מוש בן ארי: "הפכנו לחברה אדישה, אני מתגעגע לישראל של פעם"
מוש בן ארי מודאג מהחברה הישראלית: מהאדישות ברחוב, מכוחו של הממסד, ומערבות הדדית שקיימת רק בעת מלחמה. לרגל צאת שירו החדש "קח ממני הכל", הוא מספר ל-ynet למה הוא מעדיף לכתוב שיר תפילה מאשר ללכת לבית הכנסת
"זה לא שיר מחאה, זה שיר תפילה", אומר מוש בן ארי על השיר החדש שלו "קח ממני הכל", שיוצא היום (ב') ובו הוא מבקש להחזיר את הנאיביות.
"יש משפט בשיר שאומר 'קלף מעליי את הקליפה'", הוא מסביר בשיחה עם ynet, "זה אומר שלכולנו יש סוג של הגנות, הרבה פעמים אנחנו נהיים מחוספסים כאלה, עם סף רגש נמוך מאוד. נגיד אם אתה תעבור פעם ראשונה מול הומלס ברחוב אתה תקבל שוק, בפעם העשירית אתה תחשוב עליו קצת אבל בפעם השלושים הוא פשוט יהיה אוויר בשבילך. וזה לא מצב בריא עבור החברה הישראלית".
עוד בערוץ המוזיקה:
נאצים, כתות ותשלום בנפט: סודות מבית אבבא
מלח הארץ? "אתם לא יודעים מי אני באמת"
הקפיצו את הקהל: הצ'יינסמוקרס בישראל
אתה אומר שהפכנו לחברה אדישה?
"כן, חד משמעית. יש לי את הזיכרון הזה מפעם כשחגים היו חגים באמת. כשהיינו מבלים עם כל החברים בשכונה הייתה ערבות הדדית, וזה היה המכנה המשותף שלנו ומה שהבדיל אותנו מכל המדינות ברחבי העולם. אני מתגעגע לישראל של פעם. יחד עם זאת אני חושב שזה מאוד טבעי מה שקורה לנו. אני לא בא ואומר 'איך זה קרה לנו', אבל יצרנו סוג של מלא מדינות בתוך מדינה אחת ולא שמנו לב שאיבדנו את המאפיין המרכזי שלנו - ערבות הדדית. בישראל של פעם לא היו נותנים למישהו להרגיש לבד. היום זה כל אחד ומכשירו - כל אחד והסמארטפון, כל אחד והמחשב, כל אחד והטלוויזיה".
מה גרם לך לכתוב את השיר הזה? היה אירוע ספציפי?
"השיר הזה בא אולי משבוע של התעסקות בדברים שונים. אתה לא צריך שיקרה לך משהו גדול בישראל כדי לכתוב שיר כזה. אתה צריך להיות פה אזרח למשך שבוע. אזרח שיש לו עסק ובית ועניינים, ויש לו ממסד שמתנהג כמו עבד כי ימלוך. ברגע שאתה נהיה אזרח בישראל אתה יכול לכתוב 10 שירים. קשה כאן ביסוד, בלי קשר לעזה ואיראן. ואם אתה מחבר גם אותן - אתה מקבל גיהינום. במקום שהממסד יגיד 'בוא נראה איך עוזרים לאזרח' - תמיד מקשים עליו. אבל בסוף הכל תלוי בנו ובאדישות שלנו".
מה זה אומר?
"אנחנו אלופים בלהיות ביחד בעת מלחמה, זה מדהים. למה רק במלחמות אנחנו טובים אחד לשני? בחדשות כשאנחנו רואים אירוע טרור זה שם אותנו ביחד וכשילד מת על הכביש, זה לא כואב? אין ערבות על הכביש. הנהיגה בישראל זה הדבר הכי לא בטוח שיש. אז מה רק כשמת מישהו בשם המדינה זה חשוב? אנחנו צריכים להיות ערבים זה לזה, ולא להיות אדישים למה שקורה סביבנו. לא רק מלחמה יכולה להרוג.
"הכל מתחיל ונגמר אצלנו", טוען בן ארי, על אף שאינו יכול לשים את האצבע על מה צריך להשתנות. "ביבי? אנחנו שמנו אותו שם. הממסד מתנהג ככה כי נתנו לו להתנהג ככה. בישראל אתה לא יכול להפסיק לרוץ - גם אם לא ברור לאן. העיקר לרוץ. ואולי זה מה שגורם לאנשים לברוח מפה".
ואתה, חיית כמה שנים מחוץ לארץ, חשבת לחזור לשם?
"אני לא יכול לברוח ממנו - ולא רוצה. זה הבית שלי. שתבין, זה לא שיר מחאה, זה שיר תפילה. שיר תפילה פשוט כשבן אדם בא בסוף יום ואומר 'אלוהים אם יש לך משהו בוא רגע תדבר איתי'. עזוב אותי פולחנים, עזוב אותי בית כנסת. בוא דבר איתי".
מוש בן ארי יארח את רד בנד ובנו, ניתן בן ארי באמפי שוני ב-3 באוגוסט.
קח ממני הכל
מילים ולחן: מוש בן ארי
קח ממני הכל
קח את ההבל, את הרעש, תן לאגו שייפול
קלף מעליי את הקליפה
זקק נפשי שתאיר, שתדע מאורך
קח את כל הידע השאר לי אותה
יפה פשוטה כמו אמא אדמה
רק תשאיר בי מילה חזקה כרוח
תן נשימה שאוכל לנוח
אמונה תחזק לאורכה של הדרך
אסוף את ליבי הוא זקוק לערך
שמע את קולי עת ליל
כמו חבר טוב כמו אבא שאוהב, שמחבק
אל תעזבני לבד בחושך
קח את הכאב
אז קח ממני הכל
קח את העבר זה נגמר
קח את הכבוד הרי הוא מר
הרחב בנפשי גבולותיי
תן לראות מרחבים, תן לרעות בשדותיי
אז קח את כל הבצע השאר לי אותה
יפה צחורה כאמא
רק תשאיר בי מילה חזקה כרוח
תן נשימה שאוכל לנוח
אמונה תחזק לאורכה של הדרך
אסוף את ליבי הוא זקוק לערך
שמע את קולי עת ליל
כמו חבר טוב כמו אבא שאוהב, שמחבק
אל תעזבני לבד בחושך
קח את הכאב
