חוק הלאום: החרדים דורשים להתייעץ עם רבנים
חוק הלאום ממשיך לעורר סערה במערכת הפוליטית - והחרדים דורשים להתייעץ על סעיפים מסוימים בחוק. המשמעות: החוק לא יובא להצבעה היום. האופוזיציה: "סיכמנו על דחיית ההצבעה על חוק הפונדקאות". אבי גבאי: "התנהלות הקבינט תוביל למלחמה"
החרדים כעת מבקשים לקיים התייעצות עם הרבנים בשל התנגדותם לכמה מהסעיפים בחוק הלאום. החוק היה אמור לעלות להצבעה כבר היום במליאה, אך בשל ההתנגדויות, והעובדה שרק מחר יצביעו על ההסתייגויות בנוגע לסעיף 7 מעורר המחלוקת, ההצבעה נדחתה ועשויה להתקיים רק ביום רביעי. במקביל, יו"ר סיעת המחנה הציוני בכנסת, ח"כ יואל חסון, הודיע כי סיכם עם יו"ר הקואליציה דודי אמסלם (הליכוד) כי תידחה ההצבעה על חוק הפונדקאות בכמה חודשים.
סמוך ל-14:00 התכנסה ישיבת סיעת המחנה הציוני. היו"ר אבי גבאי אמר: "אני רוצה להתחיל באזהרה. ההתנהלות של הקבינט תוביל למלחמה שאיש לא רוצה בה. הדיווחים וההדלפות לתקשורת עושים לכולנו דז'ה וו. ככה התחיל צוק איתן - מלחמה שנתניהו לא ידע לנהל. בלתי נתפס שחברי קבינט וראש הממשלה יושבים בישיבות קבינט ושוקלים רק שיקולים פוליטיים, אלקטרוליים ותקשורתיים".
במפלגתו של בנט הגיבו לדברים של ליברמן ב-ynet: "ליברמן שר ביטחון חלש, נבוך ושקוף. עדיף שיתמקד במיגור הטרור בדרום. בנט פנה לראש הממשלה לבצע פוליגרף על ההדלפה אתמול ומוכן להיות הראשון שיתייצב. השאלה אם ליברמן יהיה השני".
בהמשך הגיבו במפלגת ישראל ביתנו לדברים. "צר לנו שבעיצומה של לחימה, כששר הביטחון פועל להשבת השקט והביטחון, שר החינוך ומפלגתו החלו את מערכת הבחירות בקמפיין פוליטי להכפשת הרמטכ"ל ומערכת הביטחון", אמרו במפלגתו של ליברמן. "מפלגת ישראל ביתנו קוראת לבנט להתמקד בהכנת מערכת החינוך לפתיחת שנת הלימודים ובשיפור התוצאות של תלמידי ישראל".
במהלך הדיון בקבינט שנערך אתמול בעקבות ההסלמה ברצועת עזה בסוף השבוע התגלעו חילוקי דעות בין השר בנט לרמטכ"ל איזנקוט. לפי הפרסום בחדשות 2 מהדיון, שר החינוך שאל "מדוע לא לירות בכל מי שיורה נשק אווירי לעבר היישובים שלנו וגם לעבר החוליות?", ועל כך השיב איזנקוט: "אני לא חושב שלירות בנערים וילדים שלפעמים הם אלה שמשגרים את הבלונים והעפיפונים זה נכון".
בנט, כך דווח, המשיך להקשות: "ואם מדובר בבוגר שמזוהה כבוגר?". איזנקוט השיב בשאלה: "אתה מציע להפיל פצצה ממטוס על חוליות משגרי עפיפונים ובלונים?", ועל כך השיב השר בנט בחיוב. בהתייחסו לכך טען איזנקוט בדיון כי "זה נוגד את עמדתי הצבאית והערכית". ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את צה"ל בדיון להפסיק את טרור העפיפונים ובלוני התבערה.
שר הביטחון ליברמן, שכאמור מתקשה לקבל את התנהלותו של השר בנט בישיבת הקבינט, אמר עוד כי "לעשות סיבוב על גבו של רמטכ"ל זה אומר שלאותו בן אדם אין פשוט שום קווים אדומים, ואני לא חושב שמן הראוי בכלל שנתייחס לזה. אני לא הזכרתי שום שם, אני לא מתכוון להתייחס פרסונלית. אני לא זוכר מה היה בישיבת הקבינט".
בהתייחסו לביקורת שהטיח בו שר המודיעין ישראל כץ ולפיה הוא לא הביא שום תוכנית למיטוט חמאס ולכיבוש עזה, ציין ליברמן כי "אין לי שום טענה לשר כזה או אחר. בפוליטיקה זה לא משנה, כל פוליטיקאי מתיימר להיות שר הביטחון וזה לא משנה אם הוא שר בממשלה או חבר כנסת באופוזיציה. תפקידו תמיד לבקר את שר הביטחון. אני פועל לפי משנה סדורה, עם דברים מסודרים".
השר לוין: "חוק הלאום יחזיר את הרוב היהודי לגליל"
במקביל לדיון הסוער בוועדה המיוחדת בכנסת, התראיין היום באולפן ynet מוביל החוק, השר יריב לוין, והתייחס למשוכה הבאה הצפויה לו בהמשך, בבג"ץ. "עד היום לא היתה התערבות בחוקי יסוד. אין דבר כזה שבית משפט שם את עצמו גם מעל מה שהוא קורא החוקה, ומחליט שהוא גם קובע מהם ערכי היסוד ומהם חוקי היסוד", אמר לוין.
לנוסח המעודכן של חוק הלאום - לחצו כאן
אתמול סיכמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, על נוסח פשרה לסעיף שעורר את מרב המחלוקת, ונגע לאפשרות להקים יישובים לקהילה לאומית. על פי הנוסח המתוקן, סעיף 7 ינוסח באופן הבא: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". עם זאת, זה הדבר היחיד שיישאר בסעיף 7 שעורר את מרב המחלוקות. לדברי לוין, "מדהימה אותי ההתנגדות שהחוק מעורר בשני מקומות, במערכת המשפט ובאופוזיציה".
- אל תשכח את בית הנשיא.
"אני לא רוצה להכניס את הנשיא לתוך הוויכוח הפוליטי, למרות שלפעמים נראה שהוא מתאמץ להיות שם. החוק הזה הוא חוק רטרו, הוא לא ממציא שום דבר חדש, הוא בסך הכל אומר את מה שהיה מובן מאליו בשנות קיומה הראשונות של המדינה, עד כדי כך שלא היה צריך לכתוב אותו על ספר, והסיבה שצריך אותו היא העובדה שלאורך שנים בפסיקות של בתי המשפט, מה שהיה מובן מאליו הלך והתכרסם. הלך ונעלם.
"הגענו למין מציאות שבה הדבר הכל כך מובן הזה של הזכות שלנו להתיישב בכל מקום, של החובה של המדינה לעודד התיישבות יהודית, של הלגיטימיות של מתן תמריצים להתיישבות יהודית, כל הדברים האלה הפכו לאי שוויון ולאפליה פסולה, ואת זה אנחנו באים לתקן".
לפנייה לכתב/ת 
