למבורגיני הורקאן (נהיגה ראשונה) - החלום ושברו
למבורגיני הייתה בעבר אקזוטיקה מוטורית שפוסטרים שלה עיטרו אינספור חדרי שינה של נערים מתבגרים. היום היא משהו אחר, וחולקת רכיבים רבים עם בעלת הבית, אודי הגרמנית. האם היא עדיין החומר ממנו עשויים חלומות?
במה נהגנו: למבורגיני הורקאן LP610-4
מתחרים: פרארי 488 GTB, פורשה 911 טורבו S, אודי R8 פלוס
מתי אצלנו: לא תגיע רשמית
מחיר משוער: 2 מיליון שקל
בעד: עיצוב מדהים, מנוע פנטסטי
נגד: התנהגות מאכזבת, נוחות בעייתית, שימושיות זוועתית
בגדול: למבורגיני הורקאן היא הדגם הבסיסי בהיצע יצרנית רכבי הספורט האיטלקית ומחליפת הגייארדו, המכונית שסייעה ללמבורגיני להגדיל את מכירותיה פי 3.5. כמו קודמתה, גם היא חולקת פלטפורמה ומכלולי הנעה עם מכונית הספורט של בעלת הבית, אודי R8 העדכנית.
צ'מפיון מוטורס - זכיינית קונצרן פולקסווגן - אינה מייבאת אותה אמנם, אך בכל זאת הגיעו מספר יחידות ממנה לכבישי ישראל בערוצים שונים. סיבה מצוינת כדי לבדוק האם הצליחה למבורגיני לשמר את ה-DNA שלה, זה שהצמיד תמונות של דגמיה השונים על קירות נערים בשנות השמונים. ואולי סתם לוודא שבדרך לקהל רחב יותר, היא לא איבדה מקסמה.
עיצוב ותא נוסעים: ההורקאן נראית איטלקיה טהורה לכל דבר ועניין. אומנם אין לה את דלתות שנפתחות כלפי מעלה, אבל היא ללא ספק אחת הנאות שיצאו משערי החברה, פחות מוחצנת מדגמי קצה מפורסמים כמו קונטאש, דיאבלו ואוונטדור אבל הרבה יותר הרמונית ואלגנטית.
למרות שהיא כבר בת ארבע, עיצוב הפנים עדכני ומציג את מתג ההנעה הנפלא ביותר בו נתקלנו. עם זאת, סוללת המתגים שמפוזרת על הקונסולה הופכת את התפעול לאחד המסורבלים בהם נתקלנו. כך למשל, כדי לאפשר מקום לצמד מנופי ענק לשליטה ידנית בתיבת הילוכים, עברו מתגי האיתות והמגבים לההגה - הסטה של המתג לאחד הצדדים מפעילה, לחיצה מכבה. הפעלת המערכות השונות מבוצעת דרך חוגת (בדומה ל-MMI של אודי) עם תצוגה משתנה על-גבי לוח מחוונים דיגיטאלי ("12.3). לשמחתנו, אין מסך מגע.
למושבים הנפלאים למראה תמיכה מצוינת לגוף הנהג והנוסע, אבל מסעד הגב הרגיש כאילו אדם גבה קומה מנסה להידחק מאחור. שדה הראיה לפנים, לצדדים ובעיקר לאחור מוגבל עד בלתי אפשרי. להשתחל ברחובות צרים או בחניון צפוף תוך המנעות מפגיעה בעצמים שונים? עם טנק מרכבה יהיה לכם כנראה קל יותר. תא המטען (מלפנים) מכיל 150 ליטר בלבד וספק אם יכיל אפילו תיק נסיעות צנוע.
יחידת הנעה וביצועים: למבורגיני היא האחרונה מבין יצרניות האקזוטיקה ש(עוד)לא נכנעה לתקני זיהום האוויר. המנוע אטמוספרי וענק (5.2 ליטר) וכולל לא פחות מ-10 צילינדרים בתצורת V. ההספק המרבי עומד על 610 כ"ס ומשודך לתיבת שבעה הילוכים כפולת מצמד והנעה כפולה-קבועה. הזינוק ל-100 קמ"ש ייקח 3.2 שניות בדרך ל-325 קמ"ש מרביים ומהירים מאוד ביחס לכל דבר אחר על הכביש. אלא אם כן קוראים למכונית שעומדת לידכם ברמזור פרארי GTB 488.
תיבת ההילוכים אינה מהמשובחות שבנמצא, עם העברות גסות בנסיעה עירונית ואיטיות מפתיעה בעת הורדת הילוכים. ניתן לעבור לשליטה ידנית מלאה אך רק במצב "מסלול" הקיצוני ביותר בבורר הנהיגה, והמכונה כאן אנימה (Anima, נשמה באיטלקית) שגם מביא לניתוק חלקי של בקרת היציבות. מה שיש להורקאן, הוא סאונד אלוהי. הבוכנות שנושמות אוויר בכוחות עצמן טסות כל הדרך ל-8,500 סל"ד ומפיקות סימפוניה שלא תקבלו בשום מתחרה מוגדשת.
נוחות והתנהגות: נוחות נסיעה אמנם אינה אחת מנקודות החוזק של מכוניות ספורט קיצונית, אבל גם ברף הלא-מאוד-גבוה, ההורקאן בולטת לרעה. מיתליה נוקשים באופן בלתי נתפס ומעבירים לנוסעים גם את הסדקים המזעריים ביותר על אוטובאן גרמני סלול באופן עילאי. שיבושים עירוניים? עשו לעצמכם טובה, אל תנסו את זה כלל. בולמי זעזועים אדפטיביים מוצעים כאופציה ועשויים היו לשפר את התחושה, אך לא הותקנו במכונית שנמסרה לידינו.
בכל הנוגע ליכולת הדינמית, אין הפתעות. בדיוק מה שהייתם מצפים למצוא במכונית מסוג זה. האחיזה פנטסטית והנכונות לשינוי כיוון כמעט טלפאתית. גם תודות לגומי המשובח (פירלי P-זירו) אבל בעיקר בגלל מרכז כובד סופר-נמוך ותצורת מנוע מרכזי. בלמי הקרבון המגיעים כציוד תקני מציעים יכולת האטה מעולה.
אבל זו מכונית שדורשת נהיגה מסוג מיוחד. שכן התנהלות "רגילה" תייצר תת היגוי מרגיז הן בכניסה לפניה והן ביציאה ממנה, בעיקר בגלל מערכת ההנעה שמנסה לגרום למכונית להתיישר. בשונה ממכוניות הנעה כפולה חזקות אחרות כמו פורשה 911 טורבו, ניסאן GT-R או אפילו ב.מ.וו M5, האצה מוקדמת מדי בבייבי-למבו תגרום להרחבת קו הפניה, כאילו מדובר היה במכונית הנעה קדמית.
מכונית המבחן צוידה במערכת היגוי דינמית המשנה את יחס העברה של ההגה בהתאם למהירות. זה אומנם מאפשר פחות עבודת ידיים (2 סיבובים מקצה לקצה), אבל ההגה אילם באופן מפתיע לרעה, ומקשה על מינון מדויק בנהיגה מהירה.
סיכום: למרות בעלת הבית הגרמנית, ההורקאן לא איבדה את מקורותיה מבחינת עיצוב ויחידת ההנעה - שני אלמנטים שיגרמו לכם ללא ספק להתאהב בה באופן מיידי. מאידך, בניסיון להעניק לה אופי בטוח יותר שיתאים לקהל רחב, היא הפכה צפויה מדי וחסרת הקסם הפראי שאפיין את קודמותיה. וחבל שכך.
מנוע | V10, אטמוספרי |
נפח / סוג דלק |
5,204 / בנזין |
הספק מרבי | 610 כ"ס ב-8,250 סל"ד |
מומנט מרבי | 57.1 קג"מ ב-6,500 סל"ד |
הנעה / תיבת הילוכים | כפולה קבועה / כפולת-מצמד, 7 הילוכים |
אורך | 445.9 ס"מ |
רוחב | 192.4 ס"מ |
גובה | 116.5 ס"מ |
בסיס גלגלים | 262 ס"מ |
משקל יבש | 1,422 ק"ג |
חלוקת משקל קדימה / אחורה | 43% / 57% |
נפח תא מטען | 100 ליטר |
100-0 קמ"ש | 3.2 שניות |
מהירות מרבית | 325 קמ"ש |
תצרוכת דלק (ממוצע יצרן) | 6.8 ק"מ לליטר |
פליטת CO2 (ממוצע יצרן) | 339 גרם לק"מ |
מחיר משוער | 2 מיליון שקל |
כריות אוויר | 5 |
בקרת יציבות? | כן (לחצו כאן להסבר) |
דירוג בטיחות (Euro NCAP) | לא בוצע |
תודה לחברת F1 Exclusive המתמחה ברכישה ושירות של רכבי ספורט באירופה ול-Dörr Group סוכנות למבורגיני בפרנקפורט.