איגי וקסמן: "מרגש לראות את הבת שלי שומעת אותי ברדיו"
כבר 12 שנים שאיגי וקסמן, נערת הפוסטר של הרוק הישראלי בניינטיז, לא הוציאה שיר חדש, אבל בזמן הזה היא הספיקה להקים משפחה. בריאיון ל-ynet לכבוד הסינגל החדש שלה, היא מספרת על הקושי לכתוב ("פעם יכולתי לשבת עד ארבע בבוקר עם כוס יין") ומודה שהיא עדיין מאזינה לאיפה הילד: "זה עושה לי חם בלב"
"בוא איתי", הסינגל החדש שלה (שכתבה יחד עם דותן מושנוב) שיוצא היום (א') שובר שתיקה של למעלה מעשור, במהלכו התחתנה עם יוצא "האח הגדול" עתי שולברג, והפכה אימא ללילי בת ה-שש ואורי בן השנתיים וחצי. "לא נעים לי להגיד את הקלישאה הזו, שאתה מוחק וגונז חומרים", היא מסבירה את השנים המוזיקליות היבשות שלה. "נפגשתי במהלך השנים האלה עם המון אנשים - שמות גדולים ושמות פחות מוכרים. הקלטנו כמעט, הקלטנו ומחקתי ולא הרגשתי שזה זה. והסיפור עם דותן הוא מטורף. אני מכירה את הבן אדם חודש, וביום שנפגשתי איתו כתבנו את השיר. אחרי שבוע השיר היה גמור, כולל הפקה, כולל הכול".
יכול להיות שהפער בין השיר האחרון שהוצאת לבין השיר החדש קשור לביטחון שאובד עם השנים, כשלא משחררים חומרים חדשים?
"לא. אני מאוד בטוחה בעצמי, זה בכלל לא בא משם. פשוט פעם לא היו לי ילדים אז הייתי יכולה לשבת עם עצמי עד ארבע בבוקר, לשתות כוס יין, לכתוב את הגיגיי, לשחק עם הגיטרה - ווייב אחר. היום אני באמת במקום אחר. עכשיו זה פשוט קרה. תוך שבוע כתבנו את זה. כנראה זה היה קשור לפרטנר המדהים זה כמו התאהבות, או שזה עובד או שלא. הפעם זה עבד".
"נכון, של כל הדור שלי. אני חושבת שהניינטיז מהווה איזשהו זרם נוסטלגי שכולם אוהבים להתרפק עליו וזה באמת כיף. גם אני אוהבת לשמוע את התקליט של איפה הילד, זה עושה לי חם בלב. או אלבומים של משינה או מוניקה סקס. זה מזכיר לי תקופה נורא כיפית ואני חושבת שגם להמון אנשים זה מן פסקול חיים שמח של נעורים. אותי זה מרגש כרגע לראות איך לילי מגיבה כשהיא שומעת שיר שלי ברדיו. היא נורא אוהבת את 'לא מחכה יותר לדוור'. תמיד כשהיא שומעת את השיר היא נורא מבסוטה. אורי עושה כל מה שלילי עושה. לפעמים הוא שואל על שירים שלא אני כתבתי 'זה את שרה?'".
הם ראו גם קליפים ישנים שלך?
"כן, בטח. לילי ראתה ויש לה גם ביקורת. 'מה זה הבגדים האלה? אימא, מה זה השמלה המסתובבת הזו? למה לבשת את זה?' אבל היא יותר דלוקה על סטטיק ובן אל, בוא נודה. לא שהיא מבדילה ביניהם".
לפני כחודשיים נערך בראשון לציון ערב שלא ניתן לתאר אלא כפגישת מחזור של דור הניינטיז. איפה הילד, מוניקה סקס, קרח תשע, הקספרים ושמות המזוהים עם רוק הגיטרות של התקופה הופיעו בזה אחר זה, בערב נוסטלגי אך כמעט נטול ייצוג נשי. כן, קורין אלאל ודנה ברגר היו שם, אבל הן רק התארחו למספר שירים בהופעות של אחרים. כמעט מתבקש שוקסמן תהיה בין השמות שעלו על במת הלייב פארק, אבל זה לא קרה. "גם אני חושבת שאם עושים מסיבת רוקסן ורוק שנות התשעים אז הייתי צריכה להיות שם. אבל אגיד לך את האמת, לא הזמינו אותי והכל סבבה. אם לא מזמינים אותי הכל טוב, הכל קול".
זה דווקא לא נשמע שהכל קול.
"כן, בהחלט חשבתי שזה קצת מוזר. מה גם שכל הזמן גם קיבלתי תגובות של 'איך זה שאת לא משתתפת בזה'. אבל סבבה, הכל טוב. האמת היא שבאיזשהו שלב לקראת המופע, כבר הציעו לי להתארח ולשיר, אבל אני חושבת שהשירים שלי השאירו חותם גדול מדי מכדי שאבוא להתארח בשיר אחד בהופעה".
החזרה שלך למוזיקה אולי גם תביא לחזרה לבמות. מה עתי אומר על זה?
"הוא הכי מפרגן ומתלהב. ועושה את זה תוך כדי שהוא דופק שניצלים".
אתם צופים ב"אח הגדול"?
"האמת היא שלא יצא לנו לראות את העונה הזו. אפילו את 'וונדר וומן' אנחנו מנסים לראות כבר כמה חודשים ולא מצליחים. תן לסיים את זה קודם".
בוא איתי
מילים ולחן: איגי וקסמן ודותן מושנוב
בוא איתי ואראה לך
וקולי הוא יוביל אותך
בוא איתי ואקח אותך
בקולי אלחש לך
אין לי אף אחד אז תן לי את היד אהוב לשעבר
לא ידעתי מה לומר אז תן לי את היד לא זה לא נגמר
הדרך ארוכה
נגיע
נפתיע
בוקר מיוחד
עצמי את עינייך
לא לפקוח עוד עדיין
בוא איתי ואקח אותך
וקולי הוא יוביל אותך
אין לי אף אחד אז תן לי את היד עצוב לרוץ לבד
לא ידעתי מה לומר אז תן לי את היד לא זה לא נגמר
הדרך ארוכה
