שלחה מכתבים משמיצים – ותפצה ב-300 אלף ש'

חברה למדי מים פנתה לרשויות מקומיות וייחסה למתחרה שלה קבלת שוחד וטובות הנאה. בית המשפט קבע שהיא לא הצליחה להוכיח את הטענות

עו"ד נמרוד כנפיפורסם: 24.07.18 , 07:27

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה תביעת דיבה שהגיש מהנדס המייעץ לרשויות מקומיות ותאגידי מים, בגין מכתבים משמיצים שהופצו נגדו על ידי חברה מתחרה וייחסו לו קבלת שוחד או טובות הנאה. השופט צבי ויצמן חייב את מפיצת המכתבים ב-300 אלף שקל, וכתב: "שוכנעתי כי אין אמת במעשים אותם ביקשו הנתבעים לייחס לתובע".

התובע הוא מנהל חברת "מטרה-וט" העוסקת בתכנון מערכות אלקטרוניות לקריאת מדי מים מרחוק, והוא שימש יועץ במסגרת מכרזים של רשויות מקומיות להקמת המערכות הללו. התביעה שהגיש עם החברה נגד "מד מים רימונים" – חברה לייצור מדי מים שהתמודדה במרכזים אלה – התמקדה בשני מכתבים שנשלחו בנובמבר 2014 ל-13 רשויות מקומיות ותאגידי מים.

תביעה

לא סייע לדומרני: חבר מועצה יפוצה על לשון הרע

עו"ד אסף גרינבוים

במהלך ישיבה ב-2015 תקף סגן ראש העיר אשקלון דאז אפי מור את חבר המועצה שלמה כהן וטען שהוא חבר בארגון פשיעה. זה יעלה לו 70 אלף ש'

לא סייע לדומרני: חבר מועצה יפוצה על לשון הרע

במכתבים, שכותרתם "מכרז הקמה ותחזוקה של קריאה מרחוק של מדי מים - דרישה לביטול המכרז לנוכח ניגוד עניינים פסול של היועץ", נטען כי "מטרה-וט" ביקשה או קיבלה טובות הנאה מחברה אחרת שהתמודדה במכרז.

המכתבים התבססו על תמלילי האזנת סתר של שיחה בין התובע לבין מנהל חברה אחרת, "מדי ורד", שבוצעה במסגרת הליך פלילי שהתנהל נגד האחרון ונגד "מד מים" ברשות להגבלים עסקיים עקב תיאום מכרזים. גם נגד מנהל "מטרה-וט" נפתחה חקירה ברשות ההגבלים העסקיים בחשד לסיוע להסדר כובל, אולם התיק נגדו נסגר מחוסר אשמה.

השופט צבי ויצמן קבע שהמכתבים נחשבים להפצת לשון הרע, שכן תוכנם וכותרתם עלולים ליצור אצל הקורא הסביר את הרושם שהתובע אכן מעורב במעשים פליליים. הוא התרשם ששליחת המכתבים נעשתה מתוך כוונה לפגוע ב"מטרה-וט" ובמנהל שלה. "בדרך של פגיעה בתובעים ציפו הנתבעים, משום מה, כי יינתן למדי המים המשווקים על ידם יתרון כזה או אחר במכרזים אלו", כתב.

השופט דחה טענות הגנה שונות שהעלו הנתבעים. בין היתר נדחתה הטענה ל"אמת בפרסום", משום ש"האבק הפלילי שניסו הנתבעים לפזר על התובע ובכלל זה הרמיזה למעשים פסולים ופליליים הקשורים בו שעניינם קבלת תמורת טובות הנאה והעדפה במכרזים - לא הוכחו על ידם כלל וכלל". בהקשר זה נקבע כי תמלילי השיחה לא מוכיחים בשום צורה מעורבות של התובע בפלילים.

"עיון בנוסח המכתבים אשר שלחו הנתבעים לגורמים השונים מעלה כי יש בהם פרטים רבים המסלפים את האמת כפשוטה ויש בהם לטפול על התובע, בעיני הקורא הסביר, חשדות שונים שלא כדין", הוסיף השופט ויצמן.

בהמשך נדחתה גם הטענה להגנת "הבעת דעה", שכן השופט סבר שבמכתבים לא הובעה דעה אישית אלא הוגשה בהם מעין כתב אישום. "אין מדובר בהתרשמות גרידא של הכותב מתוך מעשים מוכחים של התובע אלא קביעה של ממש באשר לעצם עשייתם של אותם מעשים, קביעה המיוסדת על אדנים רעועים ביותר ודומה שכל תכליתה ניסיון לפגוע בתובעים על מנת לנסות ולהקנות יתרון לנתבעת באספקת מוצריה שלא כדין", סיכם השופט ויצמן.

בסיכומו של דבר נקבע כי הנתבעים יפצו את התובעים ב-300 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל.