כ-50 אלף שקל למרצה שפוטר בהליך לא תקין

מכללת אפקה סיימה את העסקתו של מרצה שזלזל ברכזת הקורס וקיבל משוב שלילי. אבל ביהמ"ש קבע: ההליך היה צריך להתנהל אחרת

עו"ד מלכה כוכבפורסם: 26.07.18 , 17:21

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצויים של 50 אלף שקל למרצה במכללה האקדמית להנדסה בתל אביב (אפקה) עקב הליך פיטורים לא תקין. השופטת חנה טרכטינגוט אמנם השתכנעה שהפיטורים כשלעצמם נעשו מטעמים ענייניים, אך לדעתה הם בוצעו בדרך שפגעה בזכויות התובע, במיוחד בהתחשב בכך שהתקרב לגיל פרישה.

מאז 1998 שימש התובע כמרצה חוץ לפסיכולוגיה וסטטיסטיקה בחוג להנדסת תעשייה וניהול. בסוף סמסטר א' של שנת הלימודים תשע"ג (פברואר 2013) הוא יצא לחופשה ללא תשלום עד לשנת הלימודים הבאה. אלא שבמקום לחזור ללמד כבעבר, הוא זומן כעבור שנה לשיחה אצל ראש החוג. כחודש לאחריה הוא קיבל מכתב פיטורים, וכעבור שנה הגיש נגד המכללה תביעה שבה דרש בין היתר פיצויים על פיטורים ללא שימוע תקין ואפליה מחמת גיל.

דיני עבודה

"מטומטמת ומפגרת". עובדת תפוצה על השפלה

עו"ד יאיר ארן

מנהל בהוצאת ספרי הלימוד "יבנה-בונוס" הודה שדיבר בסגנון מעליב כלפי עובדת לשעבר. בית הדין קבע שהחברה תשלם לה 108 אלף שקל

"מטומטמת ומפגרת". עובדת תפוצה על השפלה

על פי גרסתו, המכללה החליטה לקדם "על חשבונו" מרצה צעירה, חסרת ניסיון והשכלה מתאימה, שמונתה כרכזת הקורס שלימד ולאחר מכן החליפה אותו. הדבר העיד לטענתו כי פוטר עקב גילו המתקדם – 64 באותה תקופה. הוא הוסיף שהמכללה גרמה לו לנזק כבד כשהשתהתה עם הפיטורים במשך שנה, מה שמנע ממנו לנסות להיכנס למוסדות אקדמיים אחרים.

בתגובה טענה המכללה שהתובע פוטר "מטעמים כשרים וענייניים בלבד". לדבריה, הוא נהג בזלזול ובחוסר כבוד כלפי הרכזת וכבר לא התאים ללימוד הקורס – שרמתו הייתה נמוכה והמשובים מהסטודנטים היו שליליים. היא אף הכחישה שהתעכבה עם הפיטורים: לדבריה השימוע היא קיימה את השימוע "בהזדמנות הראשונה" – כשהתיישבה לסגור את רשימת המרצים לשנה הבאה. מכל מקום, נטען, התובע לא הוכיח שלא הצליח למצוא בגלל זה עבודה.

במענה לטענות נגד מקצועיותו השיב המרצה שלאורך כל שנות עבודתו לא נמתחה ביקורת על רמת הקורס או התנהלותו. הוא הציג משובים שבהם הסטודנטים מתארים אותו כ"מרצה מצוין", "רטוריקן מעולה" ועוד סופרלטיבים.

הפך לפחות אטרקטיבי

השופטת חנה טרכטינגוט שוכנעה שהמרצה פוטר מטעמים ענייניים, ולא היו קשורים לגילו אלא לחוסר שביעות רצון אמיתי מעבודתו וממערכת היחסים שלו עם הרכזת. עם זאת, נקבע שהיא הייתה צריכה לפטר אותו ברגע שהיה לה ברור שהוא לא יכול עוד להשתלב בלימוד הקורס – וזה היה בפברואר 2013 – שנה לפני שזומן לשימוע.

"בנסיבות העניין לא היה מקום לדחות במשך כשנה שלמה את הדיון בהמשך העסקתו של עובד המצוי מרחק שנים בודדות מגיל פרישה, כאשר כל שנה שעוברת עלולה להפוך אותו לפחות אטרקטיבי בעיני מעסיקים פוטנציאליים", כתבה בפסק הדין.

כמו כן נקבע כי הליך השימוע של המרצה לא היה תקין בין היתר משום שלא נמסר לו – לא לפני השימוע ולא במהלכו – מהם הטעמים לזימון ומה עומד מאחורי המחשבה לפטרו.

השופטת טרכטינגוט קבעה שמדובר בפגם מהותי ביותר ופסקה לתובע 40 אלף שקל שכוללים את הפיצוי על העיכוב בפיטוריו. לכך יתווספו גם כ-10,000 שקל עבור פדיון חופשה שנתית וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 6,000 שקל.