עינב בובליל: "כשאני רעבה אני חושבת על ברוקולי"
כוכבת הריאליטי עינב בובליל השילה 32 ק"ג ממשקלה בעזרת דיאטה עתירת חלבונים ודלת פחמימות, והעלתה ארבעה ק"ג לכבוד ההיריון. המומחים ממליצים שתגביר את המודעות למערכת היחסים המורכבת שלה עם אוכל ושתאזן את מינון ועצימות האימונים שלה, כדי להימנע מפציעות
מי אני:
"מאפרת כלות ובעלת בוטיק לתינוקות וילדים. בת 33, נשואה, אם לשלוש בנות, גרה באשקלון. עשר שנים עברו מאז שהייתי באח הגדול (בפעם הראשונה). שבוע 20 בהיריון, עליתי 4 קילו. גובה 1.67 מ', שוקלת 57.5 קילו".
יום העבודה שלי
"אני קמה בשש וחצי, רבע לשבע בבוקר, מארגנת את הבנות ואז שותה קפה, מתלבשת ויוצאת לאימון. אם יש לי באותו יום כלות אני נוסעת לבית המלון שהן מתארגנות בו ואם לא אז לחנות, עובדת עד ארבע, הכי מאוחר שבע בערב. בעלי איתי בעסק וכל אחד מאיתנו אחראי על דברים אחרים. אנחנו כל הזמן עסוקים, אז זה עובד לנו מצוין. אנחנו מביאים את העבודה הביתה, אבל לא בקטע של מריבות. גם אם יש חילוקי דעות זה בקטנה. אני הכי אוהבת לעבוד איתו, ככה אני רגועה."אחר הצהריים אני משתדלת להיות עם הבנות בבית, גני שעשועים, חוגים. אני נהגת שודים ממקום למקום. הבנות בגילאים 7 וחצי, 6 וחצי, 4 וחצי - לא פשוט, אבל אני רוצה עוד ילדים. בשמונה בערב מסדר מקלחות, ציפורניים, אוזניים, והן הולכות לישון. בלילות אני יוצאת לאירועים או לבית קפה או לחברים, וברוב הפעמים נשארת בבית ומתחילה לארגן כביסות, לעשות סדר, מנקה. מכינה לי קפה, יוצאת למרפסת לשתות. הטלוויזיה בקושי נדלקת אצלי בבית, אין לי זמן לזה, מעדיפה לעשות משהו בזמן הזה - להיות עם בעלי, זמן איכות עם עצמי, עם חברים.
"את האח הגדול אני רואה כל שנה, תמיד יהיה לי קשר סנטימנטלי לזה - די, בואי נודה, זו תוכנית מעניינת. התוכנית שינתה לי את החיים מהקצה אל הקצה והייתי חוזרת על זה שוב, כמו שהייתי לפני שלוש שנים. יש כאלה שזה הרס להם או שיש להם טראומה, לי ברוך השם יצאו רק דברים טובים. אני מודה על ההזדמנות, זה פתח לי את כל הדלתות האפשריות.
"הכרתי את בעלי בזכות התוכנית, ומאותו רגע לא נפרדו דרכינו. בפעם שעברה שנכנסתי הייתה תקופת מלחמה, אז הטיימינג לא היה מוצלח, אבל קיבלתי כסף מהאח הגדול וזה גרם לי לא לקרוס כמו עסקים אחרים בדרום. איפור היה חלום ילדות שלי. לפני שנכנסתי לאח בפעם השנייה נרשמתי ללימודים וזה הלך הצידה, כל פעם נדחק. לפני שנה וחצי החלטתי לעשות מה שאני אוהבת, למדתי אצל מאפרת פרטית שיעורים אחת על אחת. זה ממש מרגש אותי לאפר כלות".
התזונה שלי:
"שקלתי 99 קילו לפני שבע שנים, ובשנה האחרונה הגוף שלי סוף־סוף נראה כמו שאני רוצה. היום אם אני רוצה לרדת עוד קצת זה קשה, כי הגוף רגיל לדיאטות. אני צריכה לצום בשביל עוד שני קילו, ואני לא צמה. אחרי 20 שנות דיאטה אני יודעת איך להחזיק את הגוף שלי. אני מכפרת אחרי שאני אוכלת גבינות שמנת או לחם, אבל אני לא מתה, מרשה לעצמי לאכול.
"אני נמנעת מסוכר לבן, פחמימות ריקות כמו אורז, ספגטי, לחם לבן, קוסקוס. כשהייתי אוכלת מנה כבדה של פחמימה הרגשתי שיש לי בלוקים בבטן. הממתק שלי זה אגוז ותמר. אוכלת הרבה ירקות, מתה על סלטים, אוכלת דגים, חזה עוף, בשר רזה. פעם הייתי הולכת שלוש פעמים בשבוע למסעדות ומעלה קילו כל פעם, היום הורדתי את זה מאורח החיים שלי.
"אם אני הולכת למסעדה בערב אז כל היום מתוכנן בהתאם. את הארוחה העיקרית אני אשמור למסעדה ואני אזמין חציל קלוי, אנטיפסטי, מנה עיקרית, בלי כל הלחם. פעם, עוד לפני שהיה מגיע האוכל, הייתי מזמינה ג'בטה עם ממרח. היום אין את זה. הייתי מגיעה למקומות מורעבת, כאילו לא אכלתי שבוע. הייתי חושבת על בגט עם שווארמה, ובלוטות הטעם התחילו לעבוד. היום, גם כשאני רעבה אני חושבת ברוקולי. התאווה שלי לאוכל ירדה. מלא פעמים חזרתי הביתה גוועת ברעב ולא היה לי סיר של אוכל חם, והתחשק לי לקרנף איזה כבש. אבל אני פותחת טונה, מיונז קל, ירקות, פריכיות, ושובעת.
"הבום הגדול, הרגע שממש שמו לב לשינוי שעברתי, קרה בשנה האחרונה - גם ירדתי הכי הרבה וגם התחטבתי הכי הרבה. ביום שהעליתי תמונה שיש לי פסים וריבועים בבטן כולם התחרפנו. לפני שנה וחצי הייתי קורעת את עצמי באימון ואז אוכלת בורקסים ופיצות, מתאמנת על ריק. כל השבוע הייתי שומרת, ובסופי שבוע אוכלת בלי הכרה, מהבוקר לא מפסיקה, מלא עוגות.
"הייתי עולה שני קילו כל סוף שבוע. לא הייתי שמנה, אבל לא היה קורה כלום, ואז יום אחד הגעתי להחלטה שאין דבר כזה אורח חיים בריא רק חמישה ימים - תני את כל כולך. התבאסתי שאני מתענה כל השבוע ואין תוצאות. ברגע שהחלטתי, הגיע שישי והפלא ופלא - לא אכלתי קוסקוס, בערב אכלתי דג עם סלטים חיים, פרי בלי עוגה, בשבת בבוקר פריכיות עם משהו, ואז התחלתי לראות תוצאות. פשוט: יותר חלבונים, פחות פחמימות, בלי יותר מדי סוכרים.
"בהיריון טיפה שחררתי את החבל. משתדלת לאכול בריא, שומנים בריאים, פחמימה מלאה, ירקות. בגלל שיש לי סיוטים מהריונות קודמים, שעליתי 20־30 קילו, אז אני עם אצבע על הדופק ומשתדלת לאכול בריא ומאוזן".
כושר:
"אני עושה אימונים פונקציונליים עם מאמנת אישית בקבוצה קטנה: טי־אר־אקס, כוח, משקולות, תחנות. אני מתאמנת כמעט כל יום בבוקר, כי בערב אין לי כוחות, אני עייפה. בשישי בבוקר או במוצ"ש גם מתאמנת. התחלתי עם משקולות של קילו והיום אני יכולה גם עשר ו־20 קילו, אבל אני לא רוצה שרירים גדולים, אני רוצה להיות חטובה. היו לי שברי מאמץ ברגל לפני ארבעה חודשים, כאב אטומי, בעלי הרים אותי ולקח אותי לבדיקות. נתנו לי יומיים לשכב במיטה, אז ביומיים האלה לא התאמנתי. אני כמו אנרג'ייזר, לא נחה אף פעם, מתרגלים ומתמכרים לזה, קשה לי בלי ספורט. בהיריון אני ממשיכה להתאמן כרגיל, אבל הורדתי משקלים".
טיפוח:
"אני עם תוספות שיער 20 שנה כי יש לי שיער דליל. עושה פן פעם־פעמיים בשבוע, תלוי מה יש לי באותו שבוע. עושה גוונים. כל שלושה חודשים טיפול פנים כי יש לי קצת עור שומני. מורחת מסכות, קרם יום, קרם עיניים, קרם הגנה כשאני יוצאת לשמש. אני מתאפרת ותמיד מסירה שאריות איפור ומורחת קרם לחות. עשיתי סיליקון בשפתיים לפני 12 שנה, שמתי חומצה היאלורונית בשקעים מתחת לעיניים אבל לא ממש עזר.
"בגבות יש לי מיקרובליידינג (שיטת השערה). בניית ציפורניים אחת לשלושה שבועות, פדיקור אחת לשלושה שבועות. עשיתי לייזר להסרת שיער, אני עושה טיפול בגלי רדיו להעלמת צלוליט, זה כולל גם חליפת לחץ שמחממת את כל הגוף וגורמת לו לפלוט את הרעלים החוצה".
לנפש:
"אני רגישה מאוד. למרות שאנשים חושבים שאני סופגת הכל, זה לא נכון. מספיק שאני אקרא משהו מצער בפייסבוק ואני אקח את זה איתי כל היום. חברות יודעות לא לספר לי על מחלות ודברים רעים, כי אני לוקחת את זה מאוד קשה. אני לא הולכת לרופאים כי אני פוחדת, רועדת על הבריאות שלי.
"אחרי שרזיתי כתבו לי שאני מעודדת לאנורקסיה. זה ממש ההפך. נראה לכם שאני אפגע בעצמי? אני לא מגיבה לביקורות, כי ברור לי שאין בנאדם מפורסם שלא מדברים עליו או שופטים אותו בלי לדעת את האמת תכלס בשטח. זו זכותם, אני בוחרת לקחת את הדברים הטובים. רק אם מערבים את הבנות שלי אני מגיבה בלי להתבייש.
"אני גאה בעצמי מאוד, אני מאושרת, טוב לי. אני רוצה להמשיך להתפתח בתחום של האיפור, כי אני רק בהתחלה. מי שמסתכל עליי מהצד שואל איך יש לי זמן לעשות הכל, ואני הכי מפחדת מעין הרע. אני לא מוותרת לעצמי בכלום - לא באורח החיים, לא עם הילדות, לא עם בעלי. יום חמישי בערב, חוק בל יעבור, אנחנו ביחד גם אם לא יוצאים. שבת משפחה קודש, בלי טלוויזיה, לא בטלפון כל היום. זה הכי כיף, הרגיעה הזו עם המשפחה, בלי הפרעות מהצד".
שורה תחתונה:
"אני אנרגטית, חיה בריא, טוב לי איפה שאני נמצאת".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"עינב שינתה לחלוטין את אורח החיים שלה ובעקבות כך הפחיתה למעלה מ־30 ק"ג ממשקלה. היא שינתה את הרגלי האכילה שלה, היא ממעטת לאכול בחוץ, ומקפידה לא להגיע למצבי רעב קיצוניים. התפריט שלה מבוסס על מזון טרי, חלבונים מגוונים וירקות. כעת, כשהיא במשקל תקין לחלוטין ואין צורך שתרד יותר במשקל, חשוב שתשלב פחמימות בתפריט שלה".
יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה, בית הספר למדריכי כושר ותנועה, מקבוצת הולמס פלייס:
"על מנת לייצר התמדה בפעילות גופנית, חשוב, בין השאר, למצוא את השעות הנוחות ביותר להתאמן, כמו עינב שמעדיפה להתאמן בבקרים. על מנת לשפר מרכיבי כושר גופני חשוב לייצר התקדמות באימונים ולתת גירויים מספקים למערכת התנועה, וניכר כי עינב נמצאת במסגרת טובה בעניין הזה. שברי מאמץ הם דוגמה לפציעת 'שימוש יתר' קלאסית. עליה להקפיד על המינונים והעצימויות על מנת להימנע מפציעות כאלו בעתיד".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"בעלי עור שמן צריכים לשטוף את הפנים בערב עם סבון להסרת תאים מתים, פסולת ושאריות שומן. רק לאחר מכן יש למרוח את תכשיר הלחות. קרם הגנה משמש יש למרוח בכל בוקר ולא רק לפני יציאה לשמש.
"יש כיום מספר אפשרויות טיפוליות לשיפור מראה עיניים עייפות ושקועות, בין השאר טכנולוגיות לייזר, טיקסל, גלי רדיו, אולטרסאונד וגם הזרקה של חומצה היאלורונית. לעיתים נדרש שילוב של כמה שיטות יחד על מנת להגיע תוצאה טובה. טכנולוגיות מבוססות גלי רדיו וואקום יכולות לתת שיפור במראה צלוליט. ניתן לפנות לרופא עור לקבלת הסבר מפורט על אפשרויות של תכשירים וכדורים נגד נשירת שיער".
צביה חי־אל, מנחה, מאמנת ומנהלת מרכז מעגלים:
"נראה שהשנים עשו לעינב טוב. היא התאזנה, מצאה עיסוק שהיא אוהבת וחיכתה להגשים אותו שנים רבות, התחתנה עם אהוב ליבה והביאה שלוש בנות לעולם. היא בחורה נחושה שיודעת מה היא רוצה ויש לה את הדרך הייחודית שלה להגיע למטרות שלה. עם זאת, יש לה עוד כמה דברים שכדאי לה לשפר.
"ניכר שיש לה יחסים לא הכי בריאים עם אוכל. הייתי בודקת יותר לעומק את הגישה של עינב לשינוי שעברה על מנת למנוע מצב שבו השינוי הופך להיות קיצוני לצד השני. ייאמר לזכותה של עינב שהיא מאוד ערנית ומודעת למה שהיא עושה, ולכן תהליך של העמקת המודעות בנושא יכול רק לקדם אותה".
הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
