החללית הישראלית תשוגר לירח בחודש דצמבר
עמותת spaceIL הודיעה כי בכוונתה לשגר את החללית הראשונה לירח על גבי טיל של חברת spaceX בחודש דצמבר. חודש קודם לכן תועבר החללית, הנבנית בתעשייה האווירית, לארצות הברית. החללית הישראלית תנחת על הירח ב-13 בפברואר 2019. עלות הפרויקט - 95 מיליון דולר
הספירה לאחור לקראת השיגור החלה: אחרי שנים של הכנות, ועל אף שתחרות Google Lunar XPRIZE הסתיימה, עמותת spaceIL הכריזה הבוקר (יום ג') במסיבת עיתונאים בתעשייה האווירית כי החללית הישראלית הראשונה שתישלח לירח תשוגר בחודש דצמבר על גבי טיל פאלקון 9 של עמותת spaceX של אילון מאסק. חודש קודם לכן היא תועבר לארצות הברית. החללית הישראלית תנחת על הירח ב-13 בפברואר 2019.
"נציב את דגל ישראל על הירח", אמר ד"ר עידו ענתבי מנכ"ל spaceIL. "זו חללית קטנה וחכמה. הקוטר שלה 2 מטר וגובהה כמטר וחצי. המשקל שלה הוא 600 ק"ג, והיא תנחת על הירח כשהמשקל שלה הוא 180 ק"ג". המשגר ישחרר את החללית בגובה 60 אלף קילומטר, והיא תיכנס למסלול אליפטי סביב כדור הארץ - עד שתגיע לירח.
התחרות נגמרה, העבודה נמשכה
השמיים הם לא הגבול
יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית, אמר באירוע ההכרזה: "אני גאה ונרגש לעמוד כאן באירוע הכרזת מועדי השיגור והנחיתה של החללית הישראלית הראשונה לירח - היסטוריה לאומית. כמי שהציבה את ישראל לפני שנים רבות במועדון המצומצם של המדינות המפתחות ומשגרות לוויינים, ההירתמות של התעשייה האווירית לפרויקט מלא החזון של SpaceIL הייתה טבעית ומתבקשת. שיתוף הפעולה של SpaceIL והתעשייה האווירית הוא דוגמה ליכולות המדהימות שאליהן ניתן להגיע בפעילות חלל אזרחית - פעילות שמשלבת חינוך, טכנולוגיה, תעשייה, ידע והמון יזמות.
"בנימה אישית, לפני כשבע שנים שמעתי לראשונה על SpaceIL, לא היה לי ספק שהתעשייה האווירית, בית החלל של ישראל, תיקח חלק בפרויקט השאפתני והייחודי. ליוויתי את הפרויקט מתחילת דרכו במסגרת תפקידי כמנהל חטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית, המשכתי להיות מעורב בו באופן עמוק בשנותיי כמנכ"ל, והוא מהווה בעיניי דוגמה נפלאה להישגים שאליהם ניתן להגיע. הדרך אל הירח רצופה אתגרים, אבל בזכות המקצועיות, הנחישות והאמונה של כל השותפים בפרויקט, חללית ישראלית תשוגר אל הירח, והתעשייה האווירית תמשיך לעשות את כל הדרוש במהלך החודשים הקרובים על מנת להבטיח את הצלחתה של משימה לאומית זו.
"אני רוצה להודות לחולמים הראשיים: יריב, כפיר ויונתן, ולך מוריס היקר, שבזכותך החלום הזה יצא לדרך. אני מודה לאנשי SpaceIL וכמובן לעובדים ולמנהלים בתעשייה האווירית שהמקצועיות, היצירתיות והנחישות שלהם מאפשרים לנו להציג בפניכם עוד מעט את החללית שתצא בקרוב אל הירח. הגעה להישג כזה דווקא בשנת ה-70 לישראל מסמלת את הדרך שעשינו, ובעיקר את ההישגים האינסופיים שאליהם ניתן עוד להגיע. הידע, היכולות וההון האנושי נמצאים כאן. נהוג לומר שהשמיים הם לא הגבול, אנחנו בתעשייה האווירית אומרים שהחלל אינו הגבול, ובקרוב נוסיף שהירח אינו הגבול".
העמותה פועלת לקידום המדע והחינוך המדעי-טכנולוגי בישראל, ופועלת ליצירת "אפקט אפולו" חדש: לעורר השראה בקרב הדור הבא בישראל ובעולם לבחור במקצועות המדע, ההנדסה, הטכנולוגיה והמתמטיקה.
33 קבוצות מרחבי העולם נרשמו במקור לתחרות Google Lunar XPRIZE, שנפתחה בשנת 2007. התחרות הייתה למעשה מרוץ בינלאומי מודרני בין קבוצות פרטיות להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. בתוך שנים ספורות נשרו רוב המתחרות כשהבינו שמדובר במשימה מורכבת ומאתגרת, וכך נותרו 16 קבוצות בלבד במירוץ.
בהמשך הודיעה הנהלת התחרות Google Lunar XPRIZE כי קבוצה שלא תצליח לחתום על חוזה שיגור עד סוף 2016 תודח אוטומטית מהמרוץ. בינואר 2017 הודיעה גוגל כי רק חמש קבוצות ממשיכות בתחרות, בהן spaceIL הישראלית. עוד עלו לגמר חברות מיפן, ארצות הברית, הודו והחברה הבינלאומית Synergy Moon. בינואר השנה הודיעו מארגני התחרות כי אף קבוצה לא תצליח לשגר את החללית שלה לירח עד המועד האחרון - 31 במרץ - ולכן נמסר כי אין זוכה. למרות סיום התחרות, בעמותה הישראלית המשיכו בהכנות לשיגור.
לפנייה לכתב/ת 
