ליסה קודרו: "ענדתי בגאווה מגן דוד"
השחקנית ליסה קודרו עדיין מזוהה יותר מכל עם דמותה של פיבי ב"חברים" ולא מצטערת על כך, אבל סבורה שאין צורך בחידוש לסדרה: "רוס ורייצ'ל מאושרים, אנחנו לא רוצים להרוס את זה". בריאיון לקראת עליית "הפסיכולוגית", הגרסה הישראלית לסדרה שלה, היא מספרת על חייה כיהודייה וגם אומרת את דעתה על מי שמגלמת את דמותה: "קרן מור קרעה אותי מצחוק"
גם כמעט 25 שנה אחרי - כשליסה קודרו צועקת בטלפון "איי נואו!", עדיין תרגיש כאילו אתה על הקו עם פיבי בופה, לכוד בפרק של "חברים". היא, לעומת זאת, דווקא הצליחה לעבור הלאה.
"אני לא מתגעגעת לגלם אותה", היא אומרת בשיחה ממקום מגוריה בלוס אנג'לס, "אבל זה לא אומר שלא אהבתי אותה. אני פשוט מבוגרת יותר, אז אני לא יודעת כמה הייתי רוצה לשחק או לראות מישהו בגיל שלי שאומר דברים כמו 'פלופי'".
פיבי עדיין נוכחת מאוד בעולם בזכות שידורים חוזרים נצחיים, אבל לקודרו לא אכפת להיות מזוהה עמה. "אני ממש לא מרגישה כאילו אני לא מצליחה להיפטר מפיבי", היא אומרת כשהיא נדרשת לשאלת "קללת 'חברים'". "אין שום קללה בכך שהייתה לי את האפשרות לשחק את פיבי, זה היה ממש כיף לגלם טיפוס כזה, ואני חושבת שהיא הפכה אותי לאדם קליל יותר. להיות היא במשך עשר שנים היה דבר טוב, וכמובן שזה נתן לי הרבה אפשרויות בהמשך. אני אסירת תודה".
ראיתי ראיון שלך אצל קונאן אובראיין, שבו את אומרת שלצלם סרט באורך מלא של "חברים" היום יהיה ממש עצוב, כי אתם לא בני 30. ואם אתם עדיין מתעסקים באותם דברים אז אתם במקום די עצוב בחיים שלכם.
"כך אני מרגישה לגבי זה. דיוויד קריין, אחד מיוצרי הסדרה, השתתף ממש לא מזמן באיזשהו פאנל בנושא טלוויזיה והוא נשאל לגבי האפשרות של עיבוד מחודש לסדרה, כי יש כל כך הרבה כאלה בזמן האחרון. כששאלו אותו מה לגבי קאמבק של 'חברים' הוא ענה 'לא, לעולם לא'. והוא לא התכוון לכך כתשובה כועסת, כי השאלה העוקבת הייתה 'אז מה קורה עם רוס ורייצ'ל?' והוא ענה 'הם מאושרים!'. בכוונה סיימנו את הסדרה בכך שכולם שמחים, כך שאין סיפור שם, אין קונפליקט. אנחנו לא רוצים להרוס את רייצ'ל ורוס ומוניקה וצ'נדלר. בכוונה השארנו את כולם כך".
קיבלתם פנייה כזו?
לא, ואנחנו לא רוצים. אני מתארת לעצמי שפנו לדיוויד, מרתה קאופמן וקווין ברייט (מפיקי הסדרה הראשיים. ע.פ) והתשובה שלהם הייתה לא, בדיוק מהסיבות שדיוויד נתן בפאנל".
אתם פתוחים לרעיון של פרק איחוד חד פעמי?
"כן, אם הם היו כותבים אותו טוב וחושבים על רעיון מוצלח מספיק, אבל לא נראה שהם רוצים ואני לא מאשימה אותם. אנשים עדיין צופים בסדרה בכל העולם ואוהבים אותה בדיוק כמו שהיא".
עצם העיסוק בכך אומר משהו על מצב הסיטקום הקלאסי. לא קם מאז אחד שהגיע לרמות הפופולריות של "חברים" ו"סיינפלד".
"אתה בטוח? אני חושבת ש'המפץ הגדול' מאוד פופולרית".
בישראל אנשים עדיין צופים בשידורים חוזרים של "חברים" בפעם האלף.
"אולי זה כי הרבה יותר קשה להפתיע היום, לפחות בפורמט הקלאסי. אולי באינטרנט קל יותר להתפרע".
אי אפשר היה לבקש מעבר טוב יותר. כי קודרו, בקרוב 55, עשתה בעצמה מהלך שכזה. ב-2008 עלתה "טיפול אונליין" (Web Therapy) - סדרת הרשת שלה, שנרכשה בהמשך לשידור בשואוטיים. בסדרה מגלמת קודרו את פיונה וואליס, פסיכולוגית עם הפרעות אישיות קלות, שחווה משבר מקצועי ומפתחת את רעיון הטיפול באינטרנט. הסדרה מורכבת מקטעי סשנים פסיכולוגיים קצרים, במהלכם מתמודדת וואליס עם שלל מטופלים בדרגות שונות של תסבוך, בעודה מנסה לעשות סדר בחייה המבולגנים עד כאב.
ב-18 בחודש תעלה גרסה ישראלית של הסדרה בכאן 11 - ולנעליה של קודרו נכנסה קרן מור כ"תותי ליבליך", פסיכולוגית שפוטרה מעבודתה במשרד פיננסי ומחליטה, כמו מקבילתה האמריקנית, לזיום מותג של טיפול רשת באורך שלוש דקות. כשמשווים את מור לקודרו ואת אופי הדמויות שהיא רגילה לגלם, ניכר שההחלטה ללהק אותה לתפקיד כמעט מובנת מאליה. את האישור מהשחקנית המקורית, שחתומה גם כיוצרת הסדרה, לפחות יש לה.
