שאכטות ומאהב במקום כדורים: נורית גפן ורבקה מיכאלי בריאיון סקסי
נורית גפן ורבקה מיכאלי לא חוגגות יום הולדת ("מה יש לחגוג? זה זיון שהצליח"), מעשנות שאכטות באמצע הלילה ומעדיפות לקחת מאהב ללילה אחד במקום כדור נגד דיכאון ("הוא לא נשאר בגוף והולך הביתה"). בריאיון ל"ידיעות אחרונות", מוסף 7 לילות לרגל העונה החדשה של "אף פעם לא מאוחר", הן לא דופקות חשבון ומכריזות: "הדור הזה יותר שמרן"
"הדור הזה יותר שמרן מאיתנו, כי אצלנו לא היה איידס והיו המון סמים טובים"', מכריזה נורית גפן, בריאיון משותף עם רבקה מיכאלי, שפורסם היום (ו') במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".
כתב וידאו: יפתח כרמלי, צילום: תומריקו, עריכה: שי קנפו
בריאיון לרגל עונת הבנות של "אף פעם לא מאוחר" שתשודר בשבוע הבא ברשת, השתיים מדברות ללא פילטרים על החיים שעברו. "אני חושבת שאם אתה כבר בזוג, תמיד שיהיה מאהב או מאהבת רפואית מהצד", מכריזה נורית, שהייתה נשואה ליהונתן גפן וביחד השניים הביאו לעולם את אביב ושירה. "יש גראס רפואי? שיהיה מאהב רפואי. כשאני הייתי נשואה היו לי מאהבים רפואיים. יש לי פתק מהרופא. כשהוא אמר לי, 'קחי כדור נגד דיכאון', אמרתי, 'למה שארעיל את עצמי? אקח מאהב. הוא טבעי, הוא אורגני, בלי תופעות לוואי. הוא לא נשאר הרבה בגוף והוא גם הולך הביתה'. שזה הכי חשוב".
רבקה: "הבנתי שאני יכולה לחיות לבד, אבל אני לא רוצה. אני בכלל מפחדת לפתוח פה. היום בעלי נוחר, ואם הוא לא נוחר אני צריכה להעיר אותו כדי לבדוק אם הכל בסדר".
נורית: "אני לא חוגגת ימי הולדת, ולא רק לעצמי, אני בכלל לא מבינה מה יש לחגוג. יום הולדת זה זיון שהצליח. והשיר הכי נוראי, 'שתזכה לשנה הבאה'. לילד בן שלוש. ברור שהוא יזכה. להפך, שלא תזכה עד 150 שנה. אצל הסינים שתחיה עד 120 זה קללה. והעידן הזה יביא את זה, זה עוד יהיה קללה".
עד עכשיו היית היחידה מבני משפחת גפן מאחורי הקלעים. אולי הפרונט שלהם שם אותך מאחור?
"הייתי הקהל שלהם. נשאתי את כולם על הגב. הייתה לי התמוטטות עצבים בגיל 50 והפסיכיאטר אמר לי, 'אני לא מבין איך הגעת רק עכשיו. איך משכת עד עכשיו עם השלושה אמנים האלה בבית'. חייתי בצל היצירה. כל יום מישהו בא עם שיר חדש, טור חדש, ציור חדש. רציתי יום אחד שלא יהיה כלום".
איך הייתן לדעתכן בתור אימהות?
נורית: "אני חושבת שלילדים שלי הגיע אימא טובה יותר. ישבתי עם הילדים והם אמרו לי, את היית אימא לא טובה, ומנו לי את כל הפאקים שעשיתי. וזה היה מול אורחים גם. הייתי אומללה והם אמרו לי, 'את ככה ואת ככה'. לקחתי את זה מאוד קשה. אמרתי, 'תנו לי צ'אנס לתקן', ואני מתקנת. סיפרתי על זה לחברות שלי והן צעקו עליי כולן - הילדים יגידו לך מה לעשות? את האימא, לא הם".
ומה הילדים צריכים לתקן כלפייך?
"הורים וילדים זו קומבינציה לא טובה".
רבקה: "עד שלא נולדו לי ילדים לא ידעתי באמת מה זאת אהבה".
נורית: "אהבה מלאה בתסכול. מלאה בפחדים. מלאה בחרדות. אני הלכתי לטיפול כדי להיות סבתא וגם כדי להיות אימא, זה לא בא לי טבעי. לא כל אחת מתאימה להיות אימא".
רבקה: "מגיל מסוים הם מתחילים לגדל אותך. הם מתייחסים אלייך כמו אל תינוקת שיש לה עבודה עדיין".
נורית: "אין נשים שהן טובות. במיוחד אימהות לילדים. אימהות זה כואב. עשיתי את כל השגיאות שאפשר לעשות. לא רציתי להתחתן אבל אחרי חודשיים יהונתן הביא הזמנות. לא רציתי שמלה, הינומה, צלם. להתחתן פעם שנייה לא בא בחשבון. בכלל מאז הפרידה לא יצאתי עם אף גבר. רק אחד הצליח להגיע אלי וזו הייתה טעות ענקית. הוא כל כך חיזר אחריי. אבל זה נגמר מהר. הוא היה צעיר ממני בעשר שנים, הוא היה בן 40 ואני הייתי בת 50. הייתי בגיל המעבר. עזבתי אותו אחרי שבעה חודשים יותר מדי, כי הוא רצה להתחתן. אבל מי מתחתן היום?".
הבן שלך אביב, למשל.
"טוב, הוא אוהב להתחתן (צוחקת). אגב, אמרתי לאביב ולשירה בגיל 16: 'אני רוצה לדעת בדיוק מה אתם אוהבים, גברים או נשים, אני לא רוצה שתשקרו לעצמכם אפילו יום אחד'".
הריאיון המלא ב"ידיעות אחרונות", מוסף 7 לילות
לפנייה לכתב/ת 
