התעלות שהובילו למלחמת העולמות
טעות בתרגום של מילה אחת ויחידה הולידה תיאוריה בדבר קיום של חיים תבוניים על מאדים, שאמנם הייתה שגויה אבל חוללה מהפכה תרבותית
ב-9 בדצמבר 1906 הכריז "הניו יורק טיימס" בכותרתו הראשית "יש חיים על כוכב הלכת מאדים". על מה התבססה הכותרת המסעירה הזו?
עוד מימי הקדמונים שניסו למצוא חוקיות בפיזור הכוכבים על פני כיפת השמיים, משכו את תשומת ליבם קומץ קטן של כוכבים בולטים שנעו לאיטם לילה אחר לילה במסלול ישר ביחס לרקע של שאר הכוכבים, שנותרו נייחים. מאוחר יותר זוהו כוכבים אלו ככוכבי לכת - אותן פלנטות השותפות לנו במערכת הסובבת את השמש. עם המצאת הטלסקופים הראשונים היה זה אך טבעי שגרמי השמיים הראשונים שייבחנו לעומק יהיו אותם כוכבי לכת ייחודיים.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון :
ההפחדות המיותרות של העמותה הטבעונית
"סיבוב על מאדים": תערוכת הקיץ של גן המדע
הכול על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד
הראשון שעשה שימוש נרחב בטלסקופ לבחון את פני המאדים היה האסטרונום האיטלקי בן המאה ה-17, ג'ובאני דומניקו קאסיני (Cassini). באמצעות מעקב אחר כתמים כהים בפני השטח של כוכב הלכת שהופיעו מידי לילה באותו אזור במאדים בעיכוב של 40 דקות לערך, מדד קאסיני את מחזוריות הסיבוב של כוכב הלכת סביב עצמו. מכיוון שמשמעותה של מדידה זו היא אורך היממה, היתה זו תגלית מרעישה ראשונה שמשך היום במאדים ארוך רק במעט מזה של כדור הארץ. זו הייתה רק ההתחלה לסדרה של מחקרים שניסו לעמוד על טבעו של כוכב הלכת על פי דפוסי פני השטח שלו, ככל שהטלסקופים השתכללו והציעו תצפיות משופרות
אסטרונום איטלקי נוסף, ג'ובאני וירג'יניו סקיאפארלי (Schiaparelli), בן המאה ה-19, צפה במאדים בתקופה שבה מסלולו הביא אותו לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ. קירבה זו איפשרה לו להבחין בפני השטח בפירוט רב ולשרטט מפה מפורטת של מאדים. בדומה לחוקיות ששימשה למיפוי הירח, לשטחים הכהים הגדולים קרא סקיאפארלי מַארֶה (Mare),שפירושו ים בלטינית. נוסף על הכתמים הרחבים הוא זיהה גם מעין קווים כהים, דקים וארוכים, שאותם הוא כינה קנאלי (canali), שפירושם ערוצים באיטלקית. כאשר מחקרו תורגם לאנגלית, במקום לכתוב channels (ערוצים), שגה המתרגם ובחר במילה canal, שפירושה תעלה, כנראה בשל הדמיון למילה האיטלקית. ההבדל המהותי הוא שערוץ נוצר בדרך טבעית, כמו זרימת נחל, ואילו השימוש במילה תעלה מרמזת על מנגנון יצירה מלאכותי, פרי עמלה של צורת חיים תבונית.
אנחנו על המפה
באופן מרשים למדי, חלקים גדולים מהמפה של סקיאפארלי עמדו במבחן הזמן ואומתו כאזורים בעלי גוון שונה מסביבתם גם כאשר החלליות הראשונות צילמו את מאדים מקרוב. לכן עד היום המדענים משתמשים בשמות שנתן סקיאפארלי לאזורים שונים על פני כוכב הלכת.
יותר מכל אסטרונום אחר, היה זה האמריקני פרסיוול לאוול (Lowell) שלקח את עיוות התרגום והפך אותו ליותר מסתם שגיאה. בראשית המאה העשרים פרסם לאוול ספרים שניסו לבסס בצורה מדעית את קיום התעלות על פני מאדים. הוא טען שתעלות אלו הן עדות לנסיונות ההישרדות האחרונים של אומה גוועת שניסתה להוביל מים מהקוטב הצפוני אל נאות המדבר המתייבשות בכוכב לכת שהלך ונהיה מדברי.
חיבוריו של לוואל התקבלו בעניין רב בציבור, וכאמור הגיעו גם לניו יורק טיימס, בכותרת שטענה כי אכן קיימים חיים על מאדים. ה"גילוי" הוליד גל של ספרים, ובהמשך גם סרטים, על אותם חיים ועל פלישה אפשרית שלהם לכדור הארץ.
ערוצים חדשים
חצי מאה עברה ואסטרונומים החלו לחקור את מאדים בשיטות מדעיות מודרניות ובכלים חדישים יותר. המדענים החלו למצוא עדויות לכך שמאדים קר מאוד ויבש, כמעט ללא אטמוספירה שתאפשר קיום מים נוזליים בפני השטח למשך זמן רב לפני שיקפאו או יתאדו. אחרי כמה חלליות שחלפו ליד מאדים וצילמו אותו ממרחק, בנובמבר 1971 נכנסה חללית ראשונה למסלול סביב מאדים. החללית האמריקנית מרינר 9 שלחה תמונות יפיפיות מפני השטח של כוכב הלכת ואיפשרה לראותם מקרוב בפעם הראשונה.
אחת התגליות המרעישות ביותר היו ערוצי קניונים ענקיים חתורים במקומות רבים בנוף המאדימי. התגלית הייתה מסעירה לא רק מכיוון שהזכירה את המילה קנאלי במשמעותה המקורית, ערוצים, אלא מכיוון שזו היתה העדות החזקה הראשונה למה שמדענים רבים חושבים כיום: שבעברו של מאדים אכן זרמו מים על פניו הודות לאקלים נוח בהרבה מזה ששורר שם כיום. עדות זו לזרימה של מים נוזליים בעברו של מאדים חיזקה את ההשערה כי בעבר התקיימו במאדים תנאים שאיפשרו קיום חיים על פני השטח של כוכב הלכת. מאז נמצאו ראיות רבות נוספות, שאת חלקן אספו רובוטים הנוסעים כיום על פני מאדים.
בימים אלו מפתחים בסוכנות החלל האמריקנית משימה חדשה לחיפוש סימני חיים על מאדים. רכב השטח הלא מאויש, Mars 2020, מיועד לשיגור בעוד שנתיים ומכיל מעבדה ניידת לזיהוי נוכחות חלקיקים ממקור ביולוגי בקרקע. אם יימצאו במאדים חלקיקים כאלה, תתחזק ההשערה שבעברו הרטוב של כוכב הלכת התקיימו חיים על פני השטח או סמוך להם.
רואי נאור, סטודנט לדוקטורט במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
תערוכת סיבוב על המאדים נפתחה ב-16 ביולי ותימשך עד סוף אוגוסט במוזאון גן במדע על שם קלור במכון דוידסון. במסגרת התערוכה אתם מוזמנים להגיע להציץ על כוכב הלכת השכן מאדים, ללמוד על תנאי המחיה של האסטרונאוטים, מה הקשיים והאם יום אחד נוכל לחיות כל הכוכב האדום. כתובת: גן המדע ע"ש קלור נמצא במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע ברחובות. לכל הפרטים - לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