"זה היה מעולה!", אומרת קודרו אחרי צפייה בגרסת הלבנטינית של הסדרה שכתבה. "קרן מור קרעה אותי מצחוק. היא כל כך טובה".
מה בכל זאת היית משנה שם?
"לא היה צריך לשנות כלום, היא פנטסטית. גם אם לא הבנתי הרבה, חשבתי שהשחקנים עשו את התפקיד שלהם מאוד טוב".
מאיפה הגיע הרעיון של ליצור סדרה על טיפול פסיכולוגי אונליין?
"בסביבות 2006 או 2007 הסוכן שלי ואני נשאלנו אם היינו רוצה לעשות סדרת רשת וענינו 'לא, לא ממש'. אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב על כך שאם היינו עושים אחת כזו, אז היא ממש הייתה צריכה להתייחס למה שקורה ברשת. חשבתי לעצמי שקורים דברים ממש אינטימיים באינטרנט, ולפעמים זה יכול להיות קצת מטופש. אז פשוט לקחתי את זה צעד קדימה וחשבתי על הדבר הכי טיפשי שאפשר לעשות ברשת – וזה טיפול פסיכולוגי. אמרתי שזה יכול להיות קורע מצחוק אם אנשים כבר היו חושבים לעצמם שטיפול פסיכולוגי הוא עניין יותר מדי מפונק, 'אז בואו נעשה אותו אונליין בסשנים של שלוש דקות'. זה באמת הרעיון הכי מטומטם שיכול להיות. ואז היינו צריכים להמציא דמות שתמציא בעצמה דבר כל כך איום".
ואיך מצאת אותה?
"חשבתי 'מי לעזאזל ימציא רעיון כזה? אז ישבתי עם השותף שלי ליצירת הסדרה, דון רוס, בחדר במשך שבועיים והמצאנו את הדמות הזו. ידענו שהיא צריכה להיות יומרנית ומרוכזת בעצמה, ושוגה באשליות לגבי היכולות שלה".
מלבד פיונה, קודרו גם דיבבה את דמותה של ווונדה פירס – חברתו הציפורית של "בוג'אק הורסמן" בסדרת הלהיט המצוירת של נטפליקס. "אני ממש אוהבת את התוכנית הזו. היא נהדרת".
את חושבת שבגלל שהיא מצוירת קל יותר לגעת בה בנושאים כמו דיכאון קליני?
"כן, ייתכן. אבל היא גם יכולה להיות די כבדה ורגשנית. זה מה שמשך אותי בזה. זו דמות מצוירת, אז אתה מרגיש יותר מנותק רגשית ממנה, אבל למעשה אתה לא. אני חושבת שהתוכנית הזו היא הישג אדיר. זו אחת התכניות האהובות עליי. ראיתי את כל העונות שלה עם בני".
מגן דוד בקולג'
קודרו היהודייה מעולם לא הייתה בישראל, אך בנה בן ה-20 ובעלה הגיעו לפה לפני שנתיים - לביקור אצל גיסתה שמתגוררת בתל אביב.
איך זה שלא היית פה אף פעם? את יהודייה כשרה!
"איי נואו! אני כנראה היהודייה היחידה שלא ביקרה בישראל אף פעם!".
גם למדת עברית בקולג'.
"כן, לקחתי קורס לימודי עברית במשך שנתיים. וזו בדיוק הסיבה שבגללה אני לא מסוגלת לדבר עברית היום".
בטח משהו נקלט שם.
"בוא נראה אם אני אומרת את זה נכון: (מדקלמת בעברית שבורה) 'אני לומדת עברית'".
כמה היהדות הייתה חלק מהחיים שלך?
"המשפחה שלי ואני לא היינו שייכים לבית כנסת ספציפי, אבל עדיין רציתי שיערכו לי בת מצווה, כי זה מה שכל החברים היהודים שלי עשו. בהחלט הזדהיתי כיהודייה, גם אם לא בצורה דתית. היום אנחנו נפגשים עם המשפחה בחגים, זה הדבר הכי משמעותי ביהדות עבורי".
סיפרת פעם שכשהיית בקולג', נתקלת בהערות אנטישמיות.
"כן, הרוב היה בורות למעשה, ולא ממש שנאה. היו אנשים שאף פעם לא פגשו יהודי ואמרו דברים לא רגישים, והייתי צריכה לגרום להם להבין שזה לא ממש לעניין לדבר כך. בגלל זה ענדתי בגאווה מגן דוד בשנה הראשונה שלי בקולג', רק כדי שאנשים ידעו מראש שהם צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם אומרים משהו".
"הוא היה לבד בקניון כשכבר היה בן 14 והיו שם אנשים מחב"ד. הם שאלו אותו אם הוא יהודי, והוא ענה 'כן, חצי'. שאלו 'איזה חצי?', הוא ענה 'אמא שלי', והם אמרו – 'נהדר! בוא לחגוג בר מצווה'. והם פשוט חגגו לו שם באמצע הקניון. אני חושבת שכל העניין הוא בעיקר להגיד איזו תפילה כמה פעמים ואז זו בר מצווה לגיטימית. אחר כך הם אמרו 'יש לך טלפון? מצוין! בוא נשלח סלפי לאמא שלך!'".
אז עכשיו את אמא יהודייה גאה.
"כן, וגם אבא שלי היה מאושר. גם בעלי, למען האמת, מאוד שמח, אף שהוא בכלל לא יהודי. כן, זה קצת מוזר".
