דאגה בעוטף עזה: "לא מבינים מי מנהל את העניינים פה"
למרות השקט היחסי מאז האזעקות בלילה, בעוטף עזה עדייין חוששים שהמצב יכול להשתנות: "אנחנו מרגישים חוסר שליטה במה שקורה. נורא קשה לחיות במצב של חוסר ודאות". בקרב הילדים יש אופטימיות ותקווה לשקט: "כל הזמן יש מלחמות ואנחנו רוצים שלום"
למרות השקט היחסי באזעקות מאז הלילה (א'), ביישובי עוטף עזה עדיין מרגישים במתיחות שמרחפת באזור וחוששים שבכל רגע המצב עלול להשתנות. תושבת העוטף טענה: "לא יכול להיות מצב שאנחנו כמו ברווזים במקום שחיים במקום הזה". אחד מילדי שדרות פנה לילדי הרצועה: "תגידו למבוגרים להפסיק את האש, אנחנו רוצים שלום".
רמית דגני ממושב דקל אמרה בראיון לאולפן ynet: "אין שיגרה. אנחנו נמצאים במצב של לחץ, של חרדה. כל שגרת החיים שלנו שוב מתהפכת. שוב אנחנו מנסים למצוא את מקורות החוזק שלנו, אבל המצב מראה על חוסר שליטה. אני לא מצליחה להבין מי מנהל פה את העניינים".
דגני הוסיפה כי בעקבות טרור העפיפונים ילדי העוטף חווים טראומות נוספות על אלו שהיו מוכרות באזור: "עולם המושגים של בלון, של שמחה, של עפיפון – כולו משתנה. בלון זה סכנה ועפיפון זה אש, תבערה. הילדים שלנו כל הזמן בחרדות על הבלונים והעפיפונים".
"אנחנו נמצאים במצב שאנחנו מרגישים חוסר שליטה במה שקורה. זה נורא קשה לחיות במצב של חוסר שליטה וחוסר ודאות, אף אחד לא היה מוכן לגדל ככה ילדים", אמרה דגני.
בראיון היא תקפה את הממשלה: "לא יכול להיות מצב כזה שאנחנו כמו איזה ברווזים שחיים במקום הזה וצריכים להיות נתונים אני לא יודעת למי, לחמאס, למדינת ישראל, אני לא יודעת מי מנהל את כל המצב הזה. נראה שמי שמנהל את זה זה החמאס ולא ישראל. ואני כתושבת עוטף עזה רוצה לדעת שיש תכנית, שמישהו מבוגר אחראי ולוקח אחריות על המצב הזה, נראה כרגע שאף אחד לא לוקח אחריות".
סבבי העימות האחרונים בעוטף גרמו לנזקים כבדים לאנשי העסקים והתיירות באזור. צאלה גורדונצ'יק, מנהלת מחבלת צאלה, סיפרה כי הנזקים קשים. "כבר כמה חודשים שאנחנו סובלים ממיעוט הזמנות ומביטולים. לאחרונה יש יותר ביטולים והבעיה הקשה היא שאין לנו גב ואף אחד לא יפצה אותנו על זה".
"יש סימפטיה ואהבה בקרב הציבור הישראלי. אנשים מנסים לבוא, מי שלא מפחד ושיודע שבסך הכל החיים מתקיימים פה. יש כאלה שמנסים לתמוך בכל דרך אפשרית אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים הרבה יותר".
ולמרות התחושות הקשות בקרב המבוגרים בעוטף, אצל ילדי שדרות המצב נראה קצת יותר אופטימי. במבט חיצוני נראה שהקייטנות התקיימו כסדרן, אך מי שמכיר אותן מקרוב יוכל להעיד שרק שליש מהתלמידים הגיעו לקייטנה.
"זו תגובה מאוד טבעית למה שקרה אתמול", אמרה צהיי גרמי, מנהלת קייטנת "בית הספר של החופש הגדול" בבית ספר אלון בעיר. "לילדים היה ערב לא פשוט, עם הרבה צבע אדום, חלק מהם היו במרחבים המוגנים ואת חלקם ההורים הוציאו מהעיר להתאוורר. אנחנו הרמנו טלפונים כדי לראות אם הם מגיעים או לא".
את היום פתחו התלמידים בפעילות של הפוגה ושחרור. חלקם יצרו בפלסטלינה ואחרים שיתפו בחוויה שעברו. "היו כאלה שראו את הנפילות והצוות שלנו הגיע אליהם אמש יחד עם צוות החוסן. חשוב לזכור שעבור רוב התלמידים כאן זו מציאות שהם רגילים אליה".
לידור ליפסאי, בן 12 שהקסאם שפגע סמוך לבית הכנסת נפל ליד ביתו, אמר כי הוא לא מפחד. יש לו גם מסר לבני גילו ברצועה: "הייתי אומר להם להגיד למבוגרים מהצד השני להפסיק את הירי, כי כל הזמן יש מלחמות ואנחנו רוצים שלום".
לפנייה לכתב/ת 
