צה"ל הופך מצבא העם לצבא האל

שיחה בין חיילים סדירים סביב שולחן האוכל שלנו חשפה בפנינו את ממדי הכפייה הדתית על לובשי המדים. כך הופכים את הדת למטבע של מדון

ענת לב-אדלרפורסם: 17.07.18 , 13:15

ארכיון(צילום: AFP)

בליל שישי האחרון אירחנו סביב שולחן האוכל המשפחתי כמה חיילים בסדיר, ומטבע הדברים התנהלה שיחה על הווי החיים בבסיסים – רחוקים וקרובים, פתוחים וסגורים, קרביים וג’ובניקים – ועל השירות בכלל. מהדברים עלה שכולם מרגישים רוח אחידה שמנשבת סביבם בעוז בזמן האחרון, ולאו דווקא רוח המפקד. זו רוח אינטנסיבית של הדתה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

זה התחיל בסיפורים שכבר פורסמו: החל בטבח צבאי שהכין ארוחה ללוחם טבעוני שחזר מפעילות שטח וגילה שהאספקה הטבעונית לא הספיקה להגיע לבסיס עד כניסת השבת, ובמקום לקבל ח"ח, הטבח חוטף ריתוק כיוון שהדליק אש.

זה המשיך בשלט תמוה שנתלה במקלחות של בא"ח גבעתי שלפיו אין להתקלח במים חמים בשבת, כי פעולת חימום המים מחללת שבת – אז תתקלחו במים קרים או תחכו למוצ"ש (כעבור ימים אחדים, בעקבות הדיווחים בתקשורת, הוחלפה הקריאה לחיילים שומרי שבת בלבד).

וזה נגמר בחיילות בקורס מפקדות שריון בבסיס שיזפון שנאסר עליהן ללבוש חולצת טריקו לבנה כדי לא לפגוע ברגשות חיילים דתיים, חיוב חיילות ללבוש באימונים טייטס ארוכים מתחת למכנסי ספורט קצרים בשם הצניעות, הדרת חיילות מפינת העישון הכללית בבסיס כדי לא "לעורר" את החיילים הדתיים, וכמובן המקרה של החייל שחטף ריתוק כי נישק את חברתו בשטח הציבורי בבסיס.

משם הפליגו הסיפורים לאיסור להשתמש במתקן לקירור מים במהלך השבת, כיוון שהוא – ניחשתם נכון – מחובר חשמל, ולכן שותים מי ברז פושרים עד חמים גם באמצע הקיץ; אם במקרה השאלטר של המזגן קפץ בזמן שנשארתם שבת תיאלצו (בפקודה) להזיע בשקט עד צאת הכוכבים, והדוגמאות עוד רבות (וכל זה עוד לפני שחוק הגיוס, אם ייכנס לתוקף, יגרום לגדודי מלש"בים חרדים להסתער על בסיסי צה"ל).

נראה שמשהו בסיסי מאוד נשכח כאן: צבא ההגנה לישראל לא נועד לשמור על השבת - הוא נועד לשמור על המדינה, כמו כל שאר הגופים שערבים לביטחון אזרחי ישראל ופועלים 24/7. תארו לכם שיאסרו על צוות בבית חולים להרים את השלטר כי נכנסה שבת, או שיורו לחברת מקורות להפסיק את הובלת המים כדי לא לפגוע בציבור הדתי.

לדרוש מחיילי צה"ל להציב את ההלכה לפני החיים עצמם משמעו לפגוע ביכולתם לשרת את המדינה. ולכן, לוחם שצריך להדליק את האור בשבת ידליק את האור, וחייל שצריך להדליק מזגן ידליק את המזגן, וימזוג לעצמו מים ממתקן הקירור ויקבל ארוחה חמה ולא יחשוש שמדובר בהפרת פקודה ובעונש שצמוד אליה כמו דיסקית לצוואר. כי בואו נזכור, מה שבמטבחי בתי החולים הוא רק בקשה מנומסת – "אנא הימנעו מלחמם אוכל במיקרוגל בשבת" – בבסיס הוא פקודה שהפרתה גוררת עונשים, כולל ריתוק, בלי יכולת של החיילים להתגונן מול ההחלטה, שגם מפקדיהם נאלצים למלא.

"יצא גבר הטבח", נשמעו הקולות סביב השולחן אצלנו בבית. "אני הייתי מכין 40 ארוחות לחיילים קרביים טבעונים גם בידיעה שאני הולך לחטוף שבת, ולא משאיר אותם רעבים", הצטרפו אלה לדברי אלה, ולנגד עינינו סביב השולחן הצטיירו המחנות: אלה שכופים את הדת והופכים אותה למטבע של מדון, ואלה שמאמינים ב"חיה ותן לחיות". וכמובן עלתה השאלה המפחידה: האם צבא ההגנה לישראל הולך והופך לנגד עינינו מצבא העם לצבא האל?

ואל תטעו, לא מדובר במאבק על דמותו של הצבא, אלא במלחמה על דמותה של החברה הישראלית כולה, שהולכת ומשנה דמותה מחברה ליברלית ופתוחה שמקדשת את המותר לחברה שמרנית ומגבילה שמקדשת את האסור. וכן, דווקא עכשיו, בעיצומם של ימי האבל על חורבן בית המקדש, אל לנו לאפשר להיסטוריה לחזור על עצמה.