המונדיאל ועונשו / פלג בחמישי
בזמן שהעולם כולו מתמוגג מהחגיגה, מתעקשים רמי ויץ ומוטי איוניר להרוס את החוויה עם מיפגן של נזיפות וחוכמה בדיעבד
הקשקשן
איוניר מעורר געגועים לנוימן
חצי גמר המונדיאל שלשום, דקה 50. "צרפת צריכה להתעורר", מסביר מוטי איוניר מעמדת השידור בסנט פטרסבורג. "אנחנו כבר חמש דקות במחצית השנייה והנבחרת היחידה שיצאה למשחק בינתיים זה הבלגים ששולטים לחלוטין". חולפות כמה שניות ו... 0:1 לצרפתים מכדור קרן שסחט אוליבייה ז'ירו. זה שפרשננו ירד עליו מתחילת המשחק.
כן, במהלך המונדיאל המדהים הזה התפתח כאן סוג של שעשועון: הקשיבו למה שאומר איוניר, וצפו להתפתחויות בכיוון ההפוך. בהילוכים החוזרים, מצד שני, הוא פשוט גדול. רואה איך השער נכבש ומתאר בדיוק מה שקרה. אחד על אחד.
רבע הגמר, רוסיה נגד קרואטיה, כולה דקה 5. "הקרואטים מאוד מבולבלים בגלל העובדה שברוזוביץ' על הספסל, לא מוצאים את עצמם", הוא אומר. "הם מתקשים לצאת מהחלק האחורי שלהם... תראה מה קורה למודריץ' כשברוזוביץ' איננו. הוא בעמדה מאוד אחורית בשביל להניע את הכדור, וגם ראקיטיץ'".
עוד חמש דקות חולפות, קרואטיה תוקפת והפרשן משנה זווית: "ההחלטה של המאמן הקרואטי גורמת לכך שמודריץ' וראקיטיץ' יהיו מאוד רחוקים מאזור הרחבה אבל זה גורם עכשיו לשליטה מוחלטת של קרואטיה במרכז המגרש". מי זוכר שרק לפני כמה רגעים, בגלל אותה טקטיקה בדיוק, הקרואטים לא מצאו את עצמם והתקשו לצאת מהחלק האחורי.
אנחנו בדקה ה-26, כרגע הרוסים מחזיקים בכדור, סיבה מצוינת לשוב לנקודת המוצא. "עד עכשיו אני לא יודע אם הרעיון לוותר על ברוזוביץ' היה נכון", תוהה איוניר. "קרמאריץ' לא מעורב, מודריץ' וראקיטיץ' קצת רחוקים מהשער". שתי דקות חולפות, קרואטיה בהתקפה. "זה בדיוק מה שהקרואטים מתכננים", מפרש הפרשן. "כל הרביעייה הקדמית בתוך הרחבה. זאת הייתה המטרה של המאמן כשהוא הוציא היום את ברוזוביץ'".
כעבור דקה נוחת כדור סמוך לרחבה הקרואטית. "הקהל הרוסי מאוד מתלהב, אבל ההגנה הקרואטית לא מתרגשת. היא מסתדרת בקלות עם הכדורים הארוכים האלה לדזיובה". מעדכן
איוניר. "אני מודיע לכם, זה לא יילך הדברים האלה", מצטרף ויץ לאבחנה. לא יילך? מסתדרת בקלות? תוך 20 שניות מגיע הכדור לאותו דזיובה, שמוסר לצ'רישב, שקורע את הרשת, 0:1 רוסיה.
בדקה ה־38 איוניר חזר לעצמו: "השער עשה את שלו. הקרואטים נכנסים ללחץ, הם מבולבלים. הרוסים מקבלים ביטחון, משחקים בעוד יותר התלהבות. הקרואטים צריכים לקוות שלא יספגו עוד שער לקראת הירידה למחצית". ובדיוק אז הלחוצים והמבולבלים השוו ל־1:1 מול המתלהבים וחדורי הביטחון.
לפרשן מותר כמובן להמר ולטעות, אבל לזגזג בטקטיקות לפי הקבוצה שתוקפת באותו רגע, זו לא פרשנות אלא ניסיון להרשים באמצעות חפירה. זה הז'אנר שסיגלו לעצמם טוחני המוח מישראל (כמו אורי אוזן), שגם ברגעי השיא ברוסיה לא מאפשרים לצופים לשכוח לרגע שאנחנו המצאנו את הכדורגל. האנגלים, למשל, מבינים ששדר או פרשן הם כמו שופט: כשלא מרגישים אותך, סימן שאתה טוב. את איוניר מרגישים, וחשים מבוכה.
וגם לו אין שום בעיה לבקר את אינייסטה, ראמוס, לינגארד, מנדז'וקיץ' או ז'ירו, ולהטיף לטובי המאמנים. "סאות'גייט חייב לעשות שינוי, שיעבור ל־3־3־4", השתומם איוניר על מאמן אנגליה במהלך הטורניר. גם מאמן בלגיה רוברטו מרטינס, שהוביל את נבחרתו ל־24 משחקים ללא הפסד, קיבל שיעור מהמאמן שפוטר לאחרונה מקבוצה בליגה השנייה בישראל. תופעה שאין לה אח ורע בעולם.
מצד שני, מי היה מאמין שיבוא פרשן שיגרום לנו להתגעגע לדני נוימן, וינפק כמה אמירות כל־כך נוקבות. "הקרואטים יעשו הכל כדי לחזור למשחק", הימר איוניר אחרי שרוסיה עלתה ל־0:1; "הרוסים לא יוותרו על המשחק. הם יעשו עכשיו הכל", ניבא הפרשן כשהקרואטים הפכו ל־1:2. ואכן, גם הרוסים וגם הקרואטים עשו הכל. וזה עוד לא הכל! גם אמש, במצב של 1:1 בהארכה של חצי הגמר בין האנגלים לקרואטים, הוא סיפק את הסחורה והודיע: "אם אנגליה לא רוצה להגיע לפנדלים, אנגליה צריכה לעשות הכל, להכריע את המשחק הזה לפני הפנדלים". זה בדיוק איוניר. עושה הכל, שנדע כמה הוא פרשן גדול.
הטרחן
ויץ חופר, מתבלבל ומתפתל
"הלו, גריזמן, אמרתי שארבעה חברים רצים ביחד איתך, לא שמעת?" גיחך רמי ויץ אחרי שהסקורר הצרפתי בעט לשער במקום למסור, ומי שלא מכיר את השדר עשוי לחשוב שמדובר בסוג של בדיחה, עם זקן. לא ממש. הומור אינו הצד החזק של ויץ, שנוהג אף הוא לנזוף בכוכבי המונדיאל כאילו זה מכבי פ"ת נגד הפועל רעננה. ובאמת, כשהנרגנות והזחיחות הללו מצטרפות לשחצנות ולקרתנות של איוניר, הצופה שוכח היכן הוא - במוסקבה או במושבה?
מה הצד החזק של ויץ? הסטטיסטיקות כמובן. זה יתחיל לפני שריקת הפתיחה, עם שלל נתונים חסרי משמעות שעלולים להמאיס את הכדורגל אפילו על מינה צמח, וימשיך להעיק לאורך כל המשחק. בכלל, זכות השתיקה אינה קיימת עבור צוותי השידור שלנו. הם כאן כדי להפגין נוכחות ואגו. המשחק הוא בסך הכל התפאורה.
ואז קרתה התאונה. רוסיה כבשה והשדר, למ"ס של איש אחד, הכריז: "דניס צ'רישב הוא הרוסי הראשון בהיסטוריה שכובש ארבעה שערים בטורניר מונדיאל אחד, וזה כולל גם את תקופת ברית המועצות. לא היה דבר כזה!" סליחה? כל חובב כדורגל בן 30 פלוס זוכר את החמישייה של אולג סלנקו לרשת קמרון במונדיאל אחד, ואת ששת השערים שכבש בטורניר כולו. איזה מזל שיש מסרונים. "טוב, אנחנו שכחנו את סלנקו", השחיל ויץ כעבור דקתיים. "אנחנו נתקן קצת את העניין הזה". קצת? אנחנו? למה כמה רמי ויצים אתם?
אחרי ההפסקה, הטעות הפכה לבלפנות: "זה המקום שלי להתנצל על הבלבול בעניין שהכתרנו קצת מוקדם מדי את צ'רישב", התפתל השדר, שוב בלשון רבים: "היה לנו קצת בלבול בין רוסיה לברית המועצות". שטויות. ברית המועצות התפרקה ב־1991, סלנקו הבקיע את השישייה ב־1994, זאת אומרת שגם השיא נקבע במדי רוסיה.
ואם נסכם בסגנון הטרחני של ויץ: לראשונה מאז ייסוד המונדיאל ב־1930, הגיע שדר ישראלי לעיר בת יותר מחמישה מיליון תושבים שמארחת שבעה משחקים בטורניר, וניפץ לרסיסים שיא של כדורגלן בעל תשע הופעות במדי נבחרת רוסיה שנקבע על אדמת ארצות־הברית, המדינה בעלת האוכלוסייה השלישית בגודלה בעולם. כולל התקופה של ברית המועצות.
הלוזר
עזורי לא מתלהב מהרמה
"כשאתה מסתכל על הרמה, שני משחקים גדולים היו לנו. ארגנטינה–צרפת וברזיל נגד בלגיה. לא ראינו יותר מדי יצירתיות כמו שאתה מצפה ממונדיאל". המאוכזב הוא מאמן העל של נבחרת הנשים גיא עזורי, שיומיים לפני פתיחת החגיגה ברוסיה סגר טורניר מוקדמות מונדיאל בהישג חסר תקדים: מקום אחרון בבית המוקדם והפרש שערים 23:0. אפס שערים בשמונה משחקים.
כשעזורי הועלה בדרגה וקיבל גם את משרת המאמן הלאומי, דורגה נבחרת הנשים שלנו 57 בעולם. היום, אחרי השקעות של מיליונים באקדמיה, היא במקום ה-63. יותר מ־32 אלף שקל בחודש שילמה לו ההתאחדות, אבל עזורי לא הסתפק בכך וחילטר כפרשן בליגה לנוער. שם, מדי שבת, הוא הרעיף שבחים על כדורגלנים בני 18-17 והחניף למאמניהם, חברים שלו. אבל קרואטיה, אנגליה, מרוקו ויפן לא עשו לו את זה, ואל תצפו שמונדיאל הנשים בשנה הבאה ייראה אחרת. כי מה שווה טורניר גמר גביע העולם בלי הסקוודרה עזורי?