השעה שהילדים צריכים ללכת לישון בחופש
הילדים באווירת חופש ואנחנו עדיין עובדים ומנהלים שגרה כלשהי, אבל מה קורה עם שעות הערב והצורך לקצת שקט בבית? האם לאפשר להם להישאר ערים עד מאוחר או שגם בחופש צריכים גבולות? נטעלי שפילמן קרפל ותמר בהרב - ראש בראש
מנוחה מתפקיד השוטרים בבית
כשהפכנו להיות הורים התווספו לחיינו, מלבד אהבה אינסופית ורגעי קסם, מגוון רחב של מטלות יומיות. בזמן שנת הלימודים נוספות לרשימת עוד מגוון רחב של מטלות הוריות כמו: לגרד את הילדים מהמיטה בבוקר, לעמוד בפקקים בכניסה לתחנת ה"נשק, חבק וסע" הסמוכה לביתנו, ארגון ילקוטים, עטיפת מחברות, הסעות לחוגים, כיבוס חולצות בית ספר ועוד מטלות טובות ורבות.
בחופש הגדול מתווספים לבתים רבים אתגרים וויכוחים בנוגע לשעת השינה בלילה. הילדים יטענו בצדק - "מחר חופש", וההורים ישתוקקו (גם בצדק) לסיים את היום ולהשכיב את הילדים לישון.
עכשו כשהחופש הגיע אפשר להגיד למטלות שנת הלימודים יפה שלום ותודה, נתראה שוב בספטמבר. אמא יצאה לחופש. טוב, אולי לא חופש אמיתי, כזה עם מרגריטות, ים ושמש אבל עדיין חופש. חופש מהשגרה בה לעיתים לא רחוקות בכלל, אני מגלמת את תפקיד השוטרת, המזרזת, המשכימה, מחוקקת החוקים וגם המגבילה.
אני אוהבת את החופש הגדול, בעיקר בגלל שהוא מאפשר לי לשחרר. אני משחררת את החוקים ואת סדר היום של שנת הלימודים - אין חוגים, אין שיעורים, אין מבחנים ואין שיחות עם מורים. יש יציאה מן השגרה, יש חופש, יש רגעי שעמום ויש רגעי כיף.
כדי שהחופש באמת יהיה רגוע ומשוחרר אני ממליצה להתגמש ולשחרר את חוקי הבית. אני ממליצה לקחת את התקופה החמה הזו ולהפוך אותה למעט יותר משוחררת, נינוחה ורגועה. אז מה אם הילדים יקומו בבוקר עייפים? הם בחופש.
קחו את הויכוח הכי מתיש בחופש, אותו הויכוח הניצחי של "מתי ולמה הולכים לישון" ופשוט שחררו אותו. גם לכם, ההורים, שעובדים כרגיל מגיע חופש קצר ויזום מתפקידי השיטור והצבת החוקים. בספטמבר תחזרו לשגרת בית ספר ובינתיים תהנו משגרת קיץ מפנקת.
נטעלי שפילמן קרפל היא אמא לשלושה ילדים, מחנכת של כיתות א'-ב' ובעלת הבלוג "GAMIFICATION"
משפטים שילדים אומרים בחופש הגדול:
לכו כבר לישון, אמא צריכה שקט
"החופש הגדול" זה שם קצת מטעה. הוא נותן לילדים תחושה שהם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים בלי לדפוק חשבון במשך חודשיים שלמים, ושמישהו כבר יתמודד עם התוצאות. לנו כמבוגרים יש לכאורה את החופש הזה, אבל בעצם אנחנו די מתקשים להגביל את עצמנו - אוכלים יותר מדי, ישנים פחות מדי, נצמדים יותר מדי לסמארטפון. אם אין בכלל גבולות, גם אין חופש, אלא סתם בלאגן שמהר מאוד מפסיקים ליהנות ממנו. ואם לנו זה קשה, איך נוכל לצפות מהילדים לקבל אחריות כבדה שכזאת להחליט בעצמם מתי לישון ומתי לקום?
כשהם לא ישנים מספיק הם נהיים עייפים, עצבניים ואפילו ממש נודניקים. זה פשוט לא פייר להביא אותם למצב הזה, לא בשבילם ולא בשבילנו ההורים. ובכל זאת, אני לא משביתת שמחות מרושעת, ואני כן מאפשרת לילדים לעשות בחופש דברים שהם לא עושים במהלך השנה, עם גבולות ברורים.
קראו עוד:
גרושים - האם אפשר לעבור דירה לעיר אחרת?
קל יותר להיות אמא לשניים מאשר לילד אחד
אחת ולתמיד - האם להביא את הילד לעבודה?
הזמן בו הם הולכים לישון נדחה בשעה או לכל היותר בשעתיים, אבל לא מעבר לכך. טוב נו, אם אנחנו בטיול או שיצאנו לבלות, אני ארשה אפילו קצת יותר, בידיעה שביום למחרת יהיה לכך מחיר. אבל המחיר הוא לא רק לטווח הקצר. בערבים הראשונים של החופש סימני העייפות ניכרים אצל הילדים מהר מאוד, ועם הזמן הם מתרגלים וגם לומדים להתעורר מאוחר יותר. עכשיו זה אולי לא נראה כל כך נורא, אבל כשאוגוסט יתקרב לסיומו והם יצטרכו לחזור לישון מוקדם ולהתעורר מוקדם, יהיה לא קל להתמודד עם הג'ט-לג הקיצי הזה.
המעט שאני יכולה לעשות עבור כולנו כדי להקל על ההתמודדות הזאת, הוא ליצור שיגרה מסוימת שתשאיר אותנו יציבים ושתאפשר לנו ליהנות מהחופש בלי לצאת מדעתנו. וחוץ מזה, עם כל הכבוד לחופש שלהם, יש כאן אמא שחוזרת כל יום אחר הצהריים עייפה מהעבודה ורוצה גם קצת חופש לעצמה. מתי זה בדיוק יקרה אם הם לא יפנו לי את השטח וילכו כבר לישון? יאללה, הלכתי להחריש חפיסת שוקולד ולעשות איזה בינג' קטן לפני שהם מתעוררים.
תמר בהרב היא אמא לשלושה ילדים ובעלת הבלוג "טרונצ'ו"
לפנייה לכתב/ת 
