אנשי הברזל / ההיסטוריה של קרואטיה
נבחרת קרואטיה היא הראשונה שמעפילה לגמר מונדיאל אחרי 3 הארכות. את חצי הגמר היא עברה עם חצי רגל, לב שלם וכדורגל טוב יותר מאנגליה שכהרגלה בטורניר הצליחה ליצור רק במצבים נייחים. אורי קופר ראה את סף השבירה האנגלי המפורסם, אבל בעיקר חבורה קרואטית שלא מוכנה לוותר אף פעם. כמו שאמר שחקן הטורניר מודריץ': "היום נראה להם מי פה עייף"
צפו: זאגרב חוגגת את העלייה של קרואטיה לגמר
שחקני קרואטיה ניגשו יחד לשני היציעים שהכילו את ריכוז חולצות המשבצות הגדול ביותר. מול היציע הראשון, המאסיבי יותר, הם נעמדו בשורה, הרימו ידיים ולקריאות 'אולה' השתחוו לאוהדים. גורלו של היציע הנוסף היה דומה רק שבמהלך המחווה, בזמן שהקהל משלהב את השחקנים, ולהיפך, איבן ראקיטיץ' קרס, פשוטו כמשמעו. הרגליים לא עמדו בעומס וקשר ברצלונה נפל על הדשא במהירות ששמורה בטורניר הזה רק לקיליאן אמבאפה. המאמץ השתלם, אבל גם יש לו מחיר.
ערב קסום במוסקבה
- היסטוריה: קרואטיה בגמר המונדיאל
- הממלכה בוכה: "היינו בחלום, תודה לך אנגליה"
- קרואטיה חוגגת היסטוריה: "זו פנטזיה"
נבחרת קרואטיה מוכנה לשלם כל מחיר כדי להשיג את המטרה שלה, ניצחונות, וזה היה הדבר הבולט ביותר במוסקבה אתמול. כבר במחצית הראשונה הקרואטים נראו סובלים מעומס, אבל לקראת הסיום עדיין נראו טוב יותר מאנגליה. כל נבחרת צריכה לעבור 270 דקות של נוק-אאוט כדי להגיע לגמר וקרואטיה עשתה את זה ב-360, לא כולל תוספות זמן. שלושה משחקים, שלוש הארכות. רק פעם אחת זה קרה קודם לכן, לאנגליה ב-1990, שכמו הפעם הפסידה בחצי הגמר. בעצם, קרואטיה היא הראשונה שמעפילה לגמר מונדיאל אחרי 3 הארכות. זה קשה, זה מתיש.
איבן פרישיץ', שחקן היורו של קרואטיה לפני שנתיים שלא היה טוב ברוסיה עד אתמול, היה המצטיין תוך שבין מהלכים הוא מדדה על הדשא. את מריו מנדז'וקיץ' שאלו כמה פעמים אם הוא רוצה להתחלף, היה ברור ששריריו לא מתפקדים כמו שצריך, אבל הוא לא רצה לעזוב, התאושש לדקה אחת מדויקת שהביאה את שער הניצחון ורק אז יצא החוצה. לוקה מודריץ', השחקן שעובד הכי הרבה בקרואטיה, התיישב על הדשא בכל פעם שהמשחק עצר לכמה שניות, החזיק את הברכיים או נגע בחזה. זו נבחרת אנשי הברזל, שעברו את חצי הגמר על חצי רגל.
מודריץ', כמו אחרי כל משחק בטורניר הזה, שווה הרחבה. בעוד חודשיים הוא יהיה בן 33, ואתמול היה השחקן השני הכי מבוגר על המגרש (אחרי אשלי יאנג), אבל איכשהו כשכולם כבר נופלים, אחרי שהוא כבר נופל, מודריץ' מתחיל לרוץ עוד יותר. הוא מעלה רמה ככל שהמשחק מתקדם, כפי שהיה גם ברבע הגמר. מודריץ' לא התחיל טוב, אבל הוא סוחב אחריו את כולם. אין סיבה שהוא לא יהיה מצטיין המונדיאל. אין סיבה שגם לא יקבל את כדור הזהב.
"העיתונאים האנגלים, הפרשנים בטלוויזיה, המעיטו בערך קרואטיה וזו הייתה טעות גדולה", אמר מודריץ' בשעת לילה מאוחרת. "כל המילים האלה, קראנו אותן ואמרו 'אוקי, היום אנחנו נראה להם מי יהיה עייף'". לקרואטיה יש הרכב מעולה, אבל מה שמביא אותה לגמר מונדיאל הוא קודם כל לב, והקרבה, וחוסר ההסכמה לוותר. לקראת סיום 90 הדקות הראשונות, קרואטיה הייתה הקבוצה הטובה יותר, היוזמת יותר, זו שרצה יותר, למרות שכבר ברבע הגמר שחקנים רבים כמעט התמוטטו.
קרואטיה לא הייתה מדהימה באותו רבע גמר, וגם לא בשמינית הגמר, אבל היא נבחרת יותר טובה מאנגליה, גם בטכניקה וגם בראש - והכוונה פה לא לנגיחות אלא למה שעובר במוח, למנטליות. בכל טורניר העולם מחכה לראות מתי תבוא הנפילה האנגלית. מתי היא תדאג לעשות בעצמה את המהלך שיגרום להדחה שלה. את התחושה שהנה זה מגיע, הנה אנגליה מפשלת, היה אפשר להרגיש היטב באצטדיון במחצית השנייה. עם היתרון שלה אנגליה הלכה אחורה, התחילה לחלק מסירות לקרואטים. זה לא עבד מול קולומביה שהשוותה, זה גם לא עבד אתמול.
ואז סף השבירה הנמוך והמסורתי באנגליה נכנס לפעולה. טעות של סגירה בשער של פרישיץ', הפקרות בקבלת הכדור של מנדז'וקיץ' לפני שהבקיע, התמזמזות מיותרת בחלק האחורי והיעלמות התקפית. לאנגליה היו מצבים טובים לרדת במחצית ביתרון של יותר משער אחד, אבל בהמשך היא איבדה את זה, כמו שקרה לה כל כך הרבה פעמים בעבר.
את השער שלה הבקיעה אנגליה, כרגיל במצב נייח, כשקירן טריפייר הפך לאנגלי הראשון שלא קוראים לו דייויד בקהאם וכובש בבעיטה חופשית ישירה במונדיאל. זה היה השער התשיעי של אנגליה במצב נייח (יותר מכל נבחרת אחרת אי-פעם במונדיאל), אבל כשהקרנות וחברותיהן נעצרות אין לה הרבה יותר מה להציע. אנגליה שיחקה במשך 10 שעות במונדיאל ובזמן הזה היו לה 6 בעיטות למסגרת כתוצאה ממשחק שוטף, כלומר לא אחרי מצב נייח, וזה כולל את הכדור שפגע במקרה בהארי קיין ונכנס.
ההדחה של אנגליה מנעה גמר בין שתיים מהנבחרות שנחשבות באופן מסורתי ל"גדולות" (למרות שההישגים של אנגליה לא מלמדים על כך), אבל מבחינת כדורגל קרואטיה עדיפה על היריבה שהדיחה. צרפת, היריבה בגמר, לא עברה אפילו הארכה אחת בדרך לשם, וגם זכתה ליום מנוחה אחד יותר. זה יכול, כמובן, לשחק תפקיד משמעותי, אבל קרואטיה כבר הוכיחה שלא משנה באיזה סיטואציה היא נמצאת, שלא משנה מה מצבם הפיזי של השחקנים, היא מתגברת ומסתכלת קדימה. וכך, קרואטיה יכולה ביום ראשון להפוך לאלופת העולם. אלופה חדשה, כזו שמעולם לא התקרבה לגביע, האלופה של אנשי הברזל.
מריו מנדז'וקיץ'
צילום: gettyimages
מומלצים