סמוטריץ' למשנה ליועמ"ש בדיון על חוק הלאום: "אתה כלום"
לאחר שנתניהו ובנט הסכימו על החלק הנוגע להתיישבות היהודית, מתכנסת הוועדה המשותפת להצביע על סעיפי המחלוקת. המשנה ליועמ"ש: "ישראל היא מדינה ייחודית ליהודים - מה שיוצר אפליה". סמוטריץ': "אין תוקף לפרשנות שלך". המפלגות החרדיות דורשות לשנות את אחד הסעיפים
סערת חוק הלאום: הוועדה המשותפת לחוק הלאום בראשות ח"כ אמיר אוחנה מתכנסת הבוקר (ב') לדיון על סעיף 7 החדש (סעיף "שימור המורשת") ולהצבעה על ההסתייגויות לסעיפים 5 ו-6 (סעיפי "קיבוץ גלויות" ו"הקשר עם העם היהודי"). חוק הלאום הובא להצבעה אתמול, אך בשל מחלוקות בקואליציה לא הצביעו חברי הוועדה המשותפת לחוק הלאום על הסעיפים מעוררי המחלוקת בחוק. ynet העביר בשידור ישיר את הדיון וההצבעה.
הדיון בוועדה הופסק להתייעצות סיעתית לאחר שיהדות התורה וש"ס הודיעו כי הם דורשים לשנות את סעיף ימי המנוחה והשבתון אחרת ישקלו הצבעתם על החוק.
מליאת הכנסת מתכנסת השבוע בפעם האחרונה לפני היציאה לפגרת הקיץ, ולכן בקואליציה נחושים להעביר את החוק בוועדה הבוקר כדי שיעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית עוד במושב הזה. נוסח זה מוסכם גם על הגורמים המשפטיים והן על מפלגות הבית היהודי והליכוד והוא מובא כעת לאישור הוועדה המשותפת לענייני חוק הלאום טרם ההצבעה במליאת הכנסת.
עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר כי "יש הרבה מדינות דמוקרטיות בעולם, אבל אין עוד מדינה שהיא גם דמוקרטית וגם יהודית. אנחנו ייחודיים במובן הזה. על המתח הזה נמצא כל הדיון הזה והתפקיד שלנו. ופה אני אשיב לח"כים מהרשימה המשותפת: כשאתם באתם ואמרתם 'התיישבות יהודית משמע אין ערבים' - באנו ואמרנו לחלוטין לא".
נזרי הוסיף: "יש הבחנה בין זכויות הקולקטיב לזכויות הפרט; זכויות לאומיות יש במדינה הזו ליהודים. אני מאמין בזה גם כמשפטן וגם אזרח, וכמו שכתוב בסעיף 1ג - היא ייחודית לעם היהודי. אני לא יכול להתווכח עם זה שזה יוצר אפליה. אני אומר את זה בלי להתנצל. לעומת זאת, בפן של זכויות פרט אין ואסור שיהיה הבדל".
בתגובה, תקף אותו ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): "הפרשנות המשפטית שלך לא שווה. מה שאתה אומר זה כלום". זמן קצר לאחר מכן ולבקשת חברי הכנסת, התנצל האחרון בפני נזרי.
במהלך הדיון התגלע ויכוח בין ח"כ יואל חסון לח"כ אבי דיכטר, שהיו חברים לסיעה ב"קדימה" כשהחוק עלה לראשונה בשנת 2011. "אתה היית סוס טרויאני שקיים קשר עם נתניהו וחוק הלאום היה המטרה שלך להגיע מקדימה לליכוד", אמר ח"כ חסון. "זה היה כרטיס הכניסה שלך לליכוד, וכמו שאני רואה - הליכוד לא קיבל אותך בכזו אהבה למרות החוק שהבאת לו.
"ח"כ דיכטר מתרגש כל הזמן לספר שאני חתמתי איתו על החוק מ-2011", הטיח חסון בדיכטר, "אבל מה שהוא לא מספר זה שברגע שהצעת החוק הזו עלתה והוצגה בפני סיעת קדימה, ח"כ ליבני, שמביעה כנראה יכולות מנהיגות יותר גבוהות מראש הממשלה שלנו, פשוט הטילה וטו על החוק הזה".
דיכטר לא נשאר חייב: "אני חייב לומר לך, יואל, שלא זכרתי שאתה היית מהתומכים בחוק. מה שכן זכרתי זה שהייתה בקשה לתיקון כמה דברים; תוקנו הדברים - אבל מאז הוא לא עלה על ידי המנהיגה ציפי לבני. לא בגלל שיש מנהיגות, הוא לא עלה אלא בגלל פיק הברכיים. הרי היו 40 חברי כנסת שתמכו. הזיקית מקנאת בך על כמות הצבעים שאתה יודע להחליף".
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר כי "כל מי שחי במדינה שלנו יודע שהשילוב של חרדים ואינם חרדים בבניין משותף יכול להיות טוב ויכול להיות רע - יש מקומות שזה לא הוכיח את עצמו. לכן יש בציבור החרדי יש מי שחושב שראוי שהם יקימו שכונות לעצמם. אני חושב שהסעיף (7ב) כפי שהיה בנוסח המקורי היה יכול היה לאפשר לציבור הדתי להקים קהילות משלהם, לדעתי היה צריך להביא לביטוי את האפשרות לאנשים להקים קהילה משל עצמם, היה ראוי להשאיר את הנוסח הקודם".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) התייחסה להצבעה על ההסתייגות של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) אתמול: "חציתם קו אדום בהתנהלות ההצבעות בוועדה. טוב שיש וידאו, כי חס וחלילה לסמוך על עדויותיהם של חברי הכנסת מהאופוזיציה. אתם לא רק מגחכים אותנו, אתם מבטלים אותנו, מוחקים אותנו, וככה הידרדרו דמוקרטיות בעולם. ככה בדיוק".
רוזין פנתה לח"כ דיכטר: "בזכות מרצ יש לך מדינה חזקה. הדה-לגיטימציה שאתם עושים למדינה זה מה שפוגע בנו. אתה פאתט, הפוסט שהעלית הוא פאתטי לחלוטין, אבל כנראה לא היית מספיק באופוזיציה כדי לנהל בצורה הוגנת הצבעות. תדאגו שלפחות למראית עין ההתנהגות שלכם תהיה דמוקרטית".
במהלך הדיון קרא ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) לחברי הכנסת החרדים: "אני מבקש שלא תצטרפו להצבעה הזו, אלא תצביעו איתנו נגד ביטול סעיף השפה הערבית".
אתמול, בתום מגעים אינטנסיביים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט - הושגה הסכמה בנושא סעיף ההתיישבות היהודית בחוק. על פי הנוסח המתוקן, שהוצע על ידי שר החינוך ויו"ר הבית היהודי, סעיף 7 - שעמד בלב המחלוקת - ינוסח באופן הבא: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".
במהלך ההצבעה אמש פרצה מחלוקת סביב הסתייגות של ח"כ בצלאל סמוטריץ', ולפיה "בסעיף קטן (ב), אחרי 'התרבותית' יבוא 'הדתית'" ("מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית"). חברי הכנסת מהאופוזיציה דרשו לבדוק את המצלמות בנוגע להצבעה על הסתייגות זו, היועץ המשפטי של הוועדה נעתר לבקשתם ומצא כי אכן היה פסול בהצבעה.
החלק בחוק שעורר את התנגדותם של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ושל נשיא המדינה ראובן ריבלין הוא סעיף 7, כשחלק א' בסעיף מציע לראשונה בחקיקה להעניק זכות לכל תושבי המדינה לפעול לשימור תרבותם, מורשתם, שפתם וזהותם. בחלק ב' בסעיף הוצע להסמיך את המדינה לאפשר לקהילה, לרבות לקהילה המבוססת על בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת. כל זה העלה חשש כי החוק בעצם מדיר אוכלוסיות וכן מאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד.
הלחץ של היועץ המשפטי לממשלה ושל נשיא המדינה הובילו לכך שראש הממשלה נאלץ להתפשר בסופו של דבר על הסעיפים בחוק, שיובא לאישור סופי בכנסת.
אתמול, בעקבות התעקשות של השר יריב לוין, סוכם כי בנוסח ייקבע במפורש שהמדינה תעודד, תבסס ותחזק התיישבות יהודית, באופן שמבהיר כי עידוד ההתיישבות היהודית הוא מימוש לגיטימי של החזון הציוני ואיננו אפליה פסולה או חוסר שוויון.
הצעת חוק הלאום של ח"כ אבי דיכטר וקבוצת חברי כנסת נוספים מבקשת לעגן בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - מדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל ואת השפה העברית כשפה הרשמית. השפה הערבית תהיה בעלת מעמד מיוחד ותוסדר בחוק נפרד (בניגוד לנוסח קודם, לא כתוב שהערבית תונגש במוסדות ציבור).
מבקריו של החוק טוענים שהסעיף העוסק ב"שימור המורשת" - כפי שהוא מנוסח כיום בהצעה - עשוי לאפשר לחרדים בנסיבות מסוימות להנהיג פטור מלימודי מקצועות הליבה במוסדות הלימוד. עם זאת, גורמים שעסקו בניסוח החוק גורסים כי הטענה אינה נכונה, ואין זאת הכוונה המשתמעת מהסעיף.
שלשום השתתפו כ-2,500 בהפגנה בתל אביב נגד חוק הלאום, בטענה שמדובר בחוק גזעני ומפלה. הם יצאו מכיכר רבין לצעדה שהסתיימה בעצרת בצומת הרחובות דיזנגוף ובר גיורא. בין השאר השתתפו ארגונים כגון תנועת עומדים ביחד, אגודת יהודי אתיופיה, שלום עכשיו, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עמותת סיכוי, המטה למאבק בגזענות בישראל ומרכז מוסאוא.
לפנייה לכתב/ת 
