לטובתנו, תוציאו את הכיבוש ממחאת הלהט"ב

זאת מחאה חוצת מגזרים על הזכות להורות. מי שמערב את הנושא הפלסטיני או השחיתות נותן תחמושת לאלה הטוענים שהמטרה היא רק להפיל את ביבי

בן עזריאלפורסם: 25.07.18 , 07:05

מחאת הקהילה הגאה באר שבע (צילום: רויטרס)

מחאת הלהט"ב. יום ראשון בבאר שבע(צילום: רויטרס)

צומת דרכים היסטורי או מחאה נוספת שתגווע בתוך שבועות ספורים? התשובה לשאלה הזו תלויה בין השאר בהתנהלות ראשי מחאת הלהט"ב. נדמה שלא היה אדם שהגיע לכיכר רבין ביום ראשון ויכול היה להישאר אדיש מול עוצמת האנרגיות: עשרות אלפי גברים ונשים, חלקם מלווים בבני משפחה, דורשים את שהיה אמור להיות המובן מאליו ב-2018 - הזכות לשוויון והזכות הכל כך טבעית ואנושית להיות הורים.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

במדינה סוערת וגועשת כמו ישראל קצר המרחק בין הצלחה של מאבק ציבורי לבין כישלון. סדר היום עלול להשתנות בכל רגע (יום לפני המחאה כמעט נכנסנו למערכה בדרום) ומהעבר השני של הכביש עומדים פוליטיקאים מנוסים וקרי רוח שממתינים לטעות. הם אלה שינסו בכל כוחם להפוך את המחאה הזאת ללא לגיטימית, לכזאת שנועדה לקדם אג'נדות נסתרות.

כולי תקווה שראשי המחאה, שעד כה מובילים אותה בצורה מעוררת הערכה וכבוד, לא ייפלו למלכודות שכבר החלו להיפרס הלכה למעשה.

מדובר במחאה חוצת מגזרים והשקפות פוליטיות-מדיניות. זאת לא מחאה של השמאל. האנשים שיצאו לרחובות תל אביב, באר שבע, כרמיאל, ירושלים ועוד הם אנשים שמאסו בהדרה ובאי-שוויון הזועק לשמיים. יש ביניהם ימנים ושמאלנים, אשכנזים ומזרחים, חילוניים ודתיים. בימים האחרונים, וכחלק מקמפיין נגד מתוכנן ומאורגן, נשמעים קולות שטוענים שמטרת המוחים היא להפיל את שלטון הימין, שזאת בכלל מזימה אישית נגד נתניהו. הגדיל לעשות ערוץ 20 שיצא בקמפיין חשוך ושטוף שנאה נגד קהילת הלהט"ב, כחלק מהניסיון שצובר תאוצה להפוך את המחאה ללא לגיטימית.

אל לנו להעניק למתנגדינו את הכלים לגדוע את המחאה באיבה. עלינו להתמקד במסר אחד בלבד: שוויון זכויות מלא. הכנסת אלמנטים נוספים מעולמות אחרים תשחק לידיהם של מי שגרמנו להם לכאב ראש פוליטי לא קטן. עם ישראל יצא בהמוניו לרחובות כי הצלחנו לגעת בבטן הרכה של כולנו – ערכי המשפחתיות, ההמשכיות, הזכות הטבעית לחבוק תינוקות.

דיברתי עם לא מעט מחבריי, בני ובנות הציונות הדתית, שעל אף מחלוקות בנושאים אחרים – תומכים בזכות הבסיסית הזו. שמעתי את הרב בני לאו עולה לשידור ושולח מסרי תמיכה ועידוד למפגינים ברחובות. עלינו להמשיך ולהגדיל את הלגיטימיות הציבורית האדירה.

מחאת קיץ 2018 אינה מחאה נגד הכיבוש. זו גם לא מחאה שצריכה לשים את יושרו של ראש הממשלה במוקד. שלטים הלקוחים מהפגנות נגד השחיתות או קריאות לסיים את הכיבוש ביהודה ושומרון מחבלים במטרות הקדושות של המחאה הרחבה ביותר שהייתה כאן מאז 2011. בואו לא נאבד חצי עם שלא ייצא מהבית להפגנת שמאל או להפגנות נגד השחיתות בפתח תקווה אבל כן ייצא מהבית להפגנת שוויון.

החברות הרבות במשק שהתגייסו למאבק באופן חסר תקדים יתרחקו כמו מאש ממחאה שמטרותיה תורחבנה לנושאים אחרים. הניצחון האדיר יהיה גיוסם של מצביעי הליכוד, ישראל ביתנו, וכן – אפילו הבית היהודי. האתגר הוא העמקת הפער בין אותם מצביעים לבין נבחריהם שחושבים שהם פועלים למען ה"בייס" שלהם. עלינו להוכיח אותם על טעותם, עלינו להראות להם שמצביעיהם מתרחקים מהם בסוגיה הזאת.

בימים האחרונים אנו עדים לתחילתו של לחץ אמיתי בבלפור. נתניהו קורא סקרים. הוא כנראה הפוליטיקאי המחונן ביותר שהיה בישראל. הוא מודע לתמיכה הרחבה ולאהדה שלה זוכים חברי הקהילה. אם זה היה תלוי רק בו ובערכיו – ניתן להמר די בבטחה שהומואים יכלו לקחת חלק בהליך פונדקאות בישראל. אבל כמו בנושאים אחרים, נתניהו שלאחר הבחירות האחרונות בוחן את הסוגיות השונות בראש ובראשונה דרך הפריזמה הפוליטית. שותפיו הטבעיים לממשלה, המפלגות החרדיות, חשובות לו יותר בנקודת זמן זו מאשר המעשה שגם הוא יודע שהוא הנכון.

אבל המצב לא אבוד. בעוד בשיח המדיני-ביטחוני אין מי שיאתגר כיום את ראש הממשלה, נתניהו יודע שנקודת התורפה שלו היא בענייני דת ומדינה. אם הלחץ יגבר ולא נשחק לידי המבקשים למצב את המחאה כ"שמאלנית" – אנו יכולים ויכולות להשפיע על המספרים שנתניהו יגלה באותם סקרים. סחף שכזה יכול להוביל אותו למסקנה שעדיף להכעיס את המפלגות החרדיות (שגם כך לא תמצאנה באמת אלטרנטיבה מלבד ממשלה בראשותו) מאשר את הציבור הישראלי.

ולסיום, קריאה אחרונה לראשי המאבק: התמידו בסירובכם להיפגש עם ראש הממשלה עד שתקבענה עובדות בשטח. נתניהו יידע לאתר כל סדק בכדי לנצלו באופן מניפולטיבי למסמוס המאבק. כאשר יציג מהלכים אופרטיביים ויוביל למהפכה אמיתית – לא רק שיש להיפגש עמו אלא גם לשמור לו מקום של כבוד במצעדי הגאווה העתידיים.