"זו לא התרבות שלנו": מי נמצא בראש המעתיקנים

היישובים המצטיינים הם המבוססים וכל אלו שנמצאים בצמרת רשימת ההעתקות - הם יישובים ערביים. כך עולה מנתוני "התמונה החינוכית" שפרסם משרד החינוך, נתונים המסכמים את שנת הלימודים תשע"ז (2016-2017).

מהו שיעור הזכאות לבגרות בעיר ובבית הספר של ילדיכם, מהו אחוז משלימי "בגרות מצטיינת" וכמה סיימו חמש יחידות לימוד באנגלית ובמתמטיקה? היכנסו לאתר "שקיפות בחינוך " כדי לבחון את הנתונים המלאים, בכל יישוב ובכל בית ספר.

ביישוב ערערה בנגב, שעל פי הנתונים הוא היישוב המוביל בישראל בשיעור המחברות הפסולות, יותר מעשרה אחוזים מהמחברות בבחינות הבגרות השונות נפסלו. אחריו המועצה המקומית הבדואית בצפון בסמת טבעון עם 7.6 אחוזים של מחברות פסולות ובהמשך הדירוג הלא מחמיא נמצאים עוד שמונה יישובים ערביים ובדואיים: תל שבע, כפר מנדא, כסייפה, ביר אל מכסור, מועצת אל קסום בצפון הנגב, סכנין, ג'סר א-זרקא וטורעאן.

"הסיפור הזה הוא סיפור מתמשך והוא מתחיל בשלבים הרבה יותר מוקדמים מהבגרות", אומר ד"ר חאלד אבו עסבה, ראש בית הספר לחינוך במכללת אל קאסמי בבאקה אל גרבייה ומנהל מכון מסאר למחקר חברתי. "תלמיד שמתקשה, רוצה להצליח ולוחצים עליו - אז או שהוא מעתיק או שמעודדים אותו להעתיק. הפיקוח על המגזר הערבי צריך להיות יותר קפדני וזהו נושא כאוב במיוחד אצל הערבים".

ד"ר אבו עסבה מציין כי "כולם מסתכלים ורואים בהעתקות דבר חמור ודבר שאסור שייעשה. ההורים, המורים, כולם, אבל בפועל אנחנו רואים שכולם גם שותפים לתרמית הזו ויש לכך השלכות חברתיות הרבה יותר עמוקות. מי שמעתיק בבחינה יכול לרמות גם בדברים אחרים, ואנחנו רואים שגם באוניברסיטה הרבה יותר תלמידים ערבים עומדים בפני ועדות המשמעת בחשד להעתקות, כי הם באים עם ההרגלים האלו מבתי הספר".

לדבריו, "במגזר הערבי לפעמים ההורים לוחצים על המנהלים להגיש את התלמידים לבגרות גם כשהם לא מוכנים, ואז ניגש לבגרות ילד שהמורה מראש יודע שהוא לא יצליח לעבור את הבחינה. בנוסף, תלמידים ערבים הם בתת-אבחון של לקויות למידה, ולכן הם מגיעים עוד יותר לא מוכנים. זו תופעה מדאיגה שצריך לטפל בה בשלבים יותר מוקדמים, אבל משרד החינוך לא עושה את זה. אי אפשר להגיד שזו התרבות שלנו, כי זה ממש לא נכון. הציבור הערבי לא אחראי על מערכת החינוך, אלא משרד החינוך. לכן, גם כשיש העתקות זו האחריות של משרד החינוך לטפל בזה. אני מבטל את הטענה שבחברה הערבית מחנכים לרמאות".

הבגרות המצטיינת: רוב מוחץ ליישובים מבוססים

נתונים נוספים שנחשפו במסגרת "התמונה החינוכית" נוגעים לאחוז בעלי "בגרות מצטיינת". ההגדרה של "בגרות מצטיינת" היא זו - ממוצע ציונים מעל 90, נבחן/ה במתמטיקה ברמת 4 יחידות לפחות ובאנגלית ברמת 5 יחידות וביצע/ה מעורבות חברתית ב"הצלחה מרובה". מהנתונים עולה כי רמת השרון היא המובילה באחוז בוגרי "בגרות מצטיינת" עם כמעט 32%. למקום השני הגיעה גבעת שמואל עם 26% מהבוגרים.

וזה לא המדד היחיד שבו גבעת שמואל בצמרת. העיר הקטנה נמצאת בחלק העליון של הטבלה גם במדדים חיוביים רבים אחרים: אחוז הזכאות לבגרות, בוגרי 5 יחידות אנגלית ובוגרי 5 יחידות במתמטיקה. "הישג זה הוא בראש ובראשונה של כל תלמיד ותלמידה", אומר ראש העיר יוסי ברודני, "אבל הוא גם פרי שילוב של ההשקעה האינסופית של סגלי החינוך וההוראה, מערכת חינוך עירונית חזקה ואיכותית שממשיכה לשפר ולהשתפר כל העת ואוכלוסייה איכותית שמחנכת למצויינות לימודית, אבל לא פחות חשוב מכך ערכית".

עם זאת, וכמו במדדים נוספים, גם בכל הנוגע ל"בגרות מצטיינת" נראה קשר הדוק במיוחד בין המעמד הסוציו-אקונומי של הרשות לבין הסיכוי להשיג בגרות מצטיינת: 8 מתוך 10 הרשויות הן מאשכול חברתי של 7 ומעלה: לצד רמת השרון וגבעת שמואל גם קריית אונו, תל מונד, מועצת לב השרון, רמת גן, עומר ואבן יהודה. מועצת גוש עציון, שהגיעה למקום החמישי ודיר חנא המדורגת שביעית הן היחידות שהגיעו לצמרת ואינן נמנות עם אשכול חברתי כלכלי של 7 ומעלה.

בין הערים הגדולות, בחיפה אחוז משלימי הבגרות המצטיינת הגבוה ביותר (9.7%), מעט יותר מראשון לציון (9.2%) ותל אביב (8.4%). בירושלים 5.4% הם בעלי בגרות מצטיינת ובבאר שבע רק 4.5%.

מנגד, ביישובים ג'סר א זרקא, ערערה, רכסים, בסמת טבעון, ביר אל מכסור, ערערה בנגב, מודיעין עילית, מועצת אל-קסום והר חברון - לא היה ולו תלמיד אחד עם "בגרות מצטיינת". יצויין כי ביישובים החרדיים (כמו מודיעין עילית ורכסים) בחלק ניכר ממוסדות החינוך אין לימודי ליבה ומכאן שגם רוב התלמידים אינם נבחנים בבחינת הבגרות.

רמת השרון מובילה בחמש יחידות

נתוני "התמונה החינוכית" כוללים גם את אחוז הזכאים לבגרות ברמת 5 יחידות במתמטיקה ואנגלית. רמת השרון מדורגת בפסגת רשימת בוגרי 5 יחידות במתמטיקה (40.7%) ובמקום הראשון (עם בנימינה גבעת עדה) גם ב-5 יחידות אנגלית עם 80.2 אחוזים. מהשוואת צמרת הבוגרים ברמת 5 יחידות במתמטיקה ואנגלית עולה כי רמת השרון, קריית אונו, תל מונד, גבעת שמואל ובנימינה גבעת עדה נמצאות בשתי הרשימות. כולן יישובים השייכים לאשכול חברתי-כלכלי 8 ומעלה.

בין הערים הגדולות, ראשון לציון מובילה הן בחמש יחידות לימוד אנגלית (51.7%) והן בחמש יחידות מתמטיקה (24.2%). חיפה מעט מאחוריה עם 49.6% ו-21.4% וגם בתל אביב נתונים דומים יחסית (48.7% באנגלית, 17% במתמטיקה). לעומת זאת, בירושלים רק כרבע מהתלמידים (25.2% ליתר דיוק) השלימו חמש יחידות לימוד אנגלית ורק אחד מ-12 (8.2%) סיים חמש יחידות מתמטיקה.

ומי בתחתית? בדומה ליתר המדדים, גם כאן נמצאים אך ורק יישובים חרדים, ערביים ובדואים. ברכסים, ביתר עילית ומודיעין עילית החרדיות אין ולו בוגר אחד של 5 יחידות מתמטיקה. בג'סר א זרקא, מועצת אל קסום ועילוט שבגליל התחתון פחות מאחוז אחד משלימי חמש יחידות מתמטיקה.

בנוסף לעובדה שבחלק ניכר ממוסדות החינוך במגזר החרדי אין לימודי ליבה ולכן התלמידים אינם נבחנים בבגרות, הסבר להישגים הנמוכים של המגזר החרדי מגיע גם מהתקציב. על פי נתוני "התמונה החינוכית", תלמיד מהמגזר החרדי זוכה לתקצוב שנתי של 13 אלף שקלים בשנה בממוצע. תלמיד מהחינוך הממלכתי-דתי זוכה לתקצוב כמעט כפול: 24 אלף שקלים.

עם זאת, בשנים האחרונות קם זרם חינוכי חדש במגזר החרדי - חינוך ממלכתי-חרדי (חמ"ח) המשלב גם לימודי ליבה וזוכה לתקצוב בשיעור גבוה בהרבה מאשר בבתי הספר החרדיים שאינם משלבים לימודי ליבה. העובדה כי זרם החינוך הזה, המפוקח על ידי המדינה, הכפיל את עצמו מבחינת מוסדות החינוך המשויכים לו בשנים האחרונות, מסמנת מגמה אפשרית של שינוי שעשוי להירשם בשנים הקרובות בכל הנוגע, בין היתר, לזכאות לבגרות במגזר החרדי.