלו, אין ספק שקיליאן מסוגל לזכות בכדור הזהב. בעצם, מבחינת פוטנציאל ויכולת, בעיניי הוא כבר ראוי לזכות בו. הוא סיפר לי שצפה בסרטונים שלי כשהיה ילד, ועכשיו אני זה שבוחן סרטונים שלו. אני מכבד אותו מאוד, מעולם לא ראינו התפתחות כל כך מהירה של שחקן כדורגל".

 

אמבאפה: "מי הם שלושת המודלים שלי לחיקוי בכדורגל? כריסטיאנו רונאלדו, ניימאר ואדן הזאר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גטי אימג'ס
אמבאפה והזאר
צילום: גטי אימג'ס
מומלצים